בקואליציה מקווים למנף את ההפסד הדרמטי בבחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים שלשום לטובת קידום חקיקה של סעיפי הרפורמה המשפטית באופן חד־צדדי כבר בשבוע הבא, בייחוד סעיפים שכבר קיבלו הסכמה עקרונית במסגרת המגעים תחת חסותו של בית הנשיא.
עם בחירתה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) לנציגה בוועדה, הכריזו ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר כחול לבן בני גנץ שהם מקפיאים את המגעים בבית הנשיא עד לאחר הקמת הוועדה לבחירת שופטים וכינוסה. "הוועדה לא הוקמה, האיום על הדמוקרטיה לא הוסר. נתניהו ידע בדיוק את ההשלכות. הן הובהרו לו בידי הנשיא וגם בידינו. בלי הוועדה לבחירת שופטים, לא נגיע לבית הנשיא. אין ועדה – אין שיחות", אמר לפיד. גנץ הצטרף והודיע כי כל עוד אין ועדה מתפקדת אין טעם בקיום השיחות.
עם הקפאת החקיקה לפני שלושה חודשים ניסו הצדדים להגיע לעסקת חבילה בשיחות המשא ומתן, אולם בעקבות עצירת השיחות, בקואליציה טוענים שאין סיבה לא לחדש את הדיונים בחקיקת הרפורמה. "האופוזיציה קיבלה מה שהיא רצתה ובכל זאת פוצצה את השיחות, אין שום סיבה לא לחזור לחוקק", אמר אתמול בכיר בממשלה.
לאחר ששככה הסערה בכנסת ביום רביעי, התקיימה אתמול פגישה נוספת של שר המשפטים יריב לוין עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להיערך להמשך כנס הקיץ. אחת האפשרויות שעלו אצל בכירים בקואליציה היא כינוס ועדת החוקה כדי לקדם את חוק ביטול עילת הסבירות, ולא את חוק היועמ"שים, שקידומו נתקל בקשיים. הפעם, אומרים שם, חוק ביטול עילת הסבירות לא יוגש כהצעת חוק פרטית משום שהיועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק הודיעה שהוא לא יוכל להתקדם.
ועדת החוקה כמעט לא דנה עד כה בביטול עילת הסבירות. אם תנוסח הצעת החוק בנושא כתיקון לחוק יסוד השפיטה, יוכל יו"ר הוועדה שמחה רוטמן להביא זאת כחוק מטעם הוועדה, מה שיחסוך זמן רב בשלבים הפרלמנטריים הנדרשים. הליך כזה יעניק פטור מחובת הנחה על שולחן הכנסת, ויאפשר את העברתו בקריאה טרומית תוך חיסכון בהתייחסויות משפטיות של גורמי המדינה, וכך יוכל החוק להיחקק עד סוף כנס הקיץ בעוד כחודש וחצי.
הנוסח הראשוני של רוטמן מחריג מעילת הסבירות החלטות של הממשלה, שרים או נבחרי ציבור אחרים, אך העילה כן תחול על פקידים שאינם נבחרי ציבור, ותצומצם בהתאם לגבולות שהציע השופט נועם סולברג. אולם, גם במידה שלא יוגש נוסח רלוונטי, ייתכן שהקואליציה תבקש לקיים דיון עקרוני בלבד, שהאופוזיציה צפויה להחרימו במחאה.
במהלך ההצבעה החשאית בקלפי ביום רביעי הצביעו חברי כנסת לא רק על המינויים לוועדה לבחירת שופטים, אלא גם על המינויים לוועדה לבחירת דיינים, הוועדה לבחירת קאדים והוועדה לבחירת קאדים־מד'הב (דרוזים). בסופו של יום ההצבעות נבחרה כאמור ח"כ קארין אלהרר לנציגה בוועדה לבחירת שופטים, וח"כ פנינה תמנו־שטה (המחנה הממלכתי) נבחרה לנציגה בוועדה לבחירת דיינים. איש מחברי הכנסת לא נבחר לוועדה לבחירת קאדים ולבחירת קאדים־מד'הב.
לנוכח המצב תידרש הכנסת לקיים בחודש הקרוב סבב בחירה נוסף לכל ועדות המינויים, ולבחור נציג אחד נוסף לוועדה לבחירת שופטים, נציג אחד לוועדה לבחירת דיינים, וכן נציגים לוועדות לבחירת קאדים מוסלמים ודרוזים.
תקדים לבני
לפי חוק, אפשר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים עוד לפני בחירת הכנסת בנציגה השני. זאת בהתאם לסעיף 20 לפקודת הפרשנות, הקובע כי "פעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם". אולם ההערכה היא שגם לאחר שייבחר חבר כנסת שני לוועדה לבחירת שופטים, לא ימהר שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה.
לשון החוק קובעת כי יו"ר הוועדה לבחירת שופטים הוא שר המשפטים, וההחלטה אם ומתי לכנס את הוועדה, ואילו נושאים להעלות על סדר יומה, מסורה לשיקול דעתו. לוין כבר הבהיר, בשיחות סגורות וגם באמירות פומביות, שההרכב הנוכחי של הוועדה לא לגיטימי בעיניו, ולכן השלמת הבחירה לא עשויה להביא לכינוס הוועדה, בוודאי לא בקרוב.
באופוזיציה הזהירו כי המשך השיחות בבית הנשיא יותנה בכינוס הוועדה, אולם, לאחר שהשיחות פוצצו כבר, ספק אם יהיה לאיום הנוסף ערך ממשי.
להחלטה של שר משפטים לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במשך זמן ארוך יש תקדימים. שרת המשפטים ציפי לבני סירבה ב־2008 לאפשר בחירת שופטים לבית המשפט העליון כל עוד לא יסיר הנשיא דאז פרופ' אהרן ברק את הווטו שהטיל על בחירתה של פרופ' רות גביזון לשופטת העליון. ברק לא נסוג מהווטו, לבני גם היא לא נסוגה מדרישתה, ועבודת הוועדה הושבתה במשך יותר משנה. לבני זכתה בימים ההם לגיבוי מצד היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ואיש לא אתגר את אי כינוס הוועדה בעתירות לבג"ץ, כפי שעשוי לקרות כעת אם יסרב לוין לכנס את הוועדה.
כל עוד לא תכונס הוועדה, לא תתאפשר בחירתם של שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. השופטת ענת ברון תפרוש מכהונתה בעליון ב־12 באוקטובר, ונשיאת בית המשפט אסתר חיות תפרוש משיפוט ארבעה ימים אחריה, ולא ייבחרו שופטי קבע שיתפסו את מקומם. בנוסף, לא ניתן יהיה למנות נשיא חדש לבית המשפט העליון במקומה של חיות.
לפי הערכות במערכת הפוליטית, שר המשפטים לוין מעדיף גם לא לבחור נשיא חדש לבית המשפט העליון אחרי פרישת חיות, ולהניח למשנה לנשיאה, השופט עוזי פוגלמן, לשמש בתפקיד בפועל עד פרישתו באוקטובר 2024. אולם, אם יחליט השר לוין להימנע כליל מכינוס הוועדה, ימנע הדבר גם מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר, בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים.
נכון לרגע זה יש במערכת 16 תקנים בלתי מאוישים של שופטים ורשמים. עד סוף השנה צפויים להצטרף אליהם עוד 24 משרות פנויות (מלבד השופטות חיות וברון). אם שר המשפטים לא יכנס את הוועדה גם בשנה הבאה, המחסור בשופטים צפוי לגדול עוד.
בינתיים, בבית הנשיא מגדירים את השעיית השיחות באופן חד־צדדי בידי האופוזיציה "אירוע פוליטי", ולכן לא מתכוונים בשלב זה לפעול באופן מעשי כדי לשכנע את בני גנץ ויאיר לפיד לחדש אותן לפני הקמת הוועדה לבחירת שופטים. אף שבבית הנשיא שבים ומביעים תמיכה בהידברות ובהסכמות רחבות, משלימים שם עם החלטת האופוזיציה להשעות את השיחות עד להקמת הוועדה, ואומרים שמדובר בהשעיית ההידברות ולא בסיומה.
גורמים בבית הנשיא אמרו בשבועות האחרונים כי ההידברות שהתקיימה בין כתליו היא "משמעותית", וקיים הבדל של ממש בין האופן הרציני והמעמיק שבו היא התקיימה בתוך החדר ובין אופן סיקורה בחוץ.
ראש הממשלה נתניהו אמר בתגובה להשעיית ההידברות שהוכח "שגנץ ולפיד חיפשו כל דרך לפוצץ את השיחות. לפני שלושה חודשים הם אמרו שאם רק נעשה פסק זמן בחקיקה, הם ייכנסו להידברות.
"עשינו פסק זמן, אבל הם לא נכנסו להידברות – הם דחו כל הצעה, אפילו המינימלית ביותר, שהנציגים שלנו הביאו בבית הנשיא. הם אמרו שאם לא תיבחר נציגה שלהם לוועדה לבחירת שופטים, הם יפוצצו את השיחות. אבל נבחרה נציגה שלהם – ובכל זאת הם פוצצו את השיחות. אז גנץ ולפיד לא רוצים משא ומתן אמיתי".
