בדיון בוועדת החוקה לקראת ההצבעה על צמצום עילת הסבירות בקריאה שניה ושלישית בשבוע הבא, מתח המשנה ליועמ"שית עו"ד ד"ר גיל לימון ביקורת חריפה על ההצעה, כינה אותה "הקיצונית ביותר", ורמז כי יהיה אפשר לפטר את היועצת המשפטית לממשלה.
המשנה ליועמ"שית אמר בתחילת דבריו כי הוא "מייצג את עמדת היועמ"שית שתפקידה לייצג את האינטרס הציבורי הרחב". רוטמן התפרץ לדבריו ואמר כי הוא "לא מכיר תפקיד כזה". חברי האופוזיציה צעקו על רוטמן. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן הגיבה: "בושה שזה יו"ר ועדת החוקה. אולי נבחרי הציבור הם הכול – השוטרים והשופטים. תפיסת העולם שלך פשיסטית ומושחתת".
Video: צילום: דוברות הכנסת
לימון הסביר את שיטתו ואמר כי החקיקה "מונעת כל דיון בעילת הסבירות ביחס לכל החלטה שהיא של הממשלה או של שר. ההצעה מבטלת לחלוטין את הפסיקה של בית המשפט העליון בנושא סבירות; מדובר בפגיעה רב מערכתית במגוון היבטים של פעילות ממשלתית".
הוא טען כי הפגיעה הקשה והמשמעותית ביותר של הביטול הגורף של עילת הסבירות ביחס להחלטות של הממשלה ושל השרים נוגע למעמדם של שומרי הסף. "עילת הסבירות היא ערובה מרכזית לכך שהמינוי של שומרי סף יהיה ראוי ותקין, ולכך שלא ניתן יהיה לפטר שומר סף משיקולים פוליטיים". באשר לקריאות לפטרה והאשמות כלפי היועצת המשפטית לממשלה הבהיר כי "היועצת תמשיך להיות עצמאית בהחלטות שלה, ולמלא את התפקיד שלה כשומרת סף, כדי להגן על שלטון החוק, המנהל התקין וזכויות האדם".
לימון התריע שהמצב יערער את האפשרות של ישראל להגן על עצמה בעולם. "היכולת של מדינת ישראל להדוף הליכים משפטיים בזירה הבינלאומית מותנית בין היתר בכך שרשויות אכיפת החוק במדינה נהנות מעצמאות מקצועית. אם הממשלה יכולה בקלות יחסית להחליף יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה או פרקליט צבאי ראשי, קשה יהיה לטעון בזירה הבינלאומית שהפונקציות האלה, שעצמאותן היא תנאי להדיפת חקירות בינלאומיות, הן אכן עצמאיות".
המשמעות של ההצעה, לפי לימון, היא "הענקת כוח שלטוני בלתי מבוקר בידי קבוצה מצומצמת של נבחרי ציבור שמלכתחילה מרכזים בידם כוח שלטוני רב ויכולת השפעה עמוקה על הציבור כולו. מדובר ביצירת מעין ״מקלט״ משפטי, המאפשר פעולה בחוסר סבירות".
בנוסף, יועמ"ש הוועדה, גור בליי, העיר על התיקונים הנדרשים בחקיקה. "יש טענה שעילת הסבירות לא בהירה מספיק, אבל החקיקה הזו עלולה ליצור אי בהירות גדולה יותר", טען בליי. היא עלולה לדבריו "ליצור פחות ודאות ולכן אנחנו מציעים לשקול להבהיר בצורה יותר ברורה את גבולות הגזרה, על מה חלה בדיוק הצעה זו. בנוסף אנו סבורים שגם אם המחוקק רוצה לקבוע שאין ביקורת סבירות על נבחרי ציבור, יש לקבוע את החובה של הרשות המבצעת לנהוג בסבירות".
