שר התקשורת שלמה קרעי פרס היום (ב') את תוכניתו לרפורמה בשוק התקשורת תחת הכותרת "ישראל מתחברת: מאיצים תשתיות – מקדמים תחרות". חוק השידורים החדש הוא למעשה מהלך רחב של דה-רגולציה על כל תחום השידורים והטלוויזיה.
בין הצעדים המרכזיים שעליהם הכריז השר: ביטול מועצת הכבלים והלוויין ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. כיום מדובר בשתי רשויות נפרדות המאסדרות את תחום השידורים, בנפרד ועם סמכויות מאוד רחבות. בתוכנית של השר קרעי לייצר תחתיהן רגולטור אחד ורזה שיבצע רגולציה מינימאלית על השידורים וללא סמכויות התערבות בתוכן. במועצה שתהווה יחידת סמך עצמאית יהיו חברים 9 חברים כולל יו"ר שימונה באמצעות ועדת איתור ובאישור הממשלה, 3 עובדי מדינה ממשרדים שונים ו-5 נציגי ציבור.
בנוסף, יבוטל הצורך ברישיון מיוחד לשידור חדשות. כיום ישנה בירוקרטיה רבה הכוללת רישיון מיוחד, כללים ומגבלות נרחבות והפקדת ערבויות על סך 3 מיליון ש"ח, אך תחת התזכיר החדש של השר יבוטל הצורך ברישיון חדשות והרגולטור לא יתערב בלוח השידורים. על פי שר התקשורת מדובר במהלך שנועד לעודד תחרות, מגוון וריבוי שחקנים גם בתחום החדשות.

אם בעבר הדרך היחידה לצרוך תוכן בטלוויזיה הייתה באמצעות כבלים או לוויין, דרך מנוי לאחת מחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית שהיו פורסות תשתית פיזית עד לבית הלקוח, היום מתאפשרת צריכת תוכן רחבה דרך האינטרנט בפלטפורמות סטרימינג. הרגולציה הקיימת כיום באמצעות שתי המועצות היא ארכאית במידה רבה ונדרשת בה רפורמה מקיפה, כמו זו שמציע כעת השר קרעי.
חוק השידורים החדש יכלול למשל מעבר למודל עסקי חופשי בכלל הפלטפורמות, כולל אלה שעובדות דרך האינטרנט. המגבלות הישנות של איסור למכור פרסומות בפלטפורמות כמו הוט ויס, או איסור לגבות דמי מנוי ישתנה, וכל חברה תקבע לעצמה את המודל העסקי הרצוי לה. צעד זה יאפשר הפחתת דמי מנוי והורדת העלויות לצרכנים.
על חברות התוכן תמשיך להתקיים חובת הפקת מקור, אבל בהיקף מצומצם יותר ורק בתחום הסוגה העילית. החובה להפקות מקור תורחב גם על ספקי תוכן בינלאומיים דוגמת נטפליקס.
תאגיד השידור הציבורי "כאן" יידרש לאפשר שימוש חופשי בתכני ארכיון בעלות תפעולית בלבד, והאיסור על פרסומות יורחב גם לשידורי הרדיו. מועצת התאגיד תשקף במידת האפשר את מגוון הדעות הרווחות בציבור בישראל.
בסביבת השר טוענים כי מדובר במהלך שיביא להרחבת המגוון בתחום התקשורת, להגדלת התחרות וגם להורדת מחירים לצרכן. מועצות השידור הן שריד ארכאי שלא מותאם לא לטכנולוגיות הקיימות ולא לעולם התקשורת המודרני שבו רשתות חברתיות ופלטפורמות רבות לצריכת תוכן.
