בבית המשפט לנוער בעיירה גיסן בגרמניה יתייצב בקרוב גרגור פורמנק כדי לשמוע את הקראת כתב האישום שהוגש נגדו לפני שבועות אחדים. אלה יהיו סעיפי אישום חריגים מאוד עבור בית משפט כזה, וגם הנאשם אינו בדיוק בגדר "נוער". פורמנק כבר בן 99, והוא מואשם בסיוע לרצח של אלפי בני אדם. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא התגייס לאס־אס, ושירת כזקיף במחנה הריכוז זקסנהאוזן. עם מתן גזר דינו ייחתם ככל הנראה פרק חשוב בתולדות המשפט הבינלאומי: משפטיהם של פושעי מלחמה נאצים. 78 שנה אחרי תום המלחמה ההיא, לרשויות החוק במדינות השונות לא ידוע על נאצים נוספים שטרם הועמדו לדין.
זה יהיה גם אות הסיום לקריירה הענפה של אחד הנוכחים באולם הדיונים בגיסן – ד"ר אפרים זורוף, חוקר שואה ו"צייד נאצים". במצודתו הפרושה על אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה נלכדו לאורך 43 שנות פעילותו כחמישים פושעי מלחמה, ממפקדי מחנות ועד למזכירות שעבדו במשרדים או השי"ן־גימ"ל שעמד בכניסה. "מתוך שמונה משפטים שהתקיימו בגרמניה, שבעה הסתיימו בהרשעה", הוא מספר. "הבעיה היא שמי שביצע את העבירות לפני גיל 21 מובא בפני בית משפט לנוער, והעונשים נגזרים בהתאם. כך לדוגמה במקרה של אירמגרד פורכנר, שהייתה המזכירה של מפקד מחנה שטוטהוף. היא הועמדה לדין לפני כארבעה חודשים, ונגזרו עליה שנתיים מאסר על תנאי. אני מבין למה מסתפקים בעונש על תנאי כשהנאשם הוא ילד בן 17 – חוששים להכניס אותו לכלא עם כל מיני עבריינים שישפיעו עליו וידרדרו אותו לפשיעה חמורה יותר. אבל כשמדובר באישה בת 97, זה לא רציני. גם אחד הזקיפים באותו מחנה קיבל עונש של שנתיים על תנאי".
זורוף היה ממובילי החקירה שהביאה להעמדתה של פורכנר לדין, ונכח גם בפתיחת משפטה. אחד העדים במשפט היה חיים גולני, ניצול שואה שחי כיום בישראל. בעדותו, שניתנה באמצעות שיחת וידאו, סיפר גולני כי ראה את הנאשמת פעמים רבות בעת שנלקח לעבודה במשרפות. תפקידה במכונת ההשמדה לא הביא כאמור להטלת עונש מאסר בפועל, אך פורכנר בכל זאת ראתה את הכלא מבפנים, בשל ניסיונה להימלט מאימת הדין. "שלושה שבועות לפני הדיון הראשון בעניינה היא שלחה מכתב לבית המשפט, והודיעה שהיא לא רוצה להיות חוכא ואטלולא לפני כל האנושות", מספר זורוף. "ביום הדיון התברר שהיא ברחה מבית האבות שבו התגוררה, וכעבור שעות אחדות מצאו אותה בקניון בהמבורג. על אי התייצבותה למשפט היא נידונה לשלושה שבועות מאסר בפועל".
רוב הפושעים שחשפת הועמדו לדין בגיל מבוגר מאוד, וממילא ישבו בכלא תקופה קצרה לכל היותר, או שאפילו לא נכנסו אליו. זה אומר שהמאמץ שלך היה לשווא?
"אם הייתי שותף למחקר שהביא לנקיטת הליך כלשהו נגד פושע נאצי, לעצם החשיפה יש משמעות. השלב הראשון מבחינתי הוא החשיפה, השני הוא פתיחה בחקירה, השלישי – כתב אישום, רביעי – משפט, שלב חמישי – הרשעה, ושישי – העונש. אבל גם אם רק אחד מהצעדים התממש, זה חשוב".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (שישי) בגזין דיוקן של מקור ראשון
