שבוע אחרי אישור חוק ביטול עילת הסבירות, וכשהכנסת יצאה לפגרת הקיץ, ראשי אוניברסיטאות המחקר וחברי מליאת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי פנו לראש הממשלה, לשר החינוך ולשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה במכתב בו טענו כי בתקופה האחרונה הגיעו לפתחם מספר סימנים המעידים על פגיעה ביכולות המדעיות והאקדמיות של ישראל.
במכתבם הם מפרטים שורה של סימנים מצטברים, בהם, לטענתם: ירידה משמעותית בנכונות מדענים ישראלים מובילים הנמצאים בחו"ל לקבל משרות אקדמיות בישראל ולחזור להשתקע בארץ; מדענים המובילים בעולם מבטלים את השתתפותם בכנסים מדעיים בישראל; איומים מפורשים על ביטול שיתופי פעולה מדעיים בין מדענים בישראל למדעני העולם; איומים מפורשים של תורמים, בכל המוסדות להשכלה גבוהה, להפסיק את תרומותיהם בגלל החקיקה המשפטית כאשר ישנם כבר תורמים מעטים שהודיעו על כך; ירידה במענקי מחקר מהם נהנים מדענים ישראלים וכן ירידה משמעותית בהשקעות מחקר ופיתוח מגורמים בינלאומיים בחו"ל בחברות ההייטק הישראליות.
על המכתב חתמו 14 מתוך 15 חברי המועצה, לאחר שפרופ' מינה טייכר מאוניברסיטת בר אילן, שמשמשת גם כיו"ר תת הוועדה "קידום המחקר המדעי בישראל", החליטה שלא לחתום מאחר והיא באופן עקרוני לא מצטרפת לעצומות או מכתבים.
בשיחה עם אתר מקור ראשון, אומר גורם במועצה כי "מדובר בסימנים מובהקים שהולכים ומצטברים. הראשון הוא אחוז ההיענות להצעות עבודה באוניברסיטאות בישראל למדענים ישראלים שעתידים להצטרף למערכת – באחד המוסדות האקדמיים-מחקריים לרוב האחוז עומד על 85 אחוז, עכשיו זה ירד ל-50 אחוז. זה לא קרה בהיסטוריה".
"הדבר המטריד השני", הוא מוסיף, "אלה מכתבים של תורמים שמאיימים להפסיק תרומות. בשתיים-שלוש אוניברסיטאות מספר מועט של תורמים כבר הודיעו שהם מפסיקים לתרום. החשש הזה אמיתי לחלוטין. הנימוק שלהם הוא שמדינת ישראל משנה את אופיה והם לא מוכנים לתרום לה. אם זה יהפוך להיות כדור שלג זה ייצור נזק אדיר כי תרומות למימון מחקר הם חלק נכבד מהמחקר והפיתוח של אוניברסיטאות בישראל".
איך מרגיעים אותם?
"אומרים להם שאנחנו מקווים שהרפורמה המשפטית לא תתממש ואם כן אז רק בהסכמה רחבה ותהיה מקובלת על כל חלקי העם הזה".
אתה לא יכול לומר להם שהרפורמה המשפטית לא תשפיע בשום אופן על האוניברסיטאות?
"לא בטוח שאני יכול לומר את זה. האמונה האישית והפרטית שלי היא שונה לאור מה שקורה היום, כמו הניסיון לשנות את המל"ג. אני מאוד חושש".
אחד מהסימנים שצוינו במכתב סיפר על "חשש הולך וגובר מעזיבה של כח אדם מצטיין בתחומי המדע והטכנולוגיה של ישראל". הגורמים במולמו"פ מבהירים כי מדובר ב"שיחות מסדרון של החבר'ה הצעירים, שרק לפני כמה שנים הצטרפו וכבר מדברים על עזיבה. צריך להבין שהמדענים שלנו מבוקשים בכל העולם, אין אוניברסיטה אמריקנית שלא תמצא בה 'כוכב' ישראלי. כמו הרופאים, לאנשים כאלה לא תהיה שום בעיה למצוא עבודה בחו"ל. דיברתי עם אנשים שלא האמנתי שהם ישקלו לעזוב את הארץ", הם אומרים ומסייגים: "אלה סימנים מדאיגים, זה עוד לא התנפלות על חברות התעופה אבל צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון".
לפי החוק, אחד מתפקידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי הוא לבחון את מערכות המו"פ הקיימות בישראל "ולזהות את צרכיהן, נקודות החוזק והחולשה שלהן". גורם במועצה מציין תפקיד נוסף: "לתת מבט על על המחקר והפיתוח בישראל ולהתריע כשיש סימנים מדאיגים. עכשיו אנחנו מתריעים שצריך לקחת את הסימנים האלה בחשבון ואם לא אז זה עלול להתפתח לתהליך הרסני".
למה לא קראתם להסכמה רחבה?
"אנחנו לא מחפשים פתרון, זה לא התפקיד שלנו, זה התפקיד של הפוליטיקאים. אנחנו צריכים להתריע ולהציב מראה מול מקבלי ההחלטות. היות ומדע ומחקר זה הציר עליו תופעת 'אומת ההייטק' נמצאת אז אבוי לנו אם תהיה פה מפולת".
"לסכן את עתיד אומת הסטארט-אפ"
"כח אדם מדעי הוא הבסיס להצלחות ישראל בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחינוך של ישראל על רבדיו השונים", הדגישו החתומים על המכתב, "מכיוון שהון אנושי זה הוא גורם יצור נייד ברמה בינלאומית, ורגיש לסוגיות בתחומי זכויות הפרט והקניין – מהלכי החקיקה הדרמטיים והמהירים שנעשו, מאיימים על זכויות אלו וכבר גורמים נזק בעיסוק המדעי".
ראשי האוניברסיטאות ואנשי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי הוסיפו וטענו כי "רבים בקהילה המדעית מצויים בתחושות של חשש, וסכנה לעתידם. כתוצאה מכך, רבים מהם מאבדים אמון ומעדיפים לנטוש את הספינה. אנו עדים לעזיבת חוקרים את ישראל, לחוסר הנכונות לשוב ארצה ולפגיעה ממשית בקשרים עם הצמרת המדעית בעולם".
"הנזק שמצטבר ומתגבר עלול לסכן בצורה ממשית את עתיד אומת הסטארט-אפ והחשש הגדול הוא שהנזק יהיה בלתי הפיך", טענו במכתב שנשלח לראש הממשלה, שר החינוך ושר המדע, והדגישו כי "מחובתנו להביא זאת לידיעתכם, כמי שאמונים על שמירה על מצוינותה המדעית של ישראל, שנחשבת קריטית לעוצמתה הכלכלית והביטחונית".
המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי פועלת על פי חוק וחבריה ממונה על ידי נשיא המדינה. חברי המליאה החתומים על המכתב כוללים את יו"ר המועצה פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון לשעבר, אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות לשעבר וסגן נשיא טכנולוגיות וחומרה של אפל העולמית לשעבר, פרופ' יוסף קוסט מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר האקדמיה הלאומית למדעים, ומנכ"לית פיסבוק ישראל עדי סופר תאני.
