בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים עדיין ארבעה מפצועי הפיגוע הקשה ליד היישוב עלי ביום שלישי השבוע. בבית החולים שניידר מאושפז נער בן 16 במצב קל עם פגיעות מרסיסים בגפיים. בבית החולים בילינסון מאושפזים שניים: בן 27 שנפצע קל, ובן 38 במצב קל עד בינוני עם פציעות רקמה רכה וגפיים. בבית החולים שערי צדק מאושפז צעיר בן עשרים במצב קשה אך יציב, עם פגיעות בפלג גופו העליון.
בתגובה לפיגוע, שבו נרצחו נחמן שמואל מורדוף (17), אלישע אנטמן (18), הראל מסעוד (21) ועופר פיירמן (63), העצימו בהתיישבות את הדרישה לשינוי יסודי במדיניות הביטחונית. "לא צריך להיות מומחה גדול בביטחון כדי להבין שהתפיסה הביטחונית כיום לא תואמת את האיומים", אמר אתמול ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ. "התרענו על כך תקופה ארוכה, ולצערי לא התבדינו. יש פעולות מבורכות שהצבא יוזם בעומק השטח, אבל לא מדובר בשינוי תפיסה.
"צה"ל צריך להיכנס למתקפה עם מכת מחץ נגד קיני המחבלים, ולא לצאת משם עד השמדת תשתית הטרור והכרעת האויב. אם נמשיך לרדוף אחרי כל מחבל וחוליה מזדמנת, אנחנו עלולים להמשיך לשלם מחיר כואב ויקר. את התוכנית המבצעיות אשאיר לאנשי הצבא, אך הדרך צריכה להיות הכרעה".
אחת הדרישות של ראשי המתיישבים היא השבתם של המחסומים לכבישים. ראשי המועצות שוחחו בנושא עם שרי הממשלה, וגנץ אף הציב את הדרישה הזו בשיחה עם ראש הממשלה נתניהו.
לדברי השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק, לאחר מבצע חומת מגן הופסקה פעילות המחסומים ביו"ש למשך שנים. "בחודשים האחרונים נוצר מצב אבסורדי שבו אדם שעומד בפקק בחווארה לא יודע אם מצידו, מלפניו או מאחוריו יש מחבלים – כמו שהיה בפיגוע שבו נרצחו הלל ויגל יניב", אומרת סטרוק. "זה מצב שצריך ואפשר לפתור". לפי ראש המועצה גנץ, מחבלים מתכננים בקפידה מסלולי הימלטות. "בהיעדר מחסומים במקומות מועדים לפורענות, התנועה שלהם חופשית וקלה גם אל מקום הפיגוע וגם בדרך חזרה. כך בדיוק היה בפיגוע הרצחני השבוע. השארת המחסומים פתוחים באופן גורף היא חלק מהתפיסה הביטחונית הבעייתית שחובה לשנות".
לדרישה לשינוי ביטחוני מעמיק הצטרף גם יו"ר מועצת יש"ע, שלמה נאמן: "אנחנו רוצים שיהיו פעולות מלחמתיות, ולא בפינצטה. צה"ל לא יכול לפעול כמו משטרה במרדף אחרי גנבים. אם יש כפר שתושביו נוהגים לחלק סוכריות בתגובה על הרצח, צריך להיכנס לשם, לעבור בית־בית, להוציא את הנשק ולעקור את התופעה מהשורש. היום אין מלחמה, יש פעולה נקודתית".
ומה אומרים בצה"ל על הדרישות הללו?
"אני שומע מהצבא על 'מרקם חיים' ועל שמירה על הרשות הפלסטינית. הדבר הזה הוא שורש הרע. יש פה אויב וצריך להילחם בו. צריך לחסום את היציאות מכפרים עוינים. מאות פיגועים קורים על הכביש. את תפיסת מרקם החיים אני יכול לקבל כשהכול רגוע, אבל כשיש ניסיונות פיגוע ביום, דרושה התייחסות אחרת".
ביממה שלאחר הפיגוע החלה מחאה מצד תושבים ביהודה ושומרון, בקריאה להגיב ביד קשה מול הטרור. בצמתים רבים הפגינו מתיישבים עם דגלי ישראל, ובחלק מהנקודות חסמו המוחים בעצמם את הכניסות לכפרים הפלסטינים. במקרים מעטים התארגנויות המחאה גלשו למעשים, ועשרות מתיישבים השתתפו בהצתת מכוניות ואדמות חקלאיות בכפרים לובן א־שרקייה ותורמוס־עיא. בכפר עוריף, כפרם של מבצעי הפיגוע בעלי, נותק זרם החשמל בידי פעילים מיצהר. לפי דיווח של המשטרה, כוחות כיבוי והצלה שהגיעו לכבות את השרפות נתקלו בהפרות סדר אלימות מהצד הפלסטיני.
גנץ התייחס גם הוא לתקריות האלה: "באויב יש להכות עד חורמה, אך מי שאמונים על כך הם צה"ל וכוחות הביטחון בלבד, ולא יחידים. הזעם על אובדן ארבעה אחים שלנו בידי מחבלים הוא עצום, ועם זאת הפעולות האלימות לא מקובלות בשום פנים. אבל חובה להדגיש: מי שבוחר לטשטש בין פעולות פסולות ובין רצח נורא כפי שהיה השבוע, עושה עוול מוסרי גדול ומעוות את התמונה. אין שום סימטריה ואין שום הבנה כלפי מי שבוחר לעסוק באירועים הללו בבולטות, כשכאן יושבות ארבע משפחות שאבלות על היקר מכול".
בתגובה לפיגוע הודיעו השבוע ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט ושר האוצר סמוטריץ' על קידום אישורן של 1,000 יחידות דיור חדשות ביישוב עלי. כמו כן, בלילה שבין יום רביעי לחמישי עלתה לקרקע שכונת "המור" בין עלי למעלה־לבונה, סמוך למקום הפיגוע. השכונה מחזקת את הרצף ההתיישבותי בין יישובי גוש שילה.
"אני איש התיישבות ותפקידי לקדם אותה", מדגיש גנץ, אך מבהיר ש"תפקיד אנשי הצבא להילחם. תגובה ציונית הולמת לפיגוע היא מלחמה ללא פשרות באויב לצד הוספת בנייה והרחבת ההתיישבות. מטרתו של הטרור היא להבריח אותנו מהארץ. התוצאה תהיה הפוכה. רק נלך ונתעצם, ברוח ובחומר בקומה זקופה".
בהכנת הידיעה השתתף ישי אלמקייס
