אי אפשר היה להבין משהו אחר מלבד התנגדות נחרצת של השב"כ, היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לדרישת ראש הממשלה להכניס את השב"כ לסייע למשטרה למגר את הפשיעה בחברה הערבית.
100 הנרצחים עמדו בלב שולחן מקבלי ההחלטות אתמול בדיון החירום שכינס נתניהו לצד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. השלילה הנחרצת היא עמדה ישנה של היועמ"ש לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט שעליו נשענת גם היועמשי"ת גלי בהרב מיארה ושל ראש השב"כ רונן בר שבתקופת ראש הממשלה בנט כבר הפיל את הנושא מסדר היום לאחר שהממשלה כבר אישרה כניסה של השב"כ וצה"ל למלחמה בפשיעה.
ההתנגדות נסמכת על חוק השב"כ שלא נותן לארגון סמכות לפעול במישור הפלילי אולם לצד זה יש בשב"כ הבנה שכן ניתן לסייע בצורה אחרת וכבר היום יש עזרה המסוימת שהיא בעיקר בשתיקה.
בשב"כ מבינים בין היתר שיש כמה אירועים שבהם הם יכולים להיכנס מתחת לאלונקה יחד עם המשטרה. למשל, בכל מה שקשור לאירועים פליליים שהם על תפר הלאומני כמו כל מה שקשור לגניבת אמל"ח מבסיסי צה"ל, סחר בנשק, נשק בלתי חוקי שמגיע לאחר הברחות בעיקר מירדן. כל זה מתבסס על חוות דעת משפטית שקובעת כי למרות שמדובר באירועים פליליים יש בהם נגיעה לתפר הלאומני שכן כל האמל"ח והנשק יכולים להגיע לארגוני טרור.
בנוסף, בשב"כ יוסיפו את משפחות הפשע שיש מודיעין לגביהם על מעורבות עם ארגוני טרור ביהודה ושומרון. במקרה כזה השב"כ יוכל להפעיל טכנולוגיות מיוחדות ולהביא למשטרה מידע מודיעני שיכול לסייע בהפללה ובמניעת פשיעה.
עוד נושא שיכנס תחת מטרייה של לאומני הוא פגיעה בסמלי שלטון ומוסדות ממשלתיים כמו באירועים בהם יבוצע ירי על בתי משפט, תחנות משטרה, בתי חולים, ירי על בעלי תפקידים במשטרה, שופטים, עורכי דין ועוד. במקרה כזה יוכל השב"כ להיכנס ולהביא מידע מודיעני למשטרה לסייע במעצרים ובהבאת ראיות לצורך הגשת כתב אישום.
בסיום הדיון אמש הורה ראש הממשלה להעמיד צוות בראשות ראש המל"ל צחי הנגבי להגיש המלצות לממשלה איך ניתן לשלב את השב"כ בעוד אירועי פשיעה.
