שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה מרים לומפ, זיכתה לוחם מג"ב מעבירה של המתה בקלות דעת, לאחר שירה למוות בצעיר הפלסטיני איאד אל חלאק, שאובחן על הרצף האוטיסטי. הלוחם, ששמו נאסר לפרסום, הוצב בתקופה הרלוונטית (חודש מאי 2020) בעיר העתיקה בירושלים. באחד הימים היה אל חלאק בדרכו למקום עבודתו בעיר העתיקה. בשל מגיפת הקורונה הוא עטה על פניו מסכה כירורגית ולבש כפפות שחורות חד פעמיות. שוטרים הבחינו בו בעת שעמד בסמוך לפתח עמדת מג"ב בשער האריות. בשל התנהלותו עורר אל חלאק את חשדם, והם חששו שמדובר במחבל שמטרתו לפגע. השוטרים עקבו אחריו והחלו להתקדם לכיוונו. הם אף הכריזו בקשר על כך שמדובר במחבל, והחלו במרדף גלוי אחריו תוך שהם קוראים לעברו בעברית ובערבית לעצור, אולם הוא החל לנוס מפניהם.
הלוחם ומפקדו הנאשם ומפקדו שמעו את הדיווח בקשר על הימצאותו של מחבל במקום, הבחינו באל חלאק והצטרפו למרדף אחריו, כאשר המפקד קרא לעברו, עצור או שאני יורה. אל חלאק לא עצר והמשיך במנוסתו, ובתגובה ירה המפקד לעבר רגליו שני כדורים אשר לא פגעו בו. לאחר מכן פנה אל חלאק למתחם אשפה סגור, כאשר במקום נכחו מספר עובדים. גם ורדה חדיד, אותה הכיר אל חלאק היכרות מוקדמת, נכנסה למתחם למשמע הירי שבוצע במהלך המרדף. עם כניסת הלוחם למתחם הוא ירה באל חלאק ופגע בפלג גופו התחתון. לאחר הירי נכנסו השוטרים והמפקד למתחם, הלוחם צעק לעבר אל חלאק שלא יזוז, ולאחר שזה התרומם והצביע לעבר ורדה, הוא ירה באל חלאק כדור נוסף לעבר פלג גופו העליון, וגרם למותו.
המחלקה לחקירת שוטרים טענה כי ניתן לקבוע על בסיס העובדות שהוכחו, שהירי נעשה בקלות דעת, כאשר הלוחם נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה, מתוך תקווה שיצליח למנוע אותה. לטענתם, על הלוחם היה לנקוט באמצעים פחותים למניעת הסכנה.
ההגנה טענה מנגד כי הלוחם זיהה את אל חלאק בזירה, ביחד עם כל השוטרים האחרים, מה שגרם להם לפעול מתוך תודעה, כי מדובר במחבל חמוש שנתפס רגע לפני פיגוע. ההגנה הדגישה את האופי המיוחד של אירוע מבצעי, הדורש קבלת החלטות מהירות ביותר, בפרק זמן של שניות. כאשר הנאשם פעל בעקבות תנועה שביצע המנוח, לאחר שהורה לו לא לזוז. הלוחם טען שפעל בתום לב, ולא היתה לו מודעות סובייקטיבית לכך שהוא נוטל סיכון בלתי סביר. הוא פעל מתוך הגנה עצמית מחשש לחייו ולחיי הנוכחים במקום.
השופטת קיבלה את טענות ההגנה, וציינה כי "בבואו של בית המשפט לבחון את סבירות טעותו של הנאשם ביחס לסכנה שנשקפה מהמנוח, עליו להתחשב בנסיבות ובתנאים שאפפו את האירוע. הנאשם הגיע בריצה מהירה לפתח המתחם כשהוא שומע צעקות של אישה הבוקעות מתוכו, ובחשבו כי המנוח הוא מחבל חמוש שמנסה לפגוע בה".
לדבריה, "גישת המאשימה, לפיה הנאשם יכול היה לבצע הערכה מחודשת בשניות בודדות אלה ולהגיע למסקנה שניתן להימנע מירי, אינה תואמת את אופי האירוע בו עסקינן. אדרבא, החלטת הנאשם לירות לעבר פלג גופו התחתון של המנוח, ולא לעבר פלג גופו העליון, מעידה על כך שעם כניסתו לפתח המתחם, ולאחר שהבחין היכן עומדים המנוח ויתר הנוכחים בו, הוא ערך בחינה מחודשת של הסיטואציה, שהביאה למסקנה כי ניתן לנטרל את מי שסבר שהוא מחבל חמוש גם ללא ירי לעבר פלג גופו העליון. לנוכח העובדה שהמנוח סבר שהוא בעיצומו של אירוע מבצעי ומסוכן, ושעליו לקבל החלטה בתוך שנייה או שתיים, נמצא שלא ניתן לקבוע שהחלטה לבצע ירי לעבר פלג גוף תחתון היא בלתי סבירה באופן שמהווה אינדיקציה לחוסר כנותה של טעותו".
בני משפחתו של אל-חאלק הטיחו בשוטר שנכח בדיון אמירות נוקבות "אתה רוצח", "בושה", "יש פה צדק ליהודים וצדק לערבים", כך לדבריהם. נציין כי השופטת אף כתבה דברי תנחומים למשפחה וציינה בפסק הדין "איאד ז"ל היה בחור צעיר, בעל צרכים מיוחדים, אשר למרבה הצער מצא את מותו בנסיבות מזעזעות, ברם, בכל הכבוד הראוי, על בית המשפט לעשות מלאכתו, גם אם היא קשה עד מאוד".
המפכ"ל: בית המשפט עשה צדק
מפקד משמר הגבול, ניצב אמיר כהן התייחס לזיכויו של לוחם מג"ב בבית המשפט המחוזי בירושלים, שוחח עם הלוחם ואביו ואמר להם: "לאורך כל הדרך נתתי גיבוי מלא ואני שמח על החלטת בית המשפט לזכות אותך. אני מודיע לך כי אני מחזיר אותך למערך הלוחם של החיל ומאשר את בקשתך לצאת לקורס מפקדים שיחל בעוד מספר שבועות. משמר הגבול הינו חיל ערכי ומקצועי שהרוח שלו מובילה את הלוחמים לתת את המענה הנדרש בכדי לשמור על ביטחון אזרחי ישראל."
הלוחם ואביו הודו למפקד מג"ב ואמרו: "אנחנו מודים ומשבחים את האומץ הפיקודי, האמון וההחלטה להחתים קבע ובעיקר את הרוח הגבית שנתת לנו מפקד מג"ב לאורך כל השנים".
מפכ״ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי אמר: "מדובר באירוע שבו אדם קיפח את חייו ולכן מדובר באירוע מצער , יחד עם זאת , אמרתי מהרגע הראשון כי אנחנו המפקדים שלחנו את השוטר למשימה ולנו האחריות לעמוד לצידו. אני סבור כי בית המשפט עשה צדק בהחלטתו. נמשיך ונעמוד לצידם של שוטרי משטרת ישראל".
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר: "מדובר באירוע טראגי, בו מצא את מותו איאד אל חלאק, צעיר עם צרכים מיוחדים שעשה את דרכו מביתו למסגרת בה עבד. החקירה היסודית של המקרה הביאה למסקנה שמעשיו של שוטר מג"ב הנאשם היו פזיזים ומנוגדים להוראות הפתיחה באש ולהוראות שניתנו לו בשטח. מח"ש טענה בהליך המשפטי כי הירי לעבר איאד בוצע מבלי שהוא עשה דבר שהצדיק זאת, בייחוד שעה שהוא כבר היה שרוע פצוע על הקרקע, אחרי הירי הראשון של הנאשם, לא החזיק בידו דבר או עשה תנועה מאיימת כלשהי, ולאחר שמפקדו של השוטר הורה לו לחדול מהירי. נסיבות התרחשות האירוע, מאפייניה הייחודיים של הגזרה בה התרחש – העיר העתיקה בירושלים, והנסיבות המבצעיות נלקחו בחשבון, וניתן להם משקל משמעותי בקבלת ההחלטה על הגשת כתב האישום. ביהמ"ש הכריע כי לנאשם עומדת הגנה עצמית מדומה ולכן זיכה אותו. בכוונתנו ללמוד את הכרעת הדין לעומקה ולשקול את עמדתנו. אנחנו מבקשים גם היום לחזק את בני משפחת אל חאלק בהתמודדות הקשה שלהם".
