היועצת המשפטית לממשלה הגישה הערב (ג') לבג"ץ את תגובתה לעתירה המבקשת לבטל את החלטת שר התקשורת שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם להעביר מתפקידו את מישאל וקנין, יו"ר דירקטוריון חברת דואר ישראל. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי החלטת השרים להעביר את יו"ר הדירקטוריון מתפקידו בטענה כי הוא "אינו ממלא את תפקידו כראוי", לוקה בפגמים מהותיים ולכן יש לבטל את ההחלטה על ההדחה.
בתגובתה מציינת היועצת כי חוק החברות הממשלתיות כולל הסדרים שתכליתם ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לבין החברה, ולמנוע מעורבות של הממשלה בפעילותה העסקית השוטפת של החברה, באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי לטובת החברה. בהתאם לכך, החלטה של שרים לסיים את כהונתו של דירקטור צריכה להתקבל לאחר היוועצות ברשות החברות ולהיעשות בזהירות רבה, בשים לב לאינטרס הציבורי כבד המשקל בשמירת עצמאות עבודת דירקטוריון החברה הממשלתית.
בתגובה נכתב עוד כי בחודש מרץ, כשלושה חודשים לאחר כניסת שר התקשורת לתפקידו, הודיע השר ליו"ר דירקטוריון חברת הדואר כי הוא סבור שעליו לסיים את תפקידו "על מנת שהחברה תוכל להשלים בהצלחה את תכנית ההבראה, לצעוד בבטחה להפרטתה המתוכננת והכל כדי להביא לשיפור השירות לציבור".
לטענת היועמ"שית, בנקודת הזמן הזו לא הייתה בפני השר תשתית עובדתית המבססת את הפעלת הסמכות החריגה, המופעלת, לראשונה מאז חקיקה החוק, לפני כחמישים שנה.
לדבריה, הודעת השר ליו"ר נומקה בדיעבד בטיעון המרכזי כי החברה בהובלת היו"ר זנחה את הטיפול בסוגיית רמת השירות שמספקת החברה לציבור, וכי החברה סגרה סניפי דואר ברחבי הארץ מבלי להעמיד פתרונות אלטרנטיביים לציבור; מהלך שגרר תלונות רבות שהגיעו לפתחו של שר התקשורת ודרשו את מעורבותו. אולם, טיעון זה, שעמד, על פי הנטען, במוקד ההחלטה להעביר את היו"ר מתפקידו, לא התבסס על תשתית עובדתית.
בין היתר, צוין בתגובה כי מהתייחסות רשות החברות עולה כי יו״ר הדירקטוריון התמודד עם אתגרים משמעותיים והוביל מהלכים מורכבים הנובעים מהליכי ההבראה וההפרטה עליהם החליטה הממשלה ביחס לחברה.
בתגובה לבית המשפט, נכתב כי הסמכות הנתונה לשרים, בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות, להעביר דירקטור מתפקידו מן הטעם ש"אינו ממלא תפקידו כראוי" – נועדה למקרים חריגים ביותר ומחייבת רף גבוה של כשל במילוי התפקיד המבוסס על תשתית עובדתית מוצקה. במקרה זה לא עלה בידי השרים להניח תשתית עובדתית שהולמת את הפעלת הסמכות החריגה. אולם, החלטת השרים נתקבלה מבלי שקוימה כהלכתה חובת ההיוועצות הסטטוטורית עם רשות החברות הממשלתיות. כמו כן, במסגרת קבלת ההחלטה נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך ליו"ר הדירקטוריון, שבהצטברותם יחד עם יתר הפגמים, מצדיקים את ביטול ההחלטה.
התגובה הוגשה באמצעות עו״ד ערין ספדי עטילה ועו״ד מתניה רוזין, ממחלקת הבג״צים בפרקליטות המדינה. נציין כי השרים אמסלם וקרעי מיוצגים בעתירה באופן עצמאי.
