מתקפת הטרור בשבת האחרונה, שבה שוטר מצרי חדר לשטח ישראל ורצח שלושה חיילי צה"ל, העלתה שוב חששות סביב הגבול הדרומי. רבים בישראל תהו אם אכן מדובר בגבול של שלום, ומה מהות היחסים עם השכנה מדרום, שאפילו לא התנצלה באופן רשמי על פיגוע טרור שביצע איש ביטחון שלה.
"במצרים יודעים בדיוק מה קרה", מסביר גורם מדיני. "יש הרבה מאוד אינטרסים חשובים לשתי המדינות. השקט בגבול הגדול הזה הוא אינטרס ישראלי וגם מצרי, והיחסים נשמרו היטב מאז נחתמו הסכמי השלום".
ביום שלישי שוחחו ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי. לפי ההודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה, א־סיסי "הביע תנחומים עמוקים על התקרית", ונתניהו הודה לו על "מחויבותו לחקירה ממצה ומשותפת". לשכת נשיא מצרים ציינה מצידה כי נתניהו הוא שהתקשר לשכן מדרום, והוסיפה כי הצדדים מחויבים להמשך שיתוף הפעולה הביטחוני. דבר לא נאמר על תנחומים.
אין זה סוד שבכל הנוגע ליחסי ישראל ומצרים, קיים פער משמעותי בין טיב הקשר של הצמרת הביטחונית, שנחשב הדוק ואף טוב, ובין הרגש העממי ברחוב במצרים – שם, כידוע, יהודים אינם אהודים, בלשון המעטה.
"גיבור", זעקו הכותרות במצרים כשסיקרו את הפיגוע. הצבא המצרי הודיע מצידו כי "שוטר שחתר למגע לצורך סיכול הברחה נקלע לחילופי אש". בירושלים הבינו השבוע שאחד השיקולים המרכזיים שהניע את המצרים היה הרצון למנוע התססה ברחוב. בין השאר, זה היה המניע ליצירת נרטיבים והסברים חלופיים לאירוע.
זהו גם הרקע בשנים האחרונות לאינטרס המצרי לתווך בין ישראל לחמאס. היחסים בין ישראל למצרים נחשבים אסטרטגיים מבחינת א־סיסי, ובפגישות שהתקיימו במהלך השנים בין מנהיגי המדינות עלו נושאים כגון תיירות ומסחר – ואפילו נעשו כמה פריצות דרך קלות, דוגמת הטיסות לשארם א־שייח' – אך מעבר רפיח, הפיקוח עליו והיחסים עם חמאס תמיד תפסו את עיקר תשומת הלב.
המצרים צריכים שקט
לשלטונות המצריים יש עניין חשוב בשקט ברצועה, ולא בכדי התיווך בסבבי הלחימה שבין ישראל לחמאס הפך לנוהל שגור. במדינה של 110 מיליון תושבים, שרבים מהם תומכים באחים המוסלמים גם לאחר שהארגון דוכא, אין מקום לטעויות בתחום הזה. ידיעות על הפגזות ישראליות בעזה יכולות לגרור מיד הפגנות ומתיחות בתוך מצרים, וההנהגה בקהיר מעוניינת להימנע מכך.
כתוצאה מכך, הקשרים הביטחוניים בין המדינות טובים למדי. לא פעם חולקת ישראל חומר מודיעיני עם המצרים. לפי פרסומים זרים, היא אף משתתפת באופן פעיל בלחימה באמצעות סיכולים שמבצעים כלי טיס לא מאוישים.
זו אולי הסיבה לכך שבישראל לא מיהרו להפנות אצבע מאשימה לקהיר. "התקרית חמורה וחריגה ותיבדק עד תום", אמר נתניהו בישיבת הממשלה ביום ראשון. "ישראל העבירה מסר ברור לממשלת מצרים, ואנחנו מצפים שהחקירה המשותפת תהיה ממצה ויסודית. זה חלק משיתוף הפעולה הביטחוני החשוב בינינו, שמתקיים לטובת שתי המדינות במשך שנים".
שר החקלאות, חבר הקבינט וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר ציין בשיחה איתנו כי "לא מדובר באירוע משנה מציאות, בוודאי בנסיבות שבהן מצרים משתפת פעולה בתחקיר, ואף תסיק מסקנות לעתיד. נכון שהשלום הוא בין ההנהגות ולא בין העמים, אבל אי אפשר לומר שהשלום מידרדר. למצרים יש אינטרס ברור לשמור על הסדרי השלום עם ישראל, והיא מעבירה מסר כזה בכל רמה".
"האינטרס הוא של שני הצדדים", מוסיף דיכטר. "עד להסכם השלום ישראל החזיקה אוגדות על יד הגבול המצרי. כיום אתה מחזיק את הגבול באמצעות חטיבה מרחבית. זה הבדל עצום. המצרים מתווכים בכל הסכסוכים שיש לנו סביב עזה. תפקיד המתווך מול חמאס והג'יהאד האסלאמי אומנם נוח להם מאוד, אבל צריך להודות שהוא נוח גם לנו".
שיתופי הפעולה הביטחוניים בין המדינות אסורים ברובם לפרסום, אך הם לא מועטים. מצרים מעוניינת בקשרים עם ישראל, אך מתקשה להפגין זאת ברבים.
עם זאת, גורם ביטחוני סבור שהמצב לא גרוע כפי שנראה כלפי חוץ: "לא הייתי קורא לזה שנאה. יש המון אנשי אקדמיה ורוח במצרים שמפיצים אמירות חמורות, אבל בשנים האחרונות ניכר שינוי לטובה". גורמים אחרים בישראל מציינים כי בשנים האחרונות יש אפילו ניצנים של שינוי הנרטיב כלפי ישראל במערכת החינוך המצרית, מאמץ שפירותיו ייראו בעתיד.
"מעולם לא היה לנו קשר כה קרוב עם מצרים", אומר גורם מדיני בכיר. לשאלה מדוע ישראל הולכת בין הטיפות הוא השיב: "יש מצבים שבהם צריך לדעת לשים דברים בצד ולהתמקד בדברים חשובים אחרים".
"הסיפור הנוכחי עוד לא נגמר, כי התחקירים המשותפים עוד לא הסתיימו", מסכים דיכטר, "אבל אני חושב שהמצרים התנהגו כפי שמצופה ממדינה שיש לה הסכמי שלום עם ישראל".
