על רקע רעשי האדמה שפקדו את צפון הארץ בשבועיים האחרונים פרסם היום (יום ד') מבקר המדינה דו"ח תחת הכותרת "מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים". לפי המבקר שהקדים את פרסום הדו"ח בעקבות הרעידות האחרונות, "המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה". הוא מצא ליקויים במוכנות נמלי הים והאוויר, תשתיות התחבורה וחיזוק מבנים ציבוריים מבתי ספר ועד לבתי חולים ותחנות כיבוי אש.
"בשנים האחרונות פעלה ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה להגברת המודעות בקרב האוכלוסייה הכללית, משרדי הממשלה וגופי תשתית שונים לסיכוני רעידת אדמה ולדרך שבה יש להיערך לקראתה", ציין מבקר המדינה שפירא. "משרדי הממשלה וגופי התשתית השונים הרחיבו בשנים אלה את הפעולות לחיזוק התשתיות לשם צמצום הנזק שייגרם בעטייה. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב מגמה זו, המהווה שיפור לעומת עבר".
עם זאת, לטענת המבקר הסמכויות המוגבלות שניתנו לוועדת ההיגוי על ידיד הממשלה אינם מאפשרים לה להשיג את המטרות שלשמם הוקמה. "אין לוועדה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה, את גופי התשתית ואת הרשויות המקומיות להיערך לרעידת אדמה. היעדרה של סמכות זו פוגע ביכולתה לאכוף את ביצוע הפעולות הנדרשות ולפקח על ביצוען, לשם אִפחוּת ומניעה של נזקים שעלולים לקרות בעקבות רעידת אדמה".
השופט בדימוס שפירא ציין כי קיים חשש שבעקבות רעידת אדמה שתתקיים ללא התרעה יושבת מערך הגז הטבעי בשל היעדר חיבור תשתיות חיוניות למערכת הולכת הדלק בשעת חירום וכן כי קיים חשש שהצינורות להולכת הגז ייפגעו ויגרמו לשריפות ופיצוצים ברחבי המדינה.
בנוסף, ציין המבקר כי גם במשק המים נמצאו ליקויים בשל היעדר הנחיה של רשות המים לספקי המים ברחבי הארץ. לדבריו, "יחידת המים של המינהל האזרחי באיו"ש אינה מפקחת על עמידותן של תשתיות המים, לרבות מגדלי המים באזור זה, ברעידת אדמה או על היערכותן ומוכנותן של הרשויות המקומיות באיו"ש לרעידת אדמה בכל הנוגע לתשתיות המים.
"פגיעות בצנרת הביוב בעת רעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים. משום כך חשוב למצוא פתרונות חלופיים למערכת הביוב למקרה שתושבת בשל רעידת אדמה. רשות המים קיבלה עליה לקבוע את מקומם של כ-6,000 תאי שירותים כימיים, שיסופקו לאוכלוסייה באזורים שיפגעו, אך טרם השלימה את המשימה וטרם נחתמו הסכמים עם החברות המחזיקות שירותים כימיים לאספקתם בשעת חירום".
ליקויים נוספים נמצאו במוכנות נמל הים בחיפה ובנמלי האוויר בזמן רעידת אדמה. לפני שנים אחדות הוחלט כי שדה התעופה בנבטים ישמש כנמל חלופי לנתב"ג בשעת חירום וכי רשות שדות התעופה תקבע את אופן קליטתם של מטוסי המטען הצפויים לנחות בו. לטענת שפירא, "חרף חשיבות ההיערכות מבעוד מועד והכשרתו של שדה תעופה חלופי לנתב"ג, שיקלוט את מטוסי הסיוע הרבים הצפויים להגיע לישראל לאחר רעידת אדמה הרסנית, במועד סיום הביקורת טרם הסדירו משרד התחבורה ומשרד הביטחון את אופן תפעולו של שדה התעופה נבטים באמצעות רש"ת. עיכוב זה פוגע קשות במוכנות המדינה לקליטת סיוע בין-לאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג".
עוד עלה בדו"ח כי נמצאו ליקויים בתשתיות התחבורה, בין היתר, בעמידות גשרים וכבישים בארץ. "למשרד התחבורה אין מיפוי שלם ומקיף של תשתיות התחבורה, לרבות הגשרים בערים וברשויות המקומיות, בדומה למיפוין של תשתיות הדרכים שבאחריות נתיבי ישראל. בהיעדר מיפוי מלא, משרד התחבורה והרשויות המקומיות אינם יכולים לקבל החלטה מושכלת בדבר המשאבים הנדרשים לחיזוקן של תשתיות הדרכים העירוניות, כדי למנוע פגיעה בהן ברעידת אדמה, העלולה לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה ברחבי הערים אל מוסדות חיוניים ואל מוקדי אסון".
היעדר מוכנות נוסף נמצא במבנים מרכזיים ברחבי המועצות המועדות להיפגע ברעידת אדמה. לפי המבקר, מבין כ-1,600 בתי ספר המיועדים לחיזוק חוזקו עד מועד סיום הביקורת כ-50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון. "בהיעדר תקן ישראלי לשדרוג מבנים (שפורסם רק בשנת 2017), משרד החינוך גיבש בעזרת יועצים חיצוניים נהלים לחיזוקם של בתי הספר שבתחום אחריותו והקצה לכך תקציבים גדולים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח. ואולם המשרד התקשה לרתום חלק מהרשויות המקומיות למטרה זו ובהן לא חוזקו בתי הספר, למרות התקציב הייעודי לכך. התמשכות תהליך התכנון של חיזוק בתי הספר מצביעה על קשיים של ממש ביישום פרויקט החיזוק". עוד טוען המבקר, כי תלמידים שלומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית ושלא נבחנו עמידותם ברעידת אדמה אינם מודעים לדרכי ההתנהלות הנדרשים בזמן רעש אדמה.
פרט לבתי הספר, עלה בדו"ח כי חיזוק של בתי חולים, שנקבע ב-2008, לא בוצע כהלכה וכי אין בידי משרד הבריאות מידע מספק בנוגע למצבם של המבנים ומוכנותם לרעידות אדמה. היעדר המידע נכון גם למבני תחנות הכבאות, מלונות ומבני תיירות נוספים, מבני תעשייה ומתקני חומרים מסוכנים.
כמו כן, נכתב בדו"ח כי ישנם עיכובים בחיזוק מבני מגורים. למעלה מעשור מאז אושרה תוכנית תמ"א 38, חוזקו בישראל כ-2,780 מבנים בלבד. "רוב עבודות החיזוק בוצעו באזורי הביקוש, ואילו באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, תמ"א 38 כמעט אינה מיושמת", נכתב בדו"ח.
בנוסף, עלה כי העיכוב בהשלמת הקמתו של מערך ההתרעה מפני רעידות אדמה. לפי המבקר, "על אף החלטת הממשלה מ-2009 טרם הוקמה היחידה הסיסמולוגית במכון הגיאולוגי, האמורה לפעול בכל שעות היממה בכל ימות השנה ולהעסיק מומחים לרעידות אדמה שתפקידם לקיים הערכות מצב בעת רעידת אדמה. ללא יחידה זו יש קושי מבצעי לנתח התרחשויות של רעידת אדמה, להחליט רשמית על התרחשותה ולהודיע עליה לאוכלוסייה".
"לנקוט עוד פעולות ארוכות טווח"
"בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה", סיכם המבקר. "על מנת שהיערכותם של הממשלה ושאר הגופים הנוגעים בדבר לרעידת אדמה תהיה מיטבית, יש לנקוט עוד פעולות ארוכות טווח: להקצות את המשאבים והתקציבים שהממשלה החליטה על הקצאתם; לפעול להתקנתן של מערכות התרעה; להשלים את קביעת התקנים הנחוצים על מנת שבסיס הידע לחיזוק תשתיות יהיה רחב, אחיד ומשותף ככל האפשר; לפעול להרחבת הידע בנושא בקרב המתכננים; לחזק תשתיות, מבני ציבור ומבני מגורים בטכנולוגיות חדשות; לוודא כי הנחיות הגורמים האמונים על ההיערכות לשעת חירום ייושמו במלואן על ידי כלל הגופים הנוגעים בדבר; לגבש תוכניות לעידוד פעולות חיזוק בעיקר לאורך קווי השבר; ולהבטיח את קיומה של מערכת ביטוחית שלמה שתיתן מענה מיטבי לאזרחים שניזוקו, בגופם או ברכושם.
"ועדת ההיגוי משמשת הגורם המקצועי, המתאם ומכווין את פעילות הממשלה בתחום ההיערכות לרעידות אדמה. הוועדה פועלת רבות להרחבת המחקר בתחום זה, לחיזוק תשתיות, מבנים ומוסדות ממשל ולקידום המודעות וההכנה של הציבור לקראת רעידת אדמה חזקה. פעילותה המבורכת של ועדת ההיגוי הכרחית לשם העמקת המודעות בקרב מקבלי ההחלטות ושיפור המוכנות של האוכלוסייה. עם זאת, הוועדה פועלת בלי שהוקנו לה סמכויות אופרטיביות הכרחיות, ופעילותה הועברה לאחריותו של ראש רח"ל והיא כפופה למדיניותו. מאחר שרח"ל בעיתות שגרה ובשעת חירום עוסקת במוכנות העורף על כלל היבטיה השונים, הרי שתחום ההיערכות לרעידות אדמה אינו עיקר עיסוקה. לפיכך, על מנת להבטיח את המשך ההיערכות המתמדת של העורף לרעידת אדמה ואת אפקטיביות פעילות הוועדה ויכולת הפיקוח שלה על היערכות הרשויות לקראת רעידת אדמה, יש להבטיח את עצמאותה, את מעמדה ואת סמכויותיה.
"נזקים לרכוש ופגיעה בנפש עקב רעידת אדמה אינם גזירת גורל. השקעת משאבים בהיערכותם של משרדי ממשלה, של הרשויות המקומיות ושל חברות התשתית, לצד גופים פרטיים והציבור כולו, עשויה למנוע נזק רב. לשם כך על ועדת ההיגוי, המשמשת הגורם המקצועי המנחה, לוודא כי הגופים הנוגעים בדבר נערכים באופן מלא לרעידת אדמה ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבותה של ההיערכות לרעידת אדמה, אשר אף כי יש ספק לגבי מקומה, עוצמתה והעיתוי שלה – ברור כי בוא תבוא".
תגובת הרשות הלאומית לחירום (רח"ל) לדו"ח מבקר המדינה: "ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה פועלת רבות לקידום היערכותה ומוכנותה של מדינת ישראל לתרחיש רעידת אדמה. בין השאר הובילה הועדה גיבוש תכנית לאומית להערכות משרדי הממשלה וגופי החירום, עודדה תכניות לחיזוק מבנים והתקנת מערכות התרעה, קידמה מחקרים ושת"פ בין לאומי וסייעה בהכנת תכנית לקליטת סיוע בין לאומי.
"בשנת 2017 קיימה מערכת הביטחון את תרגיל ההיערכות הגדול אי פעם לרעידות אדמה. על בסיס לקחי התרגיל גיבשו פקע"ר ורח"ל, בהנחיית שר הביטחון, אביגדור ליברמן, את תכנית "מגן לעורף". מדובר בתכנית רב שנתית בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים, שכוללת בין השאר חיזוק ומיגון מבנים בישובים שיושבים על השבר הסורי אפריקני ונמצאים בסיכון גבוה ברעידת אדמה. לוועדת ההיגוי, מנהל במשרה מלאה שכל עיסוקו הינו בקידום היערכות המדינה לרעידת אדמה. היעדר סמכויות לוועדה, אל מול משרדי הממשלה, אכן מקשה על קידום ההיערכות והמוכנות".
