בניסיון אחרון להגיע להסכמה סביב צמצום עילת הסבירות, הציגה ההסתדרות מתווה פשרה לראשי האופוזיציה והקואליציה, בעוד המתווה נוסח על בסיס הצעותיהם של פרופ' יובל אלבשן, פרופ' ידידיה שטרן ועו"ד רז ניזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש. "אנו קוראים לכולם להתייצב מיד מאחורי מתווה פשרה מאוזן למען עתיד המדינה והצלת החברה הישראלית", אמרו יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות המגזר העסקי.
מהמתווה עולה כי עילת הסבירות תצומצם באופן כזה שלא ניתן יהיה לפסול מכוחה בלבד החלטות ממשלה או החלטות שרים מכוח סמכותם בדין, ובלבד שהחלטות אלו נוגעות לענייני מדיניות, ונידונו ואושרו על ידי הממשלה במליאתה. בנוסף, לא ניתן יהיה לפסול החלטות ממשלה בענייני מינויים של שרים וסגני שרים מכוחה של עילת הסבירות.
לגבי שאר החלטות שרים – בין אם לפי סמכותם הישירה, בין אם מכוח סמכויות שהממשלה האצילה להם ובין אם מכוח סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה – וכן החלטות ממשלה בענייני מינויים שאינן דורשות אישור הכנסת, ימשיכו להיות כפופות לביקורת שיפוטית גם לפי עילת הסבירות. הובהר כי שינויים אלה לא יחולו בממשלת מעבר, מרגע הכרזת הבחירות ועד לכינון ממשלה חדשה.
על פי המתווה, נציגי הקואליציה והאופוזיציה ימשיכו בהידברות אינטנסיבית לשם הגעה להסכמות בשאר הנושאים. הממשלה תצהיר שלא תיעשה חקיקה בנושאים הקשורים לרפורמה המשפטית ללא הסכמה של 75 חברי כנסת במהלך 18 החודשים הקרובים. בקואליציה מתנגדים לאולטימטום חקיקה של שנה וחצי, ומוכנים להתפשר על חצי שנה, ואילו במחנה ממלכתי מבקשים להקפיא את החקיקה ללא הגבלת זמן.
צריך לומר, עבור כל שינוי שכזה – למעט האפשרות של ביטול עילת הסבירות בממשלת מעבר – נדרשת חקיקה בכנסת. לפי תקנון הכנסת, ישנה אפשרות תאורטית להחזיר את החוק לוועדת החוקה, אבל זה דורש רמת הסכמות חסרת תקדים בין כלל חברי האופוזיציה כדי שלא יוגשו שוב הסתייגויות, בכדי לקצר את התהליך ולסיימו עד סוף השבוע.
בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד והשר בצלאל סמוטריץ' שוררים יחסים טובים, כאשר רק לאחרונה נחתם בין השניים הסכם משמעותי. המגעים מתנהלים עם הקואליציה, מול מזכיר הממשלה יוסי פוקס ועו"ד של הליכוד מיכאל רבאלו, וכן שר המשפטים יריב לוין שנמצא גם כן בסוד העניינים. בקואליציה מוכנים לרכך את הנוסח ולהגיע להסכמות, אך נדרשת חשיבה מקורית באשר לאופן העברתן, לאחר שכבר החל הדיון במליאה.
במחנה הממלכתי לא מנהלים על כך משא ומתן ועומדים על כך שמתווה גנץ הוא הרלוונטי מבחינתם. גנץ מציע להתכנס בבית הנשיא, לדון במציאת מתווה מוסכם לעילת הסבירות, כשזהו גם התנאי להמשך – שראש הממשלה יתחייב במעמד נשיא המדינה ובגיבויו שאם יגיעו להסכמות, שאר המהלכים יעשו אך ורק בהסכמה רחבה. קרי, לא תקודם ולא תהיה חקיקה נוספת ללא הסכמה רחבה.
עם זאת, ביש עתיד שוקלים לתמוך במתווה ההסתדרות. מוקדם יותר נפגשו לפיד ויו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד ודנו במתווה. "חובתנו לעשות כל מאמץ כדאי לעצור את הטירוף ולהגיע להסכמות רחבות. אני מברך על מאמציו של יו״ר ההסתדרות, המתווה שהניחה ההסתדרות היא בסיס לשיח משותף", אמר לפיד. יו״ר ההסתדרות בר-דוד הוסיף כי "אמשיך להפוך אבן על אבן ואפעל בכל כוחי בכדי לנסות למצוא את הפשרה הנכונה. אני קורא לשאר הגורמים לגלות מנהיגות אחראית".
יו״ר מפלגת העבודה, ח״כ מרב מיכאלי הודיעה כי היא מתנגדת למתווה ההסתדרות. "אין פשרה על הדמוקרטיה", אמרה מיכאלי. "המתווה המונח על השולחן הוא פתח אדיר לשחיתות, לפוליטיזציה של מערכת המשפט ולהגברת הסיכון לפגיעה בזכויות אדם ולכן אסור להסכים לו".
מהליכוד נמסר בתגובה כי "ההצעה מטעם ההסתדרות, שזהה לחלוטין להצעת לפיד, היא קבלה חד-צדדית של עמדת האופוזיציה כפי שהיא הייתה מתחילת הדרך. ההצעה מעקרת לחלוטין את התיקון בנושא הסבירות ומחייבת ויתור מוחלט על כל שאר מרכיבי הרפורמה. אנחנו ממשיכים לעשות כל מאמץ לפשרה אמיתית ומצפים שכל הצדדים יתגייסו ברצינות למאמץ זה ולא יחזירו אותנו לנקודת ההתחלה".
