באופן חריג, ועדת הבריאות בראשות חברת הכנסת אוריאל בוסו קיימה היום (שני) במהלך הפגרה בנושא מצבן הפיננסי של קופות החולים. הדיון התבסס על דו"ח מסכם פעילות קופות החולים לשנת 2022 שפורסם לאחרונה על ידי משרד הבריאות, לפיו, בסוף שנת 2022 היו קופות החולים בגירעון של 1.5 מיליארד שקלים, זאת לאחר קבלת תמיכות מהמדינה בשווי של יותר משתי מיליארד שקלים. עוד עולה מהדו"ח כי הצפי הוא שבשנת 2023 יגיעו הקופות לגירעון כפול של כשלושה מיליארד שקלים לאחר התמיכות.
בראשית הדיון ביקש יו"ר הוועדה בוסו לשמוע מנציגי משרד הבריאות וקופות החולים מהן הסיבות לגירעון, מהן השלכותיו על המבוטחים ועל בתי החולים ומה הם הצעדים המתוכננים לצמצום הגירעון ולמניעת פגיעה בשירותי הבריאות לציבור. "עלינו האחריות לוודא שהקופות ימשיכו להעניק את השירות בצורה שוטפת וטובה ושמצבן הפיננסי לא יפגע בציבור", אמר חבר הכנסת מש"ס.
בפתח הדיון סקר ליאור ברק, סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים והשב"ן במשרד הבריאות, את נתוני הדו"ח בפני הוועדה והתריע כי "על פי הנתונים הקיימים, כבר לקראת סוף השנה חלק מקופות החולים יגיעו לבעיה תזרימית והפתרון שלהן כרגע הוא לא להעביר כספים לבתי החולים הממשלתיים". סמנכ"ל משרד הבריאות סקר מספר צעדים שהמשרד רוצה לקדם בכדי לייצב מצבן הכלכלי של הקופות בהם עדכון נוסף של המקדם הדמוגרפי שעודכן לפני שנה, לדבריו באופן לא מספק ועדכון מדד יוקר הבריאות, בין היתר בשל הסכמי שכר שצפויים בשנה הקרובה ולא מקבלים ביטוי במדד הנוכחי.
לבסוף התייחס ברק גם לצעדים שיינקטו כלפי קופות החולים שלא יעמדו ביעדי האיזון, זאת רק לאחר שיקבלו תקצוב המותאם לצרכיהן. "ככל שהממשלה תצליח לתת לקופות את כל הכסף בבסיס ומדדי קידום ריאליים שיעזרו להן לעמוד בהתחייבויות שלהן, לא נאפשר להן לחרוג", אמר ברק, "ברגע שאתה נותן את המשאבים אתה יכול לדרוש מהן אחריות וניהול נכון".
הנציגה בוועדה מטעם אגף התקציבים במשרד האוצר אמרה: "הנושא הזה מטריד אותנו מאוד. היו לאחרונה צעדים של משרד הבריאות שחששנו שהולכים בכיוון ההפוך כמו הקפאת השתתפויות עצמיות ועוד. אנחנו שמחים שכעת המשרד נרתם לנושא ואנחנו יושבים עם נציגי המשרד ועם הקופות כדי לנסות למצוא פתרונות".
"חוץ מדיונים צריך גם להכניס את היד לכיס", ענה לה יו"ר הוועדה וציין כי ,"וגם כשמדובר על קיצוצים רוחביים במשרדים, צריך לזכור שכל קיצוץ בבריאות הוא פגיעה ישירה במתן השירותים הבסיסיים לאזרחים. קופות החולים עושות עבודת קודש, הן צריכות לתת את השירות ואנחנו צריכים לעזור להן, מבלי לתת הנחות בדרישות השירות".
רועי קהאן מ"שירותי בריאת כללית" הדגיש כי "אנחנו בפוסט קורונה. מצד אחד הדרישות לשירותי בריאות עולות. יש לנו עלייה של מאות אחוזים בביקורים טלפוניים, גידול של 17 אחוזים בהוצאות על מיון. אנחנו משקיעים מיליונים בסייבר ובתשתיות וכל זה צריך לבוא עם תקצוב מתאים. הממשלה חותמת הסכמי שכר במיליארדים עם שיפוי חלקי בלבד ויחד עם גורמים נוספים זה מביא את הקופות למחסור תקציבי. כדי שיהיה אפשר למלא את הצרכים צריך תוספת של חמש-שש מיליארד שקל למערכת הבריאות. במקביל יש לוודא שיהיו מנגנונים עדכון ביחס להזדקנות האוכלוסייה ולהסכמי שכר".
מוריס דרופמן, מקופת החולים "מכבי" הצטרף לדבריו ואמר: "אף אחד מאיתנו לא לוקח כסף הביתה בסוף השנה. יש לנו בעיה מבנית שהחלה בקורונה, פער בין הוצאות להכנסות. המדינה צריכה למצוא פתרונות ולהשלים את הפער בהכנסות".
ראש אגף התקציבים בקופת החולים "מאוחדת", איתי קלטניק הוסיף: "קופות החולים הן גופים מאוד יעילים ואנחנו מפיקים את המרב מהתקציבים שניתנים לנו. אנחנו נמצאים כבר שנים בתת תקצוב ממושך תוך שחיקה של המערכת. ביצענו צעדי התייעלות משמעותיים מבלי לפגוע בשירות, שכללו פיטורים נרחבים, פיתוח שירותים ללא יד אדם, צמצום שכר בכירים ועוד, אבל בסופו של דבר אם לא יובאו פתרונות יפגע גם השירות למבוטח".
הראל שרעבי, מקופת החולים "לאומית" התייחס למחסור בכוח אדם בתחום הבריאות: "מעבר למשמעות השירותית של זה למבוטחים, יש לזה גם משמעויות כלכליות של עלייה בתעריפים שאנחנו נדרשים לשלם למטפלים האלה. בלי לטפל במשבר הזה הביקוש לא יפגוש את ההיצע והעלויות ימשיכו לעלות". בהתייחס לכספי הייצוב שמעניקה המדינה לקופות אמר נציג לאומית כי, "בכל שנה אנחנו באי ודאות גדולה, לא יודעים איך נסגור את השנה וזה מקשה עלינו מאוד לתכנן את הפעילות שלנו. חייבים להפיג את זה כמה שיותר מהר".
