שבוע וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דו"ח מיוחד שמרכז את הנתונים לגבי הנבחנים בבחינות לאיתור מחוננים מצטיינים במערכת החינוך הישראלית, משנת 2000 ועד 2022. מהנתונים עולה תמונת מצב עגומה של העמקת הפערים הלימודיים בין תלמידים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים.
תהליך האיתור מתחיל בהודעות שנשלחות עם תחילת שנת הלימודים לכל בתי הספר הממלכתיים, הממלכתיים-דתיים והממלכתיים-חרדים, בהן נקבע מועד אחיד למבחן שלב א'. בתי הספר שולחים להורים מכתבים מפורטים ובהם המידע הנדרש בנושא. ההשתתפות במבחנים היא זכות ולא חובה, ולכן הורה שאינו מעוניין שילדו ייבחן או אינו מסכים להעברת מידע בין הגופים המשתתפים בתהליך (בית הספר, הגוף הבוחן, האגף למחוננים ולמצטיינים, מנהלי תוכניות למחוננים ולמצטיינים, י"א) יודיע על כך מראש ובכתב להנהלת בית הספר וילדם לא ייבחן במבחן.
שלב א', המתבצע ברוב בתי הספר בכיתה ב', כולל איתור ראשוני של תלמידים שיש להם הסיכוי הגבוה ביותר להתאים להשתתפות בתוכניות המחוננים. תלמידים שקיבלו ציון המצוי בטווח של ה-15 אחוזים מהציונים הגבוהים ביותר ימשיכו לשלב השני לאיתור מחוננים. כמו כן, במידה והתלמיד לא עבר את המבחן, ההורים או הצוות החינוכי בבית הספר יכולים להעביר המלצה לאגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך וגם הם יוזמנו לשלב הנוסף בהליך.
המבחנים הנערכים בשלב ב', מבוססים על בדיקת כישורים קוגניטיביים כלליים באמצעות בחינת ידע כללי, שפה, מתמטיקה וצורה. תלמידים שהציון אותו השיגו נמצא בין שלושת האחוזים הגבוהים ביותר של סף הקבלה הארצי, מתקבלים לתוכניות המחוננים. תלמידים שהשיגו ציונים בטווח שבין שלושה לשמונה אחוזים, מתקבלים לתוכניות המצטיינים.
הנתונים בהודעת הלמ"ס כוללים את הנבחנים בבחינות שלב ב' לאיתור למחוננים ומצטיינים בחינוך היסודי העברי בלבד.
הוכפל מספר תלמידי החמ"ד שניגשו למבחני המחוננים
מספר הנבחנים בבחינות איתור למחוננים ומצטיינים עלה מ-9,947 בשנת 2000 ל-15,255 ב-2022 , ומהווה גידול של כ-53.4 אחוזים. אחוז המומלצים הכולל בשנים אלו גדל מ-17.1 אחוזים ל-55. אחוז המומלצים לתוכניות למחוננים גדל מ-9.5 אחוזים ל-20.9 אחוזים, ואחוז המומלצים לתוכניות למצטיינים גדל מ-7.5 אחוזים ל-34.2 אחוזים.
מספר הבנים הנבחנים עלה מ-5,640 בשנת 2000 ל-9,614 בשנת 2022 (גידול של כ-71.5 אחוזים), בעוד מספר הבנות עלה מ-4,274 ל-5,601, בהתאמה (גידול של כ-31 אחוזים בלבד). במקביל, אחוז המומלצים הכולל בקרב בנים עלה מ-19.6 אחוזים בתחילת המילניום ל-49.4 אחוזים ב-2022, ובקרב בנות מ-13.9 אחוזים ל-64.9 אחוזים, בהתאמה.
מספר הנבחנים בחינוך הממלכתי עלה מ-7,989 בשנת 2000 ל-11,248 ב-2022, דבר המהווה גידול של כ-40.8 אחוזים, בעוד בחינוך הממלכתי-דתי, עלה מספר הנבחנים תוך 22 שנה מ-1,958 תלמידים ל-4,007, דבר המהווה גידול של כ-105 אחוזים.
יותר מבוססים – פחות מערים חלשות
מספר הנבחנים בקרב ילידי ישראל עלה מ-5,632 בשנת 2000 ל-11,054 בשנת 2022 (גידול של כ-96 אחוזים), ואילו בקרב עולים חדשים ירד מספר הנבחנים מ-4,315 ל-4,201, (ירידה של 2.6 אחוזים).
אחוז המומלצים הכולל בקרב נבחנים ממחוזות תל אביב, המרכז, חיפה וירושלים עלה מ-18.9 אחוזים בשנת 2000 ל-57.5 אחוזים בשנת 2022, ובקרב נבחנים ממחוזות הצפון והדרום – מ-12.5 אחוזים ל-48.2 אחוזים.
במהלך השנים 2022-2000, חל גידול של כ-87.6 אחוזים במספר הנבחנים מיישובים מאשכולות גבוהים (10-8), זאת לעומת עלייה של 33 אחוזים בלבד במספר התלמידים שנבחנו ומגיעים מאשכולות 1 עד 5, האשכולות הנמוכים מבחינה סוציו-אקונומית.
אחוז המומלצים הכולל בקרב נבחנים מיישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים עלה מ-14.9 אחוזים בשנת 2000 ל-47.8 אחוזים בשנת 2022; בקרב נבחנים מיישובים מאשכולות בינוניים (7-6) עלה האחוז מ-17.7 אחוזים ל-52.6 אחוזים , בהתאמה; ובקרב נבחנים מיישובים מאשכולות גבוהים עלה האחוז מכ-18.7 אחוזים לכ-63.8 אחוזים.
מחלוקה לפי עשירוני המדד החברתי-כלכלי של תלמידי בתי הספר עולה כי מספר הנבחנים מהעשירונים הנמוכים (6-1), ירד ב-11 אחוזים, מ-2,964 בשנת 2000 ל-2,630 בשנת 2022; מספר הנבחנים מהעשירונים הבינוניים (8-7) עלה מ-2,938 ל-4,119, בהתאמה – גידול של 40.2 אחוזים, ומספר הנבחנים מהעשירונים הגבוהים (10-9) עלה מ-4,018 ל-7,851, בהתאמה – גידול של 95.4 אחוזים.
מספר הנבחנים שלאחד מהוריהם תואר שני ומעלה, עלה ביותר מפי 2, מ-3,585 בשנת 2000 ל-7,247 בשנת 2022 (גידול של 102 אחוזים); מספר הנבחנים שלאחד מהוריהם תואר ראשון, עלה מ-2,647 ל-5,286, בהתאמה (גידול של 99.7 אחוזים); מספר הנבחנים שלאחד מהוריהם השכלה תיכונית או על-תיכונית, ירד מ-3,715 ל-2,722, בהתאמה (ירידה של 26.7 אחוזים).
אחוז המומלצים הכולל בקרב נבחנים שלאחד מהוריהם תואר שני ומעלה, עלה מ-23.9 אחוזים בשנת 2000 ל-65.0 אחוזים בשנת 2022; בקרב נבחנים שלאחד מהוריהם תואר ראשון עלה האחוז מ-18.9 אחוזים ל-53 אחוזים בהתאמה; בקרב נבחנים שלאחד מהוריהם השכלה תיכונית או על-תיכונית עלה האחוז מ-9.2 אחוזים ל-32.7 אחוזים.
מחלוקה לפי עשירוני ההכנסה של הורי הנבחנים, עולה כי בעשירונים הנמוכים (3-1) אחוז המומלצים הכולל עלה מ-13.4 אחוזים בשנת 2000 ל-44.6 אחוזים בשנת 2021; בעשירונים הבינוניים (7-4) עלה האחוז מ-15.7 אחוזים ל-51.4 אחוזים , בהתאמה; ובעשירונים הגבוהים (10-8) עלה האחוז מ-22.7 אחוזים ל-63.2 אחוזים.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בהנחיית השר קיש, מוביל המשרד מדיניות של קידום מצוינות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. לשם כך, השקיע המשרד תקציבים באיתור תלמידים מחוננים ומצטיינים מכל רחבי הארץ, בדגש על הפריפריה החברתית. במסגרת זו נפתחו אף לאחרונה תכניות למחוננים ולמצטיינים בחברה החרדית.
בהתייחס לטענה על הקשר בין היכולת הכלכלית של ההורים לאיתור תלמידים מחוננים ומצטיינים: בהתאם לנתוני הלמ"ס, יש עלייה באיתור של תלמידים ומחוננים ומצטיינים בעשירוני ההכנסה הנמוכים: אחוז המומלצים לתוכניות למחוננים בעשירוני ההכנסה הנמוכים עלה מ-7.3% בשנת 2000 ל-16.1% בשנת 2021, ואחוז המומלצים לתוכניות למצטיינים בעשירוני ההכנסה הנמוכים עלה מ-6.1% בשנת 2000 ל-28.4% בשנת 2021".
