דרך מנחם בגין, מודיעין, יום רביעי, 17:00
מילה לפתיחה: באופן די סמלי, שר המשפטים יריב לוין מתגורר בדרך מנחם בגין, מנהיג הליכוד הראשון, שהיה סנדקו בברית המילה. מול הבית יש פארק פסטורלי עם עצים ומדשאות, שבשעות הערב מטיילים בו עם הכלב, רוכבים באופניים ועושים כושר. כצפוי, קשה לנתק בין הפוליטיקה ובין היחס להפגנות, אבל נראה שהייתה הסכמה שהמפגינים מול בית שר המשפטים חצו גבול שלא נחצה עד השבוע. וגם: אנחנו שומעים יותר ויותר על מי שהחליטו להתנתק מאמצעי התקשורת מתוך איזה ייאוש כללי, ואולי מתוך כך גם אי הבנה של זעם המפגינים.
מורן אריעם, עובדת סוציאלית
על המפה: עכשיו אני בחופשת לידה. הייתי עובדת סוציאלית בעיריית תל־אביב.
המצפן: הצבעתי למרב מיכאלי כי אני מאמינה באג'נדה החברתית והפמיניסטית שלה. גם כשהייתה במשרד התחבורה הרגשתי שהיא עובדת למען האזרחים.
קפלן מול הבית: אנחנו משתתפים בהפגנות במודיעין. למנהיגים של פעם הייתה יכולת להנהיג בצורה אחראית ושקולה, בלי לשסות. אני לא מדברת על יריב לוין. מפגינים מול הבית הפרטי שלו, אבל בסך הכול הייתה התחשבות. כשהוא ישב שבעה הפסיקו, וגם היום לא מפגינים בשעות מאוחרות מאוד בלילה. אני חושבת שהבערת הצמיגים היא משהו חריג. המחאה לא הצליחה עדיין. היא אולי גרמה לפוליטיקאים לחשוב פעמיים, אבל הם מתקדמים בשיטת הסלמי.
קוס וובר, פיזיותרפיסט
על המפה: אני מהולנד במקור. הגעתי לארץ ב־1989 ומאז אני עובד בבית החולים אלי"ן בירושלים, מרכז שיקום לילדים נכים. במלחמת העולם השנייה סבא וסבתא שלי הסתירו בבית שלהם משפחה של יהודים. סבא שלי נתפס, ועבר כמה מחנות עד שהרגו אותו. הסיפור הזה מאוד השפיע עליי והחלטתי להגיע לארץ. גרתי בבית וגן, סמוך ליד ושם, וגיליתי שיש דבר כזה חסידי אומות עולם. חזרתי להולנד ובדקתי וחקרתי, וכשחזרתי לארץ הם הוכרזו כחסידי אומות העולם. הילדים שלי כבר ישראלים לגמרי. יש לי שתי בנות בצבא עכשיו.
המצפן: אין לי זכות הצבעה כי אני לא ישראלי.
קפלן מול הבית: ההפגנות לא הפריעו לי. יצאתי לעבודה מוקדם ולא שמתי לב. אני חושב שאם רוצים להפגין לא צריך להפריע לאנשים אחרים. היו הרבה הפגנות במוצ"ש ליד הקניון. אבל האמת היא שאני לא כל כך בעניינים. מזמן הפסקתי לראות חדשות ולקרוא עיתונים. פעם הייתי הרבה יותר מעורב. התייאשתי מהפוליטיקאים, מהשחיתות ומחוסר האידיאולוגיה, אז פשוט התנתקתי. הפוליטיקה לא נכנסת לבית החולים. יש שם אנשים מכל הדתות והדעות, לא מדברים על זה.
יעל אלזם, מורה
על המפה: הפכתי למורה בשנתיים האחרונות. הייתי סוכנת נסיעות, וכשסגרו את השמיים בקורונה עשיתי הסבה. הקורונה הזיזה לי את הגבינה לטובה. אני מחנכת ומלמדת את כל המקצועות השווים – תנ"ך, עברית.
המצפן: הצבעתי לאיילת שקד. התבאסתי שהיא לא נכנסה.
קפלן מול הבית: בכל מוצ"ש יש פה הפגנה גדולה, ובכל פעם אותה תזמורת, אבל אתמול הם הגזימו. הם באו מאחורי הבניינים, בחמש וחצי בבוקר, וזה היה ממש מבהיל עם צעקות ורמקולים. השמש עוד לא זרחה, ויש פה משפחות וילדים. לא יכולתי לצאת מהבניין אז שלחתי הודעה שאני מאחרת. החניון היה סגור, ובאמצע הכביש היו צמיגים שרופים ואיזה מיצג של סלמי. למה אתם מפגינים פה? לכו לכיכר העיר. יש לו ילדים, יש לו משפחה, לילד שלו יש חברים והוא הולך לבית הספר. זה לא נעים.
ניר כהן, מנהל בטיחות
על המפה: מנהל בטיחות בתעשייה הביטחונית. זו שכונה מעולה. אנחנו גרים פה כבר שני עשורים, במקור אנחנו בגבעתיים.
המצפן: הצבעתי לביבי.
קפלן מול הבית: מה שיש פה הוא כבר לא הפגנה, הוא סוג של אנרכיה. אנשים לוקחים את החוק לידיים, מפריעים. לא נעים לחזור מהעבודה ולשמוע תופים וחצוצרות, זה לא עושה אווירה טובה. יש דרך נעימה להעביר מסרים. אתמול היה אירוע קיצוני, אלים במיוחד. מבעירים צמיג בלב שכונת מגורים – איפה נשמע כזה דבר? זה מחזה רע עם קונצרטינות. כמו שההפגנות מתנהלות עכשיו, נראה לי שזה מוריד נקודות לצד שכנגד. מה שהיה בבני־ברק, היחס לחרדים. וזה לא משנה מאיזה צד אתה, אם יש לך ערכים אתה לא יכול להתנהל ככה. אתמול הרגשתי עצוב. כאב לי לראות אירוע אלים כזה.
אני חושב שהמנהיגים בשני הצדדים לא מעבירים את המסרים בצורה ברורה. אני לא יודע למה אנחנו הולכים להיות דיקטטורה לטענתם. יש לי תואר ואני משכיל ואני לא מבין. אני גם לא יודע אם הם מבינים. אני פחות מקשיב לתקשורת, כי כבר התייאשתי, אבל לא ברור על מה המחאה. בממשלה הקודמת היו גם שמאל קיצוני וגם ערבים, אז מה? הלכה המדינה? יש מבוגר אחראי שהוא ראש הממשלה. זה לא נכון שבן־גביר וכל אלה ינהלו את המדינה. לא נראה לי שזה יקרה, המדינה תמשיך להיות בדיוק כמו שהיה עד עכשיו.
אילן סיטבון, עמיל מכס
על המפה: נולדתי בלוד ועברתי לפה בשנת 2000. אני בעלי חברת "בראשית לוגיסטיקה" לעמילות מכס ושילוח בינלאומי. אני בתחום מגיל 14: נער שליח, מנהל סניף, פרילאנס והיום עצמאי עם 34 עובדים.
המצפן: ימני מבטן ומלידה. כל החיים הצבעתי לליכוד חוץ מב־1992 שהצבעתי לרבין. הייתה תקווה, אבל הכל היה סיפורי מעשיות. ראינו לאן זה הגיע. אני ביביסט גאה. ביביסט זה אדם שקול, חכם, רואה את הנולד, לא פראייר, אוהב את המדינה על אמת. ככה אני רואה את זה.
קפלן מול הבית: אני גר 300 מטר מיריב. אבא שלו היה גר ממש בשכנות אליי. בבוקר, כשהם שרפו את הצמיגים, לא הגיעו שוטרים. בערב, בהליכה היומית שלי, כשהייתה פה הפגנה של הימין, היו לפחות מאה שוטרים. באתי למפקד כאן ושאלתי איך הגיעו פתאום כל כך הרבה שוטרים. העיר מודיעין שמאלנית, זה לא חדש. השוטרים לא אוכפים, רובם חלק מהמחאה.
עשו הפגנות גם בממשלה הקודמת, אבל אין מה להשוות. אצלם פעם זה החרדים, פעם זאת הרפורמה, פעם זאת היועצת. זה לא נגמר. אנשים שהלכו להפגין מול אורבך הם אנשים שהוא גנב להם את הקול. פה הימין ניצח והם לא מקבלים את זה. אבל הם השוליים של השוליים.
