בקואליציה מתכוננים לקדם שוב את החוק שיפטור מגיוס אלפי בני ישיבות ויסדיר את מעמדם. במשרד ראש הממשלה התכנס אתמול צוות חוק הגיוס, שחברים בו נציגי המפלגות החרדיות ונציגי משרדי האוצר והביטחון, אך הדיון הסתיים ללא הסכמות. הכוונה היא להציג את מתווה הגיוס המלא בשבועות הקרובים כדי לחוקקו בתחילת כנס החורף של הכנסת, שיחל אחרי החגים.
החוק יצטרך לעבור שתי משוכות עיקריות כדי שתושלם חקיקתו בכנסת. קודם כול, תידרש הסכמה על היקף התקציב שיוקצה לחוק יוקרת השירות – כלומר העלאת שכר למתגייסים, לצד הענקת סל הטבות לדיור וללימודים. שנית, הגדרת מסלולים נוספים שהחרדים יוכלו להשתלב בהם ויהיו מוסכמים על משרד הביטחון ועל המפלגות החרדיות. “הדיונים מתקדמים במגמה להביא למתווה שמאזן בין צורכי הביטחון והכלכלה, תוך שילוב הציבור החרדי בתעסוקה ובשים לב לערך לימוד התורה", נמסר מטעם מזכיר הממשלה.
במשרד האוצר מבקשים לתת פטור בגיל 21, כדי לגרום לכמה שיותר חרדים שלא מתגייסים לצאת לשוק העבודה. במשרד הביטחון מתעקשים על גיל 22, ולעמדה הזו שותף גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מלבד זאת, הצדדים לא מסכימים על סכום התמריצים שיוענקו למשרתי סדיר וקבע.
בתחילת השבוע ייפגשו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט עם ראש הממשלה נתניהו כדי לתאם עמדות בנושא. העיקרון הבסיסי של ראש הממשלה בהסדר חוק הגיוס הוא שהתכלית הכלכלית תוביל, אך הפער בין הצדדים ענק: גלנט דרש 10 מיליארד שקלים לחוק יוקרת השירות, וסמוטריץ' מוכן למיליונים אחדים בלבד מקופת המדינה. נתניהו יידרש להכריע בסוגיה.
כפי שכבר הודיעו אנשי הליכוד לחרדים, חקיקת חוק יסוד ערך לימוד התורה אינה על הפרק, אך גם לא ייקבעו מכסות גיוס ולא יוטלו עליהם עיצומים. במקביל, ייקבעו בחוק יעדים לשילוב החרדים בסדרת מסלולים אחרים, כמו השירות הלאומי־אזרחי.
במפלגות החרדיות מסרבים לקבל ריכוכים בנוסח החוק, ודורשים פטור גורף. על כך הבהיר בכיר בממשלה במהלך הדיון כי “פטור גורף לא היה בעבר ולא יהיה בעתיד. מי שלא לומד תורה – יגויס. מי שלומד תורה – יקבל פטור מהגיל שייקבע".
יש מדרג בציבור החרדי ביחס לשינויים בחוק. ש”ס מעשיים יותר, בעוד שבדגל התורה ובאגודת ישראל מתעקשים על נוסחו המקורי של החוק, שיעניק פטור גורף. אולם בכיר בממשלה מבהיר כי גם “הם יודעים שאין לנו ממשלה בלי חוק הגיוס".
לנוכח האווירה הציבורית, בקואליציה צופים שיהיה קשה לגייס תמיכה לחוק שמעניק פטור גורף משירות צבאי לתלמידי הישיבות. תזכיר נוסח החוק צפוי להיחשף רק לאחר סוכות ולפני החזרה מהפגרה, כדי לצמצם את הסערה שעלולה לפרוץ עם פרסומו.
לפי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם המפלגות החרדיות, החוק אמור לעבור עד שיאושר התקציב לשנת 2023. לאחר שהסעיף הזה נדחה ותוקפו של חוק הגיוס הקודם פקע ביוני, הוחלט שהחוק יקבל עדיפות עליונה עם תחילת כנס החורף, גם במחיר של דחייה בחקיקת המשך הרפורמה המשפטית.
בקואליציה מאמינים שתמיכת משרד הביטחון בחוק תנמיך את ההתנגדות אליו. כדי לקבל גיבוי מהאופוזיציה, יישענו שם על מתווה הנשיא הרצוג שאימצה האופוזיציה לפני שלושה חודשים. בהצעת הנשיא נכתב בו כי “יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי־אזרחי. עיקרי המתווה יחוקקו בתיקון לחוק יסוד, ולפיכך יהיו חסינים מביקורת שיפוטית".
עד כה לא עסקו בתוספת הסעיף לחוק על אי שפיטות ופסקת ההתגברות, אך מנסחיו יידרשו לתת כמה שיותר עוגנים ובקרות, כדי לצמצם את הסיכוי שבג"ץ יתערב בו.
“חוק הגיוס הוא דבר שהממשלה צריכה לפתור", אמר יושב ראש הקואליציה ח"כ אופיר כץ, “היו הרבה פסיקות בג"ץ שהתערבו ודרשו לחוקק את זה. אנחנו עדיין לא יודעים איך ייראה החוק ואיך ינוסח, אבל החוק יחוקק במושב הבא של הכנסת".
אתמול הבהיר יושב ראש כחול לבן בני גנץ שלא יתמוך בכל מחיר בחוק, אך הוא פתוח להידברות: “תם עידן במדינת ישראל, לא יקרה יותר שחצי עם ישרת וחצי עם לא ישרת. אם ייתנו פטור גורף לקבוצה שלמה תהיה תגובה קשה של הציבור הכללי. אנחנו לא מוכנים לקבל יותר את העניין הזה".
