האיראנים הם אלופי עולם בפסטיבלי רהב לטילים. ככאלו, הם מציגים במעמד הנשיא רוחאני וראשי משמרות המהפכה את הטיל החדש ״פאתח״, טיל היפר סוני שמיועד לשיגור אל מחוץ לאטמוספירה ויודע לאיים על מטרות במרחק של עד 1,400 קילומטר במהירות של 13 מאך, כך הם טוענים.
גם אם האיראנים מוסיפים לעצמם קצת רהב והנתונים עוגלו כלפי מעלה ישראל צריכה להיות מודאגת משתי מגמות: האחת, פסטיבל ההצגה שמראה למערב כי בניגוד לסנקציות והלחץ הבינלאומי, איראן ממשיכה לצעוד קדימה בתחום פיתוח הטילים הקונבנציונליים שלה.
המגמה השנייה היא היכולת. אם הטיל הזה יודע להגיע למרחק של 1,400 ק״מ מרחק הפיתוח לטיל שיכול להגיע רחוק יותר ולאיים על ישראל מלב איראן הוא רק שאלה של זמן ולא מדובר בזמן רב. היתרון הגדול של ה"פאתח" הוא שהוא יוצא מאיראן לתוך האומוספירה ומכ״ם רגיל לא יודע להגיד מה היעד שלו.
טיל מהסוג הזה הוא התקדמות מאוד מכובדת ומעט מדינות בעולם מחזיקות בטכנולוגיה הזו, כמו סין למשל. החיבור הזה שנולד בין סין לאיראן יכול לקדם את הטכנולוגיה של איראן אם אכן הסינים יחזקו את הקואליציה החדשה יחד עם סוריה ורוסיה וכמובן חיזבאללה וטורקיה.
לישראל יש מענה לאתגר של טיל שעף מחוץ לאטמוספירה וקוראים לו חץ – 3. ישראל מחזיקה ביכולת גילוי של טילים כאלו והיא גם יודעת ליירט אותם מחוץ לאטמוספירה. בחלל יודע הטיל לשייט לעבר מדינת היעד ואז הוא מבצע חדירה במרחק קצר יחסית אל המטרה. פרק הזמן הזה הוא קריטי שכן אם היירוט מפוספס מחוץ לאטמוספירה אזי המערכות צריכות יכולת גילוי מאוד מפותחת כדי ליירט אותו עם כניסתו פנימה. גם יכולת כזו מחזיקה מדינת ישראל. מאחר ומדובר בטיל היפר סוני עם מעוף מהיר ביותר לא מספיק לשגר מיירט אחד ויש צורך במעטפת הגנתית רחבה יותר.
החץ 3 זו מערכת שהיא פרי של שיתוף פעולה ישראלי אמריקאי. הוא מיועד ליירט טילים בחלל מה שמקנה יכולת שאין להרבה מדינות מאחר שיירוט שלו לא גורם נזק והוא מסכל את האיום כבר מחוץ לאטמוספירה. הטיל מתפוצץ כמו המיירט מתפוררים בחלל ולכן שיגור של טילי כימי למשל יתפוצץ בחלל ולא יגרום נזק בהנחה שהוא יורכב על טיל מהסוג הזה.
על פי פרסומים זרים ה"חץ 3" יודע גם ליירט לוויינים וזו יכולת ששמורה למדינות מאוד בודדות בעולם אולי רק למעצמות. עד היום החץ 3 שוגר רק במסגרת ניסויים ועל פי פרסומים כל מיירט עולה שני מיליון ו-200 אלף דולר. המימון כאמור הוא אמריקאי.
