מחקר חדש שנערך במכון ירושלים למחקרי מדיניות, במימון משרד ירושלים ומסורת ישראל, מצביע על מגמת התחזקות בקרב צעירים במזרח ירושלים ללמוד במוסדות האקדמיה הישראליים. המחקר מתפרסם על רקע סיום גיבוש תוכנית החומש החדשה לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים שמוביל משרד ירושלים ומסורת ישראל.
חלה עלייה במספר הסטודנטים ממזרח ירושלים הלומדים לתואר ראשון במוסדות המתוקצבים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, מ־554 בשנת תשע״ז (2016/17) ל־1,498 בתשפ״א (2020/21). מתוכם, 672 למדו לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, 246 במכללה האקדמית להנדסה עזריאלי, 474 במכללה האקדמית הדסה ו־106 בבצלאל. מספר הסטודנטים ממזרח ירושלים הלומדים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית עלה מ־167 בשנת תשע"ט (2018/19) ל־203 בשנת תשפ״א (2020/21)
מהמחקר עולה כי 54 אחוזים מהצעירים ממזרח ירושלים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם דור ראשון להשכלה גבוהה, כלומר, אף אחד מהוריהם אינו בעל השכלה אקדמית. כמו כן, ל־46% יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית אך רובם ככולם למדו בחו"ל או ברשות הפלסטינית. לשם השוואה, בקרב ערביי ישראל בגילים אלו, רק ל־20% יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית.
עוד עולה מהנתונים כי 70% מהצעירים ממזרח ירושלים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם נשים ו-30% גברים.
המחקר מצביע על שני שיקולים מרכזיים בבחירת מוסד הלימודים: שאיפה ללמוד במוסד אקדמי ישראלי (53% מהמשיבים ציינו שיקול זה) והיוקרה האקדמית והמקצועית של המוסד (52%). שיקולים אחרים, כמו קרבה לבית, המלצות של חברים וקרובי משפחה וקבלת מלגה, צוינו על ידי 20%-15% מהמשיבים.
מהמחקר עלו מספר יתרונות בולטים ללימודים במוסד אקדמי ישראלי: הקלה על השתלבות בעבודה בישראל (65% מהמשיבים ציינו יתרון זה), שיפור השליטה בעברית (58%), אפשרות לקבל מלגה (51%) ולימודים ברמה גבוהה (51%). באשר ללימודים במוסד אקדמי פלסטיני, העובדה שאלו אינם מצריכים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית צוינה כיתרון מרכזי (40% מהמשיבים ציינו יתרון זה).
במסגרת המחקר התקיימו ראיונות עם סטודנטים ממזרח ירושלים ובעלי תפקידים ונערך ניתוח תוכן של כ־40 פגישות מקצועיות בנושא שילוב מזרח ירושלמים באקדמיה. בנוסף, נערך סקר ייעודי בקרב צעירות וצעירים ממזרח ירושלים שסיימו כיתה י"ב בשלוש השנים שקדמו לביצוע הסקר, אשר עליו השיבו באופן מלא 284 צעירים וצעירות ממזרח העיר.
המחקר, שנערך על ידי חוקרת מכון ירושלים למחקרי מדיניות, דגנית לוי, ביקש לבחון שורה של שאלות הנוגעות לצעירים ממזרח ירושלים הפונים לאקדמיה הישראלית. לוי דגמה את מאפייני הרקע שלהם ושאיפותיהם בתחום ההשכלה, את השיקולים המנחים אותם בבחירת מוסד לימודים אקדמי ואת החסמים והאתגרים איתם הם מתמודדים בדרך לרכוש השכלה גבוהה במוסד אקדמי ישראלי.
מהמחקר עלו מספר אתגרים וחסמים העומדים בפני צעירים המבקשים להשתלב באקדמיה בישראל: מחסור בייעוץ והכוונה לקראת הלימודים; שליטה לא מספקת בשפה העברית הפוגעת במימוש היכולות הלימודיות; לימוד עברית במכינה ללא תרגול מעשי עם דוברי עברית; ציונים נמוכים בבחינה הפסיכומטרית; קושי להתקבל לתחום הלימודים הרצוי; דיווח עצמי על תחושת בדידות והיעדר שייכות; קשיים כלכליים במימון הלימודים; וקשיי נגישות פיזית משכונות מזרח העיר אל המוסדות האקדמיים במערב ירושלים.
כיווני הפעולה המוצעים מהמחקר מתמקדים בהגדלת מספר הגברים הצעירים ממזרח ירושלים הפונים לאקדמיה הישראלית, מתן תשתית סיוע רחבה ורשת תמיכה לצעירים ולצעירות ממזרח ירושלים בהשתלבותם במוסדות לימודים באקדמיה בישראל, לרבות: תרגול השפה העברית, קורסי הכנה איכותיים לבחינה הפסיכומטרית, שילובם במכינות קדם אקדמיות, הרחבת מתן הסיוע לאורך שנות הלימודים בתואר הראשון, שיפור הנגישות הפיזית משכונות מזרח העיר, הגברת תחושת השייכות באמצעות פעילות חברתית וכן הכנה מותאמת לעולם התעסוקה.
דגנית לוי, חוקרת מכון ירושלים למחקרי מדיניות שערכה את המחקר, אמרה כי "לצד סימנים חיוביים המעידים על רצון של צעירים ממזרח ירושלים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ובשאיפה לאחר מכן גם להשתלב בשוק התעסוקה בישראל, עדיין מדובר בתהליך שנמצא בראשית דרכו. המחקר מציג מספר כיווני פעולה כדי להמשיך ולעודד מגמה זו כדי שבשנים הבאות נראה יותר צעירים ממזרח ירושלים מגיעים למוסדות אקדמיים ישראליים ואני תקווה כי המחקר יסייע למקבלי ההחלטות ליישם פעולות שיקדמו זאת באמצעות הקלה וסיוע לצעירים אלה להשתלב באוניברסיטאות ובמכללות בישראל ולעודד שילוב במעגלים חברתיים ותעסוקתיים שונים בעיר ומחוצה לה".
שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש אמר: "במסגרת העבודה שלנו על צמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים, אנו משקיעים מאמץ רב בעידוד הצעירים ממזרח העיר ללמוד במוסדות ישראליים, מתוך מטרה להבטיח את עתידם הכלכלי ולהשפיע לטובה על איכות חייהם של כל תושבי מזרח ירושלים".
"מהנתונים עולה כי חלק משמעותי מהצעירים במזרח ירושלים עדיין בוחר ללמוד באקדמיה של הרשות הפלסטינית", אמר מנכ"ל המשרד אסף יזדי, "דבר המשפיע על זהותם הלאומית ועל יכולתם להשתלב לאחר מכן בכלכלה הישראלית. בחומש הקרוב נשים דגש לשנות את המצב הזה, ולהמשיך את המגמה החיובית שכבר החלה בשנים האחרונות".
