שופטי בג"ץ ידונו היום (ד') בשעה 10:30 בבוקר בעתירתם של יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ מיקי לוי וח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) נגד השינויים שהוביל ומתכנן השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה ("חוק בן גביר"). העתירה מצטרפת לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, מפלגת העבודה, האגודה לזכויות האזרח וועדת המעקב העליונה לענייני האזרחים הערבים בישראל.
שופטי ההרכב הם: אב"ד המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט יחיאל כשר.
השידור יחל בשעה 10:30
בגוף העתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל ממשרד גזית-בקל, מפורטים סעיפים מרכזיים ומהותיים בתיקון החוק לפקודת המשטרה אשר מהווים פגיעה – לטענת העותרים – בחוקי יסוד, בזכויות אדם ובחירויות הפרט ושחותרים תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל, בפרט בכל הנוגע לעמדה לפיה הפעלת אמצעי האכיפה של משטרת ישראל, ובכלל זאת קיום חקירות והעמדה לדין, תיעשה שלא על פי שיקולים פוליטיים ומפלגתיים. וכן סותרים – לטענתם – את עקרונות הפרדת הרשויות הפנימית המאפיינת את השירות הציבורי במדינת ישראל.
בפתח הדיון ציין ראש ההרכב כי העתירות עוסקות בתיקוני החקיקה הכלולים בתיקון 37 לפקודת המשטרה, ובטענות הן נגד חוקתיותם והן נגד הליך החקיקה. הראשון לטעון מבין העותרים היה יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, שטען כי את תיקוני החקיקה צריך לראות בהקשר הרחב של ההפיכה המשטרית, כהגדרתו. "את העתירה אני מבקש שתראו בהקשר הרחב שלה ולא בהקשר הצר שלה. יש כאן תוכנית אש סדורה. אין שום חשיבות לכך שעכשיו יש האטה בהפיכה המשטרית. אין שום משמעות לשאלה האם יאכלו את הדמוקרטיה בשיטת הסלמי או בשיטת הרוסטביף. התיקון הזה שמתיימר לשיטת המשיבים לעגן מצב קיים יוצר סיטואציה משטרית חדשה. גוף שהוא פוליטי הופך למפכ"ל על והופך כמו במשטרים אפלים את המשטרה למשטרה פוליטית. אנחנו רואים את ניצול העמימות הזאת יום יום שעה שעה. מי שנמצא בשטח חש את נחת זרועה של המשטרה".
השופט פוגלמן ניסה להחזיר את הטיעון למסלול והעיר לעו"ד שרגא, "אנחנו עוסקים בתיק חוקתי, אני מבקש שאדוני יגדיר את הפגיעה בזכות החוקתית ורק אחר כך ירחיב בדוגמאות אם הוא רוצה. אבל אדוני צריך לקחת את לשון החוק ולהגדיר את הפגיעה בזכות".
שרגא השיב, "זה נכון אבל המציאות היא שיש אינספור מקרים של התערבות אופרטיבית של השר בהפעלת הכוח, למרות החלטת השופט עמית ולמרות תגובת המדינה, ולמרבה הצער הדברים הללו לא מתקיימים. כאשר אנחנו מדברים על ההפרות הן קורות יום יום ושעה שעה. זה לא קרה לפני כן כי קודם לכן היה ברור מה מותר לשר לעשות ומה אסור לשר לעשות. כאשר הדברים מנותקים מההקשר העובדתי הדיסרטציות החוקתיות מנותקות מהמציאות. למרות פסק דין של שופט בית המשפט העליון ולמרות החלטה של היועצת המשפטית לממשלה הדברים לא מיושמים בשטח"
"אגד התיקונים הללו לשיטתנו ולהבנתנו הביא אותנו לכך שכנסת ישראל יוצרת מפכ"ל על ומשטרה פוליטית. אין שום דבר שמאזן את השר והממשלה לפעול בצורה ממלכתית, מה שהופך למעשה את המשטרה למשטרה פוליטית. זה מדהים איך היגד מאוד אמורפי, כמו זה שהשר יקבע את סדרי העדיפויות של השר, מעניק לשר את כל הסמכויות הערטילאיות שבסעיף 8ג ניתנות לשר. יש פה סמכויות שמאיינות את המפכ"ל, זה מאיין את פורום הספ"כ, אין שום קשרי גומלין בין המפכ"ל לשר, וכשמסתכלים בסל ההיגדים הזה מבינים את המצב", הוסיף שרגא.
השופט פוגלמן ניסה להבין מעו"ד שרגא את נקודת המחלוקת בינו ובין תגובת המדינה, שביקשה לתת לחוק פרשנות מקיימת שתגדיר את גבולות סמכות השר אך לא תבטל את התיקון לחוק. שרגא השיב, "אנחנו הולכים עם היועצת המשפטית יד ביד בשאלת הפגיעה בערכים המוגנים ובשאלת פסקת ההגבלה, אבל אנחנו חלוקים בסוגיית הסעד. הסעד של פרשנות מקיימת הוא סעד נאיבי שלא מחזיק מים. זה לא מתכתב עם המציאות הישראלית. השר כאשר הוא מבין שיש לו סמכות על כללית שהוא יכול להנחות את הדרגים בשטח, זה לא יכול להישאר עמום. ההגדרה של מדיניות צריכה להיות מאוד ברורה בחוק. הם עושים צ'רי פיקינג מדו"ח ועדת צדוק, בואו נאמץ את הדו"ח בשלמותו עם כל האמירות שקיימות בתוך הדו"ח, כולל הקביעה על האיסור להתערב בחקירות. אז אם רוצים לאמץ את דו"ח צדוק בחקיקה – אז את כל הדו"ח. אנחנו מרגישים ברחוב יום יום שעה שעה את הנזק, אנחנו לא יכולים להימנע מההבנה שמדובר בפגיעה קשה מאוד גם בזכות המחאה, בחופש הביטוי, בזכות לשלמות הגוף ולהליך הוגן".
עו"ד עמרי שגב המייצג את העותרים בעתירת מפלגת העבודה, טען כי הליך החקיקה היה פגום: "הכנסת בעצם פועלת לפי שלושה שלבים שונים. כאשר הכנסת נולדת יש את השלב שבו הועדה המסדרת קובעת ועדות קבועות ומושבעת הממשלה. אח"כ מגיעה תקופת השגרה ותקופת הדמדומים אחרי הפיזור. אנחנו מדברים על הליך חקיקה שנעשה בתקופת לידתה של הכנסת עוד לפני השבעת הממשלה בהצעת חוק פרטית באים לשנות סדרי בראשית. כל ההליך הסדור שנהוג בהצעת חוק ממשלתית. בצורה כזאת באים לשנות סדרי בראשית שלא שונו 95 שנה, ונולדה הצעת חוק דרקונית שעל הצעה כמותה לא חשב אפילו הנציב העליון".
השופט פוגלמן העיר כי "גם אם לא יהיה פה אות הצטיינות להליך חקיקה, השאלה היא האם הפגמים עולים לכדי התערבות בהליך חקיקה". עו"ד שגב: "חשוב לציין, הימים האלו, בעיקר הימים מאז תחילת המשבר החוקתי, וכמובן מאז הקמת הממשלה הזו, הם ימים שונים מאז נכתב פסק הדין בפרשת מגדלי העופות ובפרשת מס דירה שלישית. יכול להיות שבית המשפט צריך לבחון אחרת את שאלת הפגם בהליך החקיקה. יכול להיות שצריך להרחיב את הדוקטרינה של פגם בהליך החקיקה, ביחס לנסיבות החריגות שנוצרו הכנסת על פי תקנונה פועלת לא רק על פי החוק אלא גם על פי הנוהג. אם הנוהג היה מתקיים הצעת החוק הזו כלל לא היתה באה לעולם. ולכן אנחנו חושבים שצריך להרחיב את הדוקטרינה".
