המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד ג'עמה קאדי מרהט, כאנם אלסאנע מטראבין א-צאנע ו"כוח הדרום" חברה שבבעלות קאדי. בכתב האישום נטען כי באמצעות החברה גבו השניים "דמי חסות" ("פרוטקשן") בסכום של כ –3.8 מיליון שקלים, וכן גבו 23 מיליון שקלים בעבור מתן שירותי שמירה ללא רישיון.
בפרקליטות מציינים כי בשנים האחרונות גברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן"), בכל הארץ ובפרט באזור הדרום, וכי "מדובר בתופעה חמורה המאיימת על יסודות הסדר החברתי, על עקרונות משטר החוק, על שלוותם של אזרחים ועל יכולתם לנהל את חייהם האישיים והעסקיים מבלי מפריע וללא איומים". תופעת השמירה הכפויה רווחת במיוחד בתחום השמירה על אתרי בניה, מאחר ובאתרי הבניה מצויים ציוד וחומרי בניה רגישים ויקרים, שהיעלמותם או פגיעה בהם מסבים נזק כלכלי משמעותי לקבלנים. בין היתר בעיכוב התקדמות פרויקט הבניה.
מכתב האישום שהגישו עו"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר מהמחלקה הכלכלית ועו"ד אירית קוטונה – גינדי ממשרד העבודה, עולה כי במסגרת התופעה, גורמים עבריינים וביניהם קאדי ואלסאנע הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום. בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים. לצורך קידום פעילותם הקים קאדי את חברת "כוח דרום" המעניקה כביכול שירותי שמירה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לעסוק ולתת שירותי שמירה, מתוך מטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן.
בתקופה הרלבנטית שימש אלסאנע כמנהל בכיר בחברה של קאדי ובמסגרתה גבו השניים דמי חסות מקבלני בניה באזור הדרום. לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשמים כלל לא נדרשו לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא ב"טריטוריה" שלהם: אזור דרום הארץ ובפרט בערים באר שבע, נתיבות, שדרות ואופקים.
ה"מוניטין" שצברו לעצמם השניים כ"נותני החסות" בשטח, סייעו להם להטיל אימה על קבלני הבניה באזור ולהבהיר לקבלנים שעליהם להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשמים, גם ללא כל איום מפורש מצדם. הקבלנים הבינו היטב שאם יסרבו לקבל את "שירותי השמירה" ייגרם נזק בשווי עשרות אלפי שקלים, לאתר הבניה או לכלי העבודה שלהם. כאשר ביקשו חלק מהקבלנים לסיים את ההתקשרות עם הנאשמים נדרשו לשלם גם בעבור סיום ההתקשרות. קבלנים מסוימים אף פנו מיוזמתם לנאשמים, מבעוד מועד, כדי להינצל מנזקים וגניבות. במרבית המקרים, הנאשמים לא העמידו שומרים באתרים אלא הסתפקו ב"סייר" שסייר בין כמה אתרים במקביל. כחלק מהתופעה, הקבלנים נמנעו מלפנות לחברות שמירה מוסדרות, נוכח היעדר אפשרות ממשית לקבל שירותי שמירה מגורמים אחרים.
לאור זאת, כשישה קבלנים נאלצו לשלם לנאשמים באמצעות חברת "כוח דרום", כ- 3,860,000 שקלים. בנוסף קיבלו השניים באמצעות חברת "כוח דרום" כ 23 מיליון שקלים לאחר שסיפקו שירותי שמירה וקבלן שירות, בטענה כי יש בידם את הרישיונות הנדרשים, בעוד לא היו להם רישיונות כאלו.
כדי להתחמק מתשלומי מיסים ולסייע לאחרים לחמוק מתשלום מס ניהלו השניים ספרי חשבונות כוזבים. בין היתר רשמו השניים עובדים פיקטיביים כשכירים בשכר נמוך, בעוד שבפועל העבירו משכורות גבוהות הרבה יותר, למקורביהם, במזומן, מבלי שיירשמו בספרי החברה ומבלי שיועברו ניכויי מס כדין בהיקף של כ-17 מיליון שקלים.
בבקשת המעצר צוין כי: "בבחינת מסוכנתם של המשיבים יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, החברתי והכלכלי שהיא גורמת, כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם".
לקאדי, אלסאנע והחברה יוחסו עבירות של סחיטה באיומים; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; קיום משרד שירותי שמירה ללא רישיון; ארגון שירותי שמירה ללא רישיון; חובת פיקוח נושא משרה לעסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון; עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון; הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; מסירה של אמרה או תרשומת כוזבות בדו"ח על פי הפקודה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאדם אחר; אי ניכוי מס; אי תשלום דמי ביטוח בעד עובד ואי תשלום דמי ביטוח בריאות עבור עובד. בנוסף, יוחסו לנאשמים עבירות הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור בגין הכספים שהתקבלו מעבירות הסחיטה והמרמה.
בנוסף יוחסה לקאדי גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זאת לאחר שכשאר הגיעו לעצור את הנאשמים קאדי נמלט והתחבא במבנה בכפר ותידרך שלא לומר לשוטרים היכן הוא נמצא. במקביל לכתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש בין היתר התבקש ביהמ"ש לחלט את יתרות הזכות של הנאשמים בחשבונות הבנק, כסף מזומן שנתפס בביתם או על גופם של הנאשמים ורכבי יוקרה שבבעלותם.
