שופטי ההרכב המורחב של 15 שופטי בג"ץ דחו גם את בקשתה השניה של הממשלה, שהוגשה ביום ראשון השבוע, לדחות את הדיון בשורת העתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה לצמצום עילת הסבירות. "כאמור בהחלטת ההרכב מיום 22.8.2023, 'בהינתן ההרכב המורחב שנקבע ונוכח אילוצי היומן לא ניתן להיעתר לבקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 12.9.2023'. עם זאת, בהינתן הנסיבות שצוינו בבקשה שבכותרת, המועד להגשת תצהירי התשובה שטרם הוגשו יוארך עד ליום 8.9.2023 בשעה 10:00. עיקרי הטיעון מטעם העותרים יוגשו עד ליום 10.9.2023 בשעה 18:00. כמו כן, כפי שצוין בהחלטה מיום 22.8.2023, ככל שיהיה צורך בכך נשקול לאפשר השלמת טיעון בכתב לאחר הדיון", נאמר בהחלטה.
נזכיר כי את בקשת הדחיה השניה הגיש עו"ד אילן בומבך לאחר שהוגשה לבג"ץ תגובת היועצת המשפטית לממשלה. בתגובה, המכילה 148 עמודים, ביקשה היועצת מהשופטים לקבל את העתירה, ולמעשה פרשה טיעון נרחב בעד העתירות. בעקבות זאת טען כי עו"ד בומבך כי היועצת נוקטת "בעמדה הקיצונית ביותר שבנמצא, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי – הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד. מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות הלעומתית (של משיבי הממשלה וייתכן גם של הכנסת) לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת, אמורה להינתן בסד זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון".
עוד ציין בומבך בבקשה כי סד הזמנים שנקצב למענה לעתירה חריג בכל קנה מידה מקובל, וזאת על אף הסוגיות כבדות המשקל שעל הפרק. "אין שום דבר דחוף בעתירות האלה, ושום אסון לא היה קורה אם הדיון בהן היה מתקיים בעוד שלושה, או ארבעה, או חמישה חודשים, כפי שנעשה הדבר בעתירות דומות אחרות (מודגם לעיל) ואף כאשר נתקף תיקון לחוק יסוד[!]. אין כל דרך להסביר את פשר הבהילות בקביעת לוחות הזמנים, שהרי אין מדובר במימד אובייקטיבי שעומד אחר כותלנו (כמו מועד בחירות לרשויות המקומיות המחייב הבהרת מצב משפטי עד למועד מסוים)".
"אילו העתירות דנן היו מתבררות כמו יתר העתירות עליהן הצבענו לעיל", הוסיף בובמבך, "אמנם הייתה נוצרת אי-ודאות מסוימת לגבי המצב המשפטי – אבל הדחייה (או סתם התנהלות שגרתית ולא קדחתנית) היה בה אף להועיל. כל הנוגעים בדבר היו יכולים להבחין מהי, בדיוק, השפעתו של התיקון בשטח, ועל בסיס ניסיון זה ניתן היה לנהל את הדיון בעתירות בצורה רגועה ומושכלת יותר, כאשר העניינים בשלים יותר לדיון".
