מפלגת יש עתיד והעומד בראשה ח"כ יאיר לפיד, הגישו הבוקר (ג') עתירה נגד ממשלת ישראל, שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה, בדרישה להורות על בחירת נציגי הממשלה לוועדה לבחירת שופטים וכינוס הוועדה. ברוח הימים הללו, שלמחרת אישור החוק לצמצום הביקורת השיפוטית בעילת הסבירות, העתירה איננה נוקטת בעילה זו כאחד הנימוקים, ועושה שימוש בדוקטרינות חלופיות מתחום המשפט המנהלי. בעתירה נטען כי הממשלה, ושר המשפטים המכהן על פי חוק כיו"ר הוועדה, מועלים בחובות המוטלות עליהם על פי חוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט, בכך שהם נמנעים מכינוס הוועדה ובחירת שופטים.
"החלטה זו פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי, ומהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות וההגינות המוטלת על המשיבים, ובפרט על המשיב 1 (להלן: "שר המשפטים") כמי שהופקדה בידיו הסמכות להורות על כינוס הוועדה. החלטה זו עומדת אף בסתירה לתכלית דברי החקיקה האמורים, ומערבת שיקולים זרים שאינם ממין העניין, הנעוצים ברצונו של שר המשפטים למנוע את פעילותה הסדירה של ועדה רבת חשיבות זו עליה נמנים נציגי שלוש הרשויות, וכן נציגי לשכת עורכי הדין עד שתושלם תוכניתו לקדם תיקוני חקיקה שיביאו לשינוי בהרכבה . ההחלטה פוגעת גם בזכות הגישה לערכאות, וזאת בין היתר בשים לב לצורך החיוני באיוש תקני השופטים, ובכך שאין לדעת מתי, אם בכלל, יושלם מהלך החקיקה שרק בסופו ייאות שר המשפטים לכנס את הוועדה, לאחר שזו לא כונסה מאז חודש אפריל 2022", נאמר בעתירה.
בעתירה מובאת תשובה שנתן השר לוין לשאילתא שהגיש ח"כ גלעד קריב מהעבודה, במסגרתה הוגיע לוין כי על אף בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים אין לו כל כוונה לכנס את הוועדה. בדבריו טען לוין כי שיטת בחירת השופטים הנוכחית היא "קלוקלת", ועד שלא תשונה הוועדה לא תכונס.
ברמה המשפטית נטען בעתירה כי הסמכות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים היא סמכות חובה, כפי שמעידה לשון החוק. ממילא, על הסמכות הזו חל הכלל שלפיו סמכות חובה יש לבצע במהירות הראויה. "בבחירתו להימנע מכינוס הוועדה, אין שר המשפטים מסכל "רק" את מימוש סמכותו ואחריותו כמי שעומד בראש הוועדה, אלא מסכל את עבודת הוועדה כולה, וממילא גם את מימוש הסמכות שנמסרה לגורמים האחרים: נציגי הרשות המחוקקת, הרשות השופטת ולשכת עורכי הדין", נכתב עוד בעתירה.
בעתירה מוזכר גם סעיף 11 לחוק הפרשנות, הקובע כי "הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו משמעם שיש סמכות או חובה – לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות". לאור זאת נטען, "בענייננו קשה להעלות על הדעת נסיבות מובהקות יותר מהנסיבות הנוכחיות, המחייבות את הפעלתה ומימושה של הסמכות לכינוס הוועדה בהקדם האפשרי. כידוע לכל בר בי רב כל שכן לשר העומד בראש משרד המשפטים, ואמור להיות מעורב בענייני משרדו עשרות תקני שיפוט נותרו בלתי מאוישים מזה תקופה ארוכה, וזאת נוכח החודשים הרב ים בהם לא כונסה הוועדה, כפי שפירטנו לעיל. עובדה זו מעצימה את העומס המוטל על שופטי ישראל ועל מערכת המשפט, אשר ממילא פועלת בחוסר תקינה ביחס למדינות ה – OECD , וכפועל יוצא מכך היא גורמת נזקים כבירים לאזרחי ישראל הסובלים מהתמשכות ההליכים המשפטיים. זאת כאשר, להווי ידוע, כי עשרות מועמדים לשפיטה עברו כבר הליכי מיון, ולחברי הוועדה עומדת האפשרות לבחון את מועמדותם".
טענה משפטית נוספת המוזכרת בעתירה היא כי השיקולים בעטיים נמנע השר לוין מלכנס את הוועדה הם שיקולים זרים, "כידוע, לכל חוק יש תכלית. הסמכות שניתנת לרשות המנהלית במסגרת החוק נועדה לשרת את התכלית האמורה, ואותה בלבד. מכאן, שאף אם הרשות המינהלית מבקשת לקדם מטרה או פעולה ראויה (לשיטתה), אין בכך כדי להתיר לעשות שימוש בסמכות שהוקנתה לה לתכלית אחרת".
בסיומה של העתירה מציינים העותרים, "אין לכחד, מדובר גם בהחלטה שהינה בלתי סבירה באופן קיצוני. אולם, הואיל ומדובר במקרה מובהק של חוסר סמכות, והואיל ובעת הזו גורלה של עילת הסבירות, אבן יסוד במשפט המינהלי הישראלי, מצוי אף הוא בידי המשיבים, מצאנו לנכון למקד טיעוננו בטענות בנוגע לחוסר סמכות".
