ועדת הכספים אישרה היום (ג') העברה התקציבית על סך 400 מיליון שקלים למשרד הפנים עבור חלוקת תלושי מזון, במסגרת הבטחת הבחירות של יו"ר ש"ס אריה דרעי. נגד הביקורת שהוטחה במהלך השיב שר הפנים ארבל מעל בימת הכנסת: "אני ישן טוב בלילה. גם אם אנחנו לא עושים את הדבר המושלם ביותר, אנחנו נותנים מענה לאנשים החלשים ביותר, לא משנה איפה הם גרים – בחורה, בטירה, או במודיעין עלית".
מדובר ב-400 מיליון שקלים שיילקחו מהרזרבה הכללית למשרד הפנים, לטובת התקציב עבור תווי מזון להבטחת ביטחון תזונתי. תהליך זה נעשה במסגרת החלטות ממשלה ליישום הסכמים קואליציוניים, כחלק מאישור תקציב המדינה. לאחר שהתקציב עבר בדיקה מקצועית ומשפטית, הוא מוקצה כעת לתוכנית ייעודית בנידון.
התווים יחולקו בשבועות הקרובים. הזכאים לסיוע הם אלו שיעמדו בקריטריון עליו הוחלט: אזרחים שזכאים להנחה של לפחות שבעים אחוזים בארנונה, אזרחים ותיקים שזכאים לגמלת הבטחה, ואזרחים שזכאים למזונות בנוסף להבטחת הכנסה.
התווים יעמדו על סכום של 300 ש"ח לכל הורה ו-225 ש"ח לכל ילד (עד 8 ילדים). כך משפחות מרובות ילדים יקבלו עד 2,400 ש"ח, אימהות חד-הוריות יקבלו עד 1,050 ש"ח, וזכאים נוספים – ניצולי שואה שזכאים להבטחת הכנס, וכן מקבלי מזונות שזכאים להבטחת הכנסה – יקבלו עד 525 שקלים.
ח"כ מירב כהן תקפה את המהלך, בעקבותיו רק חלק מניצולי השואה יזכו לתלושים: "פורסם בתקשורת שיש 3,000 שורדי שואה שיקבלו את התלושים, אלה שיש להם אחוז נכות נמוך יותר, כי אלה עם אחוז נכות גבוה יותר – מקבלים קצבה גבוהה יותר, אבל זה לא שהם עשירים, יש להם הוצאות גבוהות יותר. יש מקבלי מענק חודשי ויש מקבלי מענק שנתי, אלה שמקבלים רק פעם בשנה לא כלולים בפרויקט, המיזם הזה מדלג עליהם".
אלי כהן, מנכ"ל עמותת פתחון לב, השיב כי "היינו אחד הגופים שחילקו בפעם שעברה את התלושים. לעניין שורדי השואה, לקחו את 53 אלף שורדי השואה בישראל, מתוכם יקבלו את התלושים 41 אלף, 77 אחוזים מניצולי השואה העניים ביותר".
בתגובה לטענת חברי כנסת כי המשרד שמטפל בתלושים הוא משרד הפנים ולא משרד הרווחה, השיב שר הפנים והבריאות משה ארבל: "המקום הטבעי הוא אכן משרד הרווחה. הסיבה שזה במשרד הפנים היא מצבת כוח האדם המאוד יעילה וטובה שבו, עובדים מסורים עבדו יומם ולילה לטובת הפרויקט הזה, כולל ימי שישי ומוצאי שבת".
לגבי שורדי השואה הגיב ארבל: "הנתון שהוצג בפנינו הוא ניצולי שואה נזקקים, הייתה הכוונה למקד את הסיוע עבור אותה אוכלוסייה נזקקת, הענייה ביותר. 8 מיליון שקלים יועדו ספציפית למיצוי זכויות. אנחנו מתכוונים להשקיע בזה הרבה מאוד מאמץ, גם לגבי אוכלוסיות בפזורה הבדואית".
באשר לקריטריון ההנחה בארנונה שיקבע את אופן חלוקת התלושים, הסביר ארבל כי "מדד הארנונה מודד את ההכנסה הנמוכה ביותר לנפש, שזה נמוך יותר ממקבלי הבטחת הכנסה, ולא מתעלם ממספר הנפשות בבית".
