ההחלטה שתצמצם משופטי בית המשפט העליון את האפשרות לפסול החלטות ממשלה בעילה של סבירות עברה לקריאה שנייה ושלישית הערב (ד') בוועדת חוקה. סך הכול נדחו 27,674 הסתייגויות שהגישה האופוזיציה נגד החוק, לאחר דיון והצבעות שנמשכו במשך שתי יממות.
במהלך הדיונים עבר הנוסח שינויים קלים ומינוריים. כך למשל, אם יבקשו בעתיד להחיל את החוק גם על ראשי ערים יצטרכו לשנות זאת בתיקון לחוק יסוד ולא רק בתיקון לחוק רגיל. בנוסף, הובהר שביטול עילת הסבירות תקף ל*כל* החלטה. קרי, הסבירות לא תחול למשל על מניעת כינוס הוועדה למינוי השופטים בקיץ הקרוב, בהתאם לעמדת שר המשפטים יריב לוין.
Video: צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
עם זאת, ההסתייגות שהגיש ח"כ יצחק פינדרוס לריכוך נוסח החוק לא התקבלה, והקואליציה הצביעה נגדה. לפי הנוסח שהגיש שצמצום עילת הסבירות לא תחול על מינויים בתקופת ממשלת מעבר – לאחר בחירות לכנסת ועד לכינון ממשלה חדשה. מדובר בריכוך היחיד שהיה אמור להיות מוכנס לנוסח החוק בסופו של דבר, הקואליציה תוכל לעשות זאת בפעם האחרונה במליאת הכנסת בשבוע הבא.
ביממה האחרונה התרחשו דיונים קדחתניים בין ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין ושר רון דרמר , באשר להשלמת החקיקה במליאת הכנסת בשבוע הבא. בקואליציה אמנם נחושים להעביר את החקיקה אך כזכור גם בכנס החורף העבירה הקואליציה את החלק הראשון של הרפורמה המשפטית, אך למרות שעברה בוועדת חוקה לקריאה שנייה ושלישית היא הוקפאה ברקע התגברות המחאות.
אתמול בשעה חמש אחר הצהריים, אחרי 19 שעות של דיונים בוועדה, החלו ההצבעות. ההליך נעשה בהתאם לעמדת היועצת המשפטית של הכנסת שהציעה להצביע על ההסתייגויות במקבצים של 20, כך שבפועל הצביעו 1,383 פעמים, על מנת לקצר את ההליך.
בשבוע הבא תפתח מליאת הכנסת ביום ראשון באופן חריג בשעה 10:00 כדי להתחיל את הדיון הארוך, שבסופו צפויה הצבעה על חוק צמצום עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית, מוקדם מהרגיל, שכן בסוף השבוע הבא יצוין ט' באב ובקואליציה דרוכים לעשות זאת לפני המועד והיציאה לכנס הקיץ.
נוסח החוק אומר כי מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור. בסעיף זה: "החלטה" – כל החלטה לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק־יסוד: השפיטה. התפתחות עילות של הביקורת המנהלית נעשתה בעיקרה בפסיקה, ובכלל זה התפתחה עילת הסבירות. כיום עילה זו מאפשרת לבית המשפט לפסול החלטה מנהלית הלוקה בחוסר סבירות במובן זה שהיא אינה נותנת "משקל ראוי לאינטרסים השונים שעל הרשות המנהלית להתחשב בהם בהחלטתה" וזאת כשמדובר ב"חוסר סבירות מהותי או קיצוני". הח"כים מציינים שאין בחקיקה הזו כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מנהלית, ובכלל זה עילת המידתיות.
