הפעם שיח הסרבנות לא הפתיע את הצבא: השבוע נפגש מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, עם ארבעים אנשי חיל האוויר, ובהם טייסים ואנשי צוות קרקע, ואמר להם שהוא מבין את חששותיהם ממצבם המשפטי כטייסים הפועלים באזורי לחימה, אך ביקש מהם לא להפוך את הנושא לקרב אישי מול הצבא.
אלוף בר אינו היחיד שנפגש עם משרתי המילואים: הרמטכ"ל, רב־אלוף הרצי הלוי, הורה לכל אלופי הפיקוד לשוחח עם אנשי מילואים ולבקש מהם: אל תפתיעו אותנו ואל תרוצו לתקשורת, ובתמורה צה״ל יאפשר לכם את מרחב המחאה בגבולות המותר בחוק, ולא ימהר להדיח לוחמים.
גורם ביטחוני בכיר אומר למקור ראשון שיש פער עצום בין מכתבי האיום בסרבנות שהופצו השבוע ברשתות החברתיות ובין המציאות בצבא. הוא הבהיר: "אין משרת מילואים אחד שסירב להתייצב". לדבריו, במערכת הביטחון ניסו להתחקות אחר החותמים על מכתבי האיומים, וגילו שרבים מהם כבר מזמן אינם משרתים בשירות מילואים פעיל, ושמות אחרים החתומים על המכתבים אינם קיימים.
עם זאת, בצה"ל לא מבטלים את החשש מפני גל סרבנות שעלול להתרגש עם התקדמות החקיקה של הרפורמה המשפטית. בצבא נערכים עם תוכנית מגרה שנועדה למנוע פגיעה בכשירות.
במסגרת התוכנית, כל מפקד במערך המילואים ישוחח עם פקודיו ויקיים הערכת מצב. המפקדים יידרשו למפות את המשרתים לפי שלוש קטגוריות – אלה שעלולים להודיע על אי התייצבות, אלה שנמצאים בדילמה ואלה שאינם מאיימים בסרבנות כלל.
בהתאם לתמונת המצב נדרשים המפקדים לערוך את גרף האימונים והתעסוקה המבצעית כך שגם אם אנשי מילואים מסוימים יסרבו להתייצב, מצב זה לא יפגע באימונים או בפעילות. בצבא אומרים שיצליחו להשיג כך מערך כשיר, עם סיכוי נמוך להיפגע מסרבנות.
כדי להגיב היטב למקרי סרבנות, הכינו בצבא שלושה מדרגי ענישה. אם משרת מילואים יחל לדבר על אי נוחות מהמצב, מפקדו יזמין אותו לשיחה אישית; אם יודיע כי בכוונתו לסרב להתייצב, הוא יינזף; אם משרת מילואים יודיע למפקדו שאין בכוונתו לסרב, אבל ברגע האמת לא יתייצב לשירות בגלל המחאה, הוא יועמד לדין משמעתי – ואולי גם יודח משירות המילואים.
