האו"ם לא כלל את צה"ל ב"רשימה השחורה" שפרסם השבוע, הכוללת ארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוכים, וזאת על אף מאמציהם של בכירים פלסטינים ובהם ראש ממשלת הרש"פ מוחמד אשתייה, וניסיונות השדלנות של ארגונים פרו־פלסטיניים. יצוין כי ארגונים שנכללים ברשימה עשויים להיות כפופים לעיצומים מצד מועצת הביטחון של האו"ם.
דו"ח האו"ם מנה 3,133 "הפרות חמורות" לשלומם של ילדים פלסטינים במסגרת הסכסוך, שאירעו, על פי הנטען, ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים, בעזה ובישראל עצמה. בין השאר ציינו מחברי הדו"ח כי 524 ילדים – שבעה מהם ישראלים – נזקקו לסיוע רפואי לאחר שאיפת גז מדמיע.
במקביל, הודו, שהופיעה ברשימה בשנים קודמות נגרעה ממנה השנה, ואילו רוסיה נכנסה אליה עקב פגיעות שבוצעו בילדים במהלך הפלישה לאוקראינה.
למרות התוצאה החיובית מבחינת ישראל, נציגת האו"ם המיוחדת לתחום, וירג'יניה גמבה, אמרה עם הצגת הדו"ח כי היא מודאגת "מרמת האלימות הגבוהה והמתמשכת" נגד ילדים ביהודה ושומרון. בהתייחסה לטענות על פגיעה בילדים פלסטינים אמרה גמבה כי הדו"ח מתעד הפרעות לשלומם של ילדים אשר נסמכות על "מידע מאומת עם סבירות גבוהה".
דבריה אלה נאמרו אף שבישראל טענו כי הדו"ח מכיל נתונים מעוותים, המתעלמים מכך שחלק מבני הנוער שנפגעו במסגרת הסכסוך היו פעילים באותה עת במעשי טרור. כמו כן התעלם הדו"ח, לדברי ישראל, מהשימוש הציני המכוון שעושים ארגוני טרור בנוכחותם של ילדים. זאת ועוד, טענו בירושלים, במכתבו מתחילת החודש של מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הוא הודה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי – ארגוני טרור מוכרזים ורשמיים – על מכתבים ששלחו לארגון לצורך חיבור הדו"ח.
בקיץ שעבר שיגר גוטרש אזהרה לישראל שלפיה צה"ל עשוי להיכלל בדו"ח, ובעקבות זאת הפעילה ישראל שלל אמצעים דיפלומטיים ללחץ על האו"ם בסוגיה. כך למשל, בדצמבר נפגש הרמטכ"ל דאז, רא"ל אביב כוכבי, עם גמבה, בעת בואה לביקור בישראל.
מכון המחקר NGO Monitor עוקב זה שנים אחר הפעילות של האו"ם בעניין ישראל. לפי המכון, מדובר ב"עוד דו"ח של האו"ם הממחיש את המשאבים הלא מידתיים של הארגון שמוקדשים לתקיפת ישראל, וכן את האופן שבו הוא ניזון ממידע של ארגונים לא ממשלתיים ללא בדיקת הנתונים והעובדות. הסיבה שצה"ל נמצא בכלל על שולחן הדיונים היא שמחברי הדו"ח מיישמים אמות מידה משפטיות ייחודיות ביחס לישראל, ומנפחים בכוונה את הנתונים כדי להגדיל באופן מלאכותי את מספר ההפרות כביכול".
אחת הדוגמאות שציינו אנשי NGO Monitor לאמות המידה הייחודיות הללו, היא העובדה שרק במקרה של ישראל נחשבת שאיפת גז מדמיע נגד מתפרעים כפגיעה בשלומם. כמו כן, היעדר אישור למעבר במחסום ארז לצורך הליכים רפואיים נרשם גם הוא כפגיעה בשלומם של ילדים.
"הנתונים מגיעים מ'קבוצת עבודה' של ארגונים לא ממשלתיים, שעליהם הוטל לספק נתונים לאו"ם", מציינים אנשי המכון. "ארגונים אלו – שחלקם הצהירו מראש שמטרתם היא להכניס את צה"ל לרשימה – כוללים ארגונים לא ממשלתיים הקשורים לטרור וקבוצות הפעילות בקמפיין BDS, ורבים מהם ממומנים על ידי ממשלות אירופה. על ממשלת ישראל להפיק לקחים ולטפל בנושא מול האו"ם ומול ממשלות אירופה, כדי להסיר את האיום כלפי צה"ל, שחוזר על עצמו כל שנה".
