מספר היחידות שאושרו להפקדה עומד על 35,974 מבנים ומספר היחידות שאושרו לתוקף עומד על 27,491 מבנים, כך עולה מתמונת מצב הבנייה ביהודה ושומרון בעשור האחרון כפי שהוצגו בדיון בוועדת המשנה לענייני איו"ש.
יו"ר ועדת המשנה, ח"כ משה סלומון, ציין בפתח הישיבה כי הבנייה ביו"ש צריכה להיות מובנת מאליה, כבכל מקום במדינת ישראל. "אנו נמצאים בעיצומו של משבר דיור. הפתרון נמצא ככל הנראה מתחת לגשר. אני מקווה כי נוכל לסייע בפתרון המשבר באמצעות עידוד בנייה באזור זה, שנמצא בקרבת ירושלים והמרכז. יש צורך בבנייה ביהודה ושומרון ובהקלת החסמים. כממשלה לאומית אנו רוצים לקדם את הבנייה ביהודה ושומרון".
סגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד משה פרוכט, הסביר על הפן המשפטי בכל הנוגע לקרקעות ביהודה ושומרון וציין כי שליש מהקרקעות בשטח הן מוסדרות. לדוגמא, חלק ניכר מהשטחים במועצה האזורית בנימין ובקעת הירדן. לדבריו, מבחינה מקצועית נכון לחדש את הליך ההסדר באיו"ש. פרוכט הבהיר כי ההסדר אינו קשור לשאלת החלת החוק הישראלי ולא מתבסס על הדין הישראלי אלא על הדין החל באזור. "בלי הליך הסדר נתקשה לתת מענה לקשיים, כולם מבינים שיש לזה גם השלכות מדיניות", הוא אמר.
נציג מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, אוהד הייזלר הציג נתונים מהעשור האחרון, לפיהם מספר היחידות שאושרו להפקדה עומד על 35,974 מבנים ומספר היחידות שאושרו לתוקף עומד על 27,491 מבנים. לפי שנים, אושרו יחידות לתוקף ב-2018 – 2763 יחידות, 2019 – 3013 יח"ד, 2020 – 4785 יח"ד, 2021 – 2747 יח"ד לשנת 2022 – 2536 יח"ד ולחצי משנת 2023 – 2164 יחידות דיור.
הדיון עסק בשאלת התכניות ביהודה ושמרון. סגן מנהל מחוז ירושלים במשרד הבינוי והשיכון דב מושקוביץ הסביר כי "משרד הבינוי נכנס לתמונה כאשר אנו מדברים על קרקע מוסדרת. אנו הגוף המרכזי שבעצם מתכנן ביהודה ושומרון. אישור התכניות הוא במסגרת מועצת התכנון העליונה. אנו נדרשים גם לאישורים מדיניים. ברגע שהתכניות מאושרות אז יוצאים לשיווק דרך אגודות ויזמים".
ח"כ לימור סון הר-מלך: "נקודת המוצא שלי ביחס לכל הדיון הזה היא שליהודים יש זכות להתיישב בנחלת אבותינו. שמענו את כל החסמים והסרבול – יש פה מגמה מהותית שעומדת מאחורי ההתנהלות ואני מאוד שמחה לשמוע שיש רצון לשנותה. בסוף כל ההתנהלות הזו היא תוצר של תפיסות העולם המדיניות שלנו. עם ישראל צריך לדעת כי יש אפס אכיפה ביחס להתפשטות ולהשתלטות על אדמות נחלת אבותינו מצד הכפרים הערביים. הם למעשה קובעים לנו מדיניות בשטח".
ח"כ זאב אלקין טען כי כדי לקיים את הדיון הזה בצורה רצינית צריך לראות מספרים הפרוסים לאורך שנים. "התהליך ביו"ש צריך להגיע לאישור בתוקף מטעם המועצות. שיווק של התכנית דורש גם אישור מדיני. בנוסף, תושב יו"ש שקונה שם דירה – בפועל אין לו זכויות על הקרקע. לכן, המגמה לדרוש כי הקרקע תכנס לעסקה הראשונית היא נכונה".
