נשיא המדינה יצחק הרצוג נאםבפני שני בתי הקונגרס לרגל שנת ה-75 של ישראל. זו הפעם השנייה בהיסטוריה שנשיא ישראלי נואם בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס האמריקאי – בית הנבחרים והסנאט, כאשר בפעם הראשונה נאם שם אביו של הנשיא הנוכחי, נשיא המדינה השישי חיים הרצוג, לפני יותר מ-35 שנה.
צפו בנאום הנשיא:
ראש הממשלה נתניהו אמר׳: "נאום חשוב של נשיא המדינה הרצוג שהביע את עמדתנו התקיפה והנחרצת נגד איראן. יחד נעמוד, יחד ננצח."
יו״ר ש״ס אריה דרעי אמר׳: ״ידידי הנשיא יצחק הרצוג, חזק ואמץ על נאומך המרשים על בימת הקונגרס. ייצגת את ישראל בגאון!"
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר׳: ״מברך את הנשיא הרצוג שהציג בפני הישיבה המשותפת של הקונגרס את פניה היפות של ישראל הדמוקרטית, והדגיש את הערכים המשותפים- שוויון זכויות, חופש הביטוי, הפרדת רשויות ועצמאות מערכת המשפט".
שר בצלאל סמוטריץ אמר׳: ״נאום חשוב. תודה אדוני הנשיא"
למעלה מ-25 פעמים הריעו חברי בתי הנבחרים האמריקניים לנשיא יצחק הרצוג בעת נאומו.
הרצוג התייחס אל "הדמוקרטיה התוססת" בישראל, וכן על איום האיראני שמרחף מעליה כצל. "העולם אינו יכול להישאר אדיש לקריאה של המשטר האיראני למחוק את ישראל מהמפה. גילויי סובלנות כלפי קריאה כזו וכלפי הפעולות והיכולות של איראן לממש אותה, הם קריסה מוסרית בלתי נסלחת. על ישראל וארה"ב, בגיבוי מדינות העולם החופשי, לפעול ביחד בכל הכוח כדי למנוע את האיום המוחשי שמטילה איראן על ביטחון העולם כולו", אמר.
הוא הודה לארה"ב על פועלה לקידום שלום בין ישראל לערב הסעודית, ובנוגע לפלסטינים אמר כי – "לאורך השנים ישראל עשתה צעדים אמיצים בחתירתה לשלום, והציעה הצעות מרחיקות לכת לשכנינו הפלסטינים. הבדלים פוליטיים עמוקים ואתגרים רבים מעיבים על היחסים בין ישראל לפלסטינים, ואינני מתעלם מהם, אבל דבר אחד צריך להיות ברור: לא ניתן לדבר על שלום במקביל להסכמה או מתן לגיטימציה לטרור, במרומז או במפורש. שלום אמיתי לא יכול לצמוח מתוך אלימות. הטרור הפלסטיני נגד ישראל או נגד ישראלים, חותר תחת כל אפשרות עתידית לשלום בין שני העמים.
"ישראלים נפגעים מטרור בזמן שהם ממתינים לאוטובוס, בזמן שהם הולכים בטיילת, בזמן שהם מבלים עם המשפחה. ומהעבר השני, הצלחה של פיגוע טרור מביאה לחגיגה, המחבלים זוכים לתהילה, ומשפחות המחבלים מתוגמלות כלכלית על כל ישראלי שנפגע. זה בלתי נתפס. זו חרפה מוסרית. טרור הוא לא מהמורה קטנה בדרך. טרור הוא שנאה ושפיכות דמים, הוא מעשים העומדים בסתירה לעקרונות השלום הבסיסיים ביותר של האנושות. ישראל לא יכולה ולא מוכנה להשלים עם פיגועי טרור, ואנו יודעים שארצות הברית של אמריקה עומדת לצידנו בכך". הרצוג הציג את אמו של הדר גולדין, שהצטרפה אליו לנסעה והזכיר את החיילים שנשבו בידי חמאס.
הוא התייחס אל הביקורת האמריקנית כלפי מדיניותה של ישראל ואמר כי "אדוני היושב-ראש, איני מתעלם מקיומה של ביקורת בין חברים, כולל ביקורת שהביעו כמה מחברי הבית המכובד הזה. אני מכבד ביקורת, במיוחד מחברים, על אף שלכבד ביקורת אין פירושו בהכרח להסכים עמה. אבל אסור שביקורת על ישראל תחצה את הקו ותהפוך לשלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים. הטלת ספק בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית אינה דיפלומטיה לגיטימית, אלא אנטישמיות. השמצה ותקיפה של יהודים, בין אם בישראל, בארצות הברית או בכל מקום אחר בעולם, היא אנטישמיות. אנטישמיות בכל צורה היא חרפה, ואני מבקש לשבח את הנשיא ג'ו ביידן על שהציג את האסטרטגיה הלאומית הראשונה של ארצות הברית למאבק באנטישמיות".
בנוגע למחלוקת הפנימית בישראל, אמר כי מדובר בבני משפחה שמתווכחים ליד שולחן ארוחת הערב: "חברים יקרים, זה לא סוד שבמהלך החודשים האחרונים, העם הישראלי שקוע בוויכוח עמוק ומתלהט. אנו טרודים בעמדותינו החלוקות, ובבחינה מחודשת ומשא ומתן על אופי מערכת היחסים בין רשויות השלטון שלנו, בהיעדר חוקה כתובה. בפועל, הוויכוח האינטנסיבי שמתנהל שם – בבית, ברגעים אלה ממש, הוא בסופו של דבר הביטוי המובהק ביותר לאיתנותה של הדמוקרטיה הישראלית.
"הדמוקרטיה הישראלית התבססה מאז ומתמיד על בחירות חופשיות והוגנות, על כיבוד בחירת העם, על שמירה על זכויות מיעוטים, על הגנה על חירויות האדם והאזרח, ועל מערכת משפט חזקה ועצמאית. הדמוקרטיה שלנו היא 120 חברי וחברות כנסת, בתוכם יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים – אשר מייצגים כל דעה אפשרית תחת השמש הישראלית, כשהם עובדים ומתווכחים זו לצד זה.
"אני מודע היטב לחוסר השלמות של הדמוקרטיה הישראלית, ואני מודע לשאלות שמגיעות מהידידים הטובים ביותר שלנו. הוויכוח החשוב בישראל כואב ומטריד מאוד, משום שהוא מבליט את הסדקים בתוך השלם. אך כנשיא מדינת ישראל, אני כאן כדי לומר לעם האמריקני, ולכל אחד ואחת מכם – שיש לי אמון רב בדמוקרטיה הישראלית. למרות שאנחנו מתמודדים עם בעיות כואבות, בדיוק כמוכם, אני יודע שהדמוקרטיה שלנו איתנה ויציבה. הדמוקרטיה היא חלק מהדנ"א הישראלי.
אני מודע היטב לאתגר שהרגע הזה מציב בפני החברה הישראלית, והצבתי בראש סדר העדיפויות של הנשיאות שלי את הובלת הדיון הציבורי החשוב ורווי היצרים. אני אומר לכם, ידידינו, באנגלית, את אשר אמרתי לעמי, לאחיי ואחיותיי, בעברית: אנחנו חייבים, כאומה, למצוא את הדרך לדבר, ייקח כמה זמן שייקח. כמי שעומד בראש מדינת ישראל, אמשיך לעשות הכול כדי להגיע להסכמה ציבורית רחבה, ולהגן, לבצר ולשמור על הדמוקרטיה הישראלית.
"אדוני היושב-ראש, עבור כל כך הרבה ישראלים, הדיון הציבורי הוא גם מאוד אישי. השעה כרגע בישראל היא קצת אחרי שש בערב. בקרוב יסבו הישראלים לארוחת הערב ביחד עם בני משפחה או חברים, שיתכן שעם חלקם הם חלוקים קשות. אבל הם עדיין יהיו, ותמיד יישארו, משפחה. גם ישראל וארה"ב לא יסכימו בהכרח בעניינים רבים. אבל תמיד נישאר משפחה. לחברות המתפתחת שלנו יש כל כך הרבה להעניק לעולם, וכל כך הרבה ללמוד האחת מהשנייה, כך שגם אם הקשר שלנו נתקל לפעמים באתגרים, הוא בלתי ניתן לניתוק".
הרצוג התייחס לתאריך העברי היום ואמר כי "היום הוא היום הראשון בחודש אב, לפי לוח השנה העברי. במסורת היהודית זו תקופה קודרת ועצובה, שבה אנו מתאבלים על חורבן בתי המקדש. קהילות יהודיות בכל העולם מבכות במועד זה את תחילת הגלות שלנו מארצנו, גלות של אלפיים שנה שבהן לא נותק הקשר הרוחני לארץ אבותינו, ולא פסקה הכמיהה לחזור הביתה, ולהשיב לנו את עצמאותנו. לכן, הרגע הזה בהיסטוריה של עמי, שבו אני ניצב בגבעת הקפיטול כדי לחגוג 75 שנות עצמאות ישראלית, יחד עם השותפה והידידה הגדולה ביותר שלנו – ארצות הברית של אמריקה – הוא עבורי רגע של גאווה ושמחה. עם ישראל אסיר תודה עד אין קץ, על ההבטחה העתיקה שהתגשמה, ועל הידידות שנכרתה בינינו לאורך הדרך".
הוא סיים במילים – "עם ישראל חי. יברך האל את מדינת ישראל יברך האל את ארצות הברית של אמריקה".
אתמול (ג') הצביע בית הנבחרים ברוב מכריע, 412 תומכים ו-9 מתנגדים, בעד החלטה המאשרת את תמיכתה של אמריקה בישראל ומגנה את האנטישמיות. על פי ההחלטה, ישראל "איננה מדינה גזענית או מדינת אפרטהייד; הקונגרס דוחה כל צורות של אנטישמיות ושנאת זרים; וארה"ב תמיד תהיה שותפה ותומכת איתנה של ישראל".
הצעד הגיע בתגובה לאמירה בסוף השבוע של הנציגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית פראמילה ג'יאפאל, שהתייחסה אל ישראל כאל "מדינה גזענית". הערה שגררה ביקורת לא רק מצד הרפובליקנים אלא גם של עשרות דמוקרטים שחתמו ביום שני על מכתב שבו נאמר: "לעולם לא נאפשר לקולות אנטי-ציוניים המעודדים את האנטישמיות לחטוף את המפלגה והמדינה הדמוקרטית".
ג'יאפאל חזרה בה מהדברים, טענה כי התייחסה "רק ליחסה של ישראל לפלסטינים" והצביעה בעד אישור ההחלטה הפרו-ישראלית.
מבין תשעת המתנגדים בהצבעה, שלא תמכו בישראל, ארבעה נתמכו במהלך המירוץ שלהם בידי ארגון השמאל היהודי ג'יי סטריט. העמותה הפרו-ישראלית איפא"ק פרסמה היום בתגובה לכך כי "ג'יי סטריט הם הרבה דברים, אבל הם אינם תומכי ישראל".
