ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב קיימה היום (ג') דיון בפער ימי החופשה בין המשק לבין מערכת החינוך. לפי הערכות בנק ישראל, פער ימי החופשה משפיע ישירות על 28 אחוזים ממשקי הבית עם ילדים בגילי שלוש עד 11.
בסקר של בנק ישראל העידו שליש מההורים כי הם נאלצים לשלוח את ילדיהם למסגרות פרטיות בתשלום בימים אלה. החוקרים קבעו כי פער זה הוא אחד הגורמים המרכזיים לפריון העבודה הנמוך של העובד הישראלי לעומת הממוצע ב-OECD. כל יום חופשה במערכת החינוך אשר אינו מותאם למשק, עולה בין 120 ל-250 מיליון שקלים לתוצר הישראלי.
יוזמת הדיון, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, אמרה כי "ישראל היא שיאנית בפער בין החופשות במערכת החינוך לבין החופשות של אנשים עובדים. לפי חוזר המנכ"ל האחרון שפורסם, לעובד הממוצע יש כ-20 ימי חופשה בשנה, לעומת 72 ימי חופשה לתלמיד במערכת החינוך – פי שלושה. מכך יוצא שהורה לילד עד כיתה ג' צריך למצוא מסגרת חלופית בתשלום ל-39 יום. נניח שלזוג הורים יש שני ילדים עד כיתה ג', מדובר על הוצאה של עוד 16,000 שקל בשנה", ציינה פרקש הכהן והתייחסה גם להיבט של המורים: "אני לא מבינה מדוע מורים צריכים להיות בחופש כשכל המשק עובד. זאת עבודה כמו כל עבודה אחרת. הפתרון הוא לא לתת להם עוד ימי חופשה".
מנהלת תחום תנאי שירות עובדי הוראה במשרד החינוך, רחל טייטלבום, סיפרה על קביעת לוח החופשות: "אנחנו מכינים את חוזר המנכ"ל לפי הסכמות עם ארגוני המורים, שהוסכמו לפני שנים רבות. חלה התקדמות עם בית הספר של החופש הגדול, שנותן פתרון לחמישה ימים בחנוכה ובפסח. בשנת הלימודים הקרובה בחינוך הרשמי, בימי 'אסרו חג' בתי הספר יהיו פתוחים. כנגד זה יהיה גשר בין יום כיפור לסוכות. גם בתענית אסתר ובל"ג בעומר בתי הספר יהיו פתוחים".
לשאלה מהי עמדת המשרד באשר לשינוי לוח החופשות ענתה טייטלבום כי, "זאת לא עמדה יחידנית של המשרד. זה מצריך בירור", ובכך רמזה ללחץ של ארגון המורים והסתדרות המורים בנושא.
נציג ההסתדרות החדשה אמר כי "במקום להקטין את ימי החופשה של המורים, ההסתדרות מבקשת פתרון רחב לכלל המשק וכן קיצור משמעותי של שבוע העבודה לכלל המשק. כמו שזה נראה עכשיו, רק ב-2058 נגיע לשבוע העבודה כמו ב-OECD (שקצר בכ-5 שעות בממוצע מאשר בישראל, י"א) צריך לעשות את זה הרבה קודם".
יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב הציע להתחיל את שנת הלימודים ב-א' באלול על מנת שתחילת שנת הלימודים תלווה ברצף לימודי לקראת תקופת החגים, שיכלול גם את העמקת הזהות היהודית: "קיים פער גדול בין ימי החופשה של התלמידים לבין אלה של ההורים העובדים. צריך לבדוק גם את ההצעה של קיצור שבוע הלימודים כך שלא יכלול את ימי שישי".
ח"כ אלי רביבו, מיוזמי הדיון, אמר כי "אני מציע לאמץ את הצעתה של המשנה למנכ"ל משרד החינוך אביטל בן שלמה לקיצור שבוע לימודים לחמישה ימים, בתמורה לביטול 20 ימי חופשה לתלמידים, והענקת 8 ימי חופשה גמישים למורים במהלך השנה".
חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלירן זרד הדגיש: "בישראל לומדים 220 ימים בבתי הספר בכל שנה, וזה הנתון הכי גבוה ובהפרש ניכר משאר מדינות ה-OECD. כל זה מול מספר ימי החופשה לעובד שהם נמוכים ביחס ל-OECD".
"כבר למעלה מחמש שנים שאנחנו מקיימים דיונים בנושא שינוי לוח החופשות", סיפרה נציגת משרד האוצר שירה גרוס, "בעקבות זה בהסכם האחרון עם המורים שינינו את לוח החופשות. במבט קדימה נדרשת רפורמה יותר משמעותית. זה יצריך התגייסות של הדרג הפוליטי ושל כלל מערכת החינוך וארגוני המורים כמובן. אדגיש כי זה לא כרוך רק במשא ומתן, אלא צעד מדינתי. זה יהיה צריך לבוא עם שינוי שבוע הלימודים. לא חסרים ימי לימודים, אנחנו מסדרים אותם בצורה לא חכמה".
