כ- 20.8 אחוזים מעורכי הדין בעלי זכות ההצבעה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין מימשו עד לשעה 13:45 את זכותם הדמוקרטית והצביעו באחת הקלפיות הפזורות בכל רחבי הארץ. מדובר בשיעור הצבעה חריג כאשר מדובר בבחירות למוסדות הלשכה. לשם השוואה, במערכת הבחירות הקודמת, בשנת 2019, הצביעו עד לשעה 14:30 כ-5 אחוזים מבעלי זכוצ הבחירה בלשכה. פער כזה לא יוכל להישמר לאורך כל היום, אולם כבר כעת ניתן להעריך ששיעור ההצבעה הכולל יהיה גבוה בהרבה מזה שנרשם במערכת הבחירות הקודמת, ועמד אז על כ-28 אחוזים בלבד.
בבימ"ש השלום בפ"ת מדווחים על המתנה בתור של שעות, כנ"ל בהרצליה וכן במקומות נוספים ברחבי הארץ מדווחים על תורי ענק בקלפיות. הרקע לשיעורי ההצבעה החריגים הוא קמפיין אינטנסיבי מאוד שערכו הפעם המחנות היריבים בלשכה, מתוך הבנה שהמחנה שישלוט במועצה הארצית יהיה זה שישלוט בבחירת השופטים במהלך הקדנציה הקרובה. בצל הקפאת חקיקת השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים מקווים בשני המחנות להגיע למטרה שאותה הם מסמנים דרך הבחירות למוסדות הלשכה. ממטה הבחירות של עו"ד אפי נוה נמסר כי "בשעות האחרונות אנשי המחאה שאינם עורכי דין בשליחותו של בכר עומדים בתורים במטרה להאריך אותם ולייאש את עורכי הדין שבאים להצביע. עוד ניסיון אנטי דמוקרטי של בכר להשפיע על תוצאות הבחירות".
המועצה הארצית של הלשכה היא זו הבוחרת שניים מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים. לנוכח העובדה שבוועדה חברים מחד שלושה משופטי ביהמ"ש העליון ומאידך שלושה נציגים מהממשלה והקואליציה, השאלה עם מי ישתפו פעולה נציגי הלשכה בוועדה תשפיע באופן דרמטי על בחירת השופטים בקדנציה הקרובה. לנוכח משמעותן הרבה של תוצאות הבחירות, הן לראשות הלשכה והן למוסדותיה, נרשמת בימים האחרונים התגייסות רבה בשני המחנות הפוליטיים בניסיון להשפיע על התוצאות.
הבחירות ללשכה מתבצעות באופן עקרוני בארבעה פתקים:
- הצבעה ישירה לראש הלשכה
- הצבעה לרשימה למועצה הארצית
- הצבעה ישירה ליו"ר ועד המחוז (מלבד במחוזות צפון ודרום, שם הוגשה מועמדות אחת בלבד והמועמד הוכרז כמנצח)
- הצבעה לרשימה לועד המחוז (מלבד במחוז צפון, בו הוגשה רשימה אחת בלבד שהוכרזה כמנצחת)
כל אחד מארבעת הפתקים משפיע במידה זו או אחרת על הרכב המועצה הארצית של הלשכה, שהיא הגוף הבוחר את נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. המועצה הארצית מונה 44 חברים, 28 מהם נבחרים בבחירות למועצה הארצית, כאשר כל אחת מהרשימות למועצה הארצית מקבלת מספר מושבים באופן יחסי למספר הקולות שקיבלה. 12 חברים נוספים במועצה מייצגים את המחוזות. יושבי ראש ועדי המחוזות מכהנים כולם במועצה, ובנוסף בוחר ועד כל מחוז נציג נוסף למועצה. ארבעת החברים האחרונים, המכהנים במועצה, יושבים שם מתוקף תפקידם והם: ראש הלשכה, מנכ"ל משרד המשפטים, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי.
על תפקיד ראש הלשכה מתמודדים בבחירות הקרובות ארבעה מועמדים – אחד משמאל, ושלושה מחוגי המרכז והימין. מועמד השמאל, ומי שהוביל את הקו הלוחמני והאגרסיבי של הלשכה נגד הרפורמה המשפטית, הוא ממלא מקום ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר. בכר, שנבחר לממלא מקומו של עו"ד אבי חימי שנאלץ להתפטר בנסיבות מביכות, הקצין את הקו שנקט חימי וגייס את מנגנון הלשכה באופן מלא למאבק, תוך שהוא מזדהה עם הגורמים הרדיקליים ביותר בתוכו.
בימין לא נרשמת אחדות מקבילה. תחילה הגישו את מועמדותם ארבעה: ראש הלשכה לשעבר עו"ד אפי נוה, קודמו עו"ד דורון ברזילי, עו"ד אבי ללום ועו"ד ארקדי אליגולאשוילי. בהמשך הסיר ללום את מועמדותו והתייצב מאחורי נוה, מתוך הבנה שהוא המועמד היחיד שיש לו סיכוי להביס את בכר. אולם שני המועמדים הנוספים, ברזילי ואליגולאשוילי, לא ויתרו על השתתפותם בהתמודדות.
סיעת הימין-מרכז המובהקת ביותר בבחירות הקרובות למועצה הארצית ולחלק מוועדי המחוזות היא 'יוזמה-הציונות המשפטית' בראשותם של עורכי הדין יצחק נטוביץ' וערן בן ארי. אולם, אף שמרבית הפעילים המרכזיים בין עורכי הדין למען הרפורמה מתרכזים ברשימתם של נטוביץ' ובן־ארי, בבחירות למועצה הארצית מתמודדות רשימות נוספות בעלות אוריינטציה ימנית־מרכזית. בין הרשימות הללו נמצאת "אחדות בלשכה" בראשות עו"ד דורון ברזילי, המתמודד גם על ראשות הלשכה. לברזילי חבר עו"ד אילן בומבך, שכזכור ייצג את הליכוד בנשיאות ועדת הבחירות המרכזית במערכת הבחירות האחרונה, והוצב במקום האחרון ברשימה. רשימה נוספת בעלת אופי ימני היא "יוזמה ללשכה וולונטרית – רשימה לאומית" בראשות עו"ד נעם לאור.
