היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, את עמדתה בנוגע לעתירות המבקשות להורות על בטלותו של "חוק הנבצרות". כזכור, מדובר בתיקון לחוק יסוד הממשלה, הקובע לראשונה את הפרוצדורה לפיה נקבע כי "נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו", במצב שבו לא ראש הממשלה בעצמו הוא המכריז על כך. מטרת החוק הייתה למנוע מצב שבו תכריז היועצת המשפטית לממשלה כי נבצר מראש הממשלה לבצע את תפקידו, שלא מטעמים רפואיים. כעת מבקשת היועמ"שית לפסול את התיקון לחוק, בטענה שמדובר ב"שימוש לרעה בסמכות המכוננת" של הכנסת.
לטענת היועמ"שית מדובר בתיקון חוק שמטרתו הייתה "לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט הנכבד, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות; בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, שאף נקבע כי חל על ראש הממשלה "השתק מעין שיפוטי" מלטעון אחרת ביחס למעמדה; ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של ראש הממשלה ולאפשר את מעורבותו בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות".
בתגובתה מציינת היועמ"שית כי אכן החוק שהיה קיים קודם התיקון דרש הבהרה, "גם הייעוץ המשפטי לממשלה עמד על כך, שראוי כי במסגרת סמכותה המכוננת של הכנסת יובהרו הנסיבות שיש בהן כדי להקים נבצרות של ראש הממשלה, וכן יותווה מנגנון מתאים לקביעת קיומה של נבצרות. אולם, המטרה בבסיס התיקון דנן – הסרת מגבלות פרסונליות מתחום טוהר המידות – כה דומיננטית, כך שההסדר המשטרי שעוצב אינו נותן מענה לתכליות של מוסד הנבצרות. למעשה, הרשות המכוננת גויסה כדי לתת מענה לעניין אישי, בעיתוי ובהקשר קונקרטיים, כדי להסיר מגבלות מתחום טוהר המידות. זאת, בדומה לאופיו האישי של התיקון בעניין דרעי, אליו נידרש ביתר פירוט בהמשך. משכך, מדובר בהסדר שאינו הולם את אופייה ומעמדה הכללי הנדרש של נורמה חוקתית".
"מקום בו מכלול הנסיבות מצביעות על כך ש התיקון לחוק היסוד נחקק לצורך מתן מענה לנסיבות עניינו המשפטי הפרטני של ראש הממשלה וכדי להביא להסרת מגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד העניינים, ובכך לאפשר לראש הממשלה לעסוק בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי הנובע מההליך הפלילי המתנהל נגדו; מקום בו התיקון הוחל באופן מידי, כדי לספק את המענה האמור לראש הממשלה; ומקום בו ההסדר גופו טומן בחובו קשיים מהותיים בשל כך שעוצב כדי להגשים תכליות אלה ולא מתוך נקודת מבט רחבה – הרי שבהתאם לאופן שבו התפתחה דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, לעמדת המשיבה יש לראות את המקרה שבפנינו כמקרה שבו 'קו הגבול' נחצה", נאמר בסיכום.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, אשר הגיש את אחת העתירות, מסר בתגובה: "היועצת המשפטית לממשלה הזכירה פעם נוספת לכולם היום, ששלטון החוק שולט גם בשלטון ושבמדינה דמוקרטית, יש בלמים ואיזונים בין הרשויות ולכן החקיקה האנטי דמוקרטית, תיפסל בשערי בג"ץ, במבצר זכויות האדם".
ראשי הקואליציה פרסמו תגובה משותפת, שבה נאמר כי "תשובת היועמ״שית לעתירה היא עוד ניסיון לבטל את הבחירה הדמוקרטית של מיליוני אזרחים ולהעביר את הסמכות להדיח ראשי ממשלה בישראל לידי פקידות שלא נבחרה. ראש הממשלה נתניהו נבחר על ידי למעלה מ-2.5 מיליון אזרחים ובדמוקרטיה האזרחים בלבד הם אלה שקובעים מי יהיה ראש הממשלה. הניסיון המאולץ לקשור בין הרפורמה המשפטית שזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים לבין משפטו של ראש הממשלה נתניהו שמתנהל כסדרו מזה שלוש שנים, הוא חסר בסיס ומופרך מיסודו. העם, הכנסת והדמוקרטיה לא יקבלו זאת".
