וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הבוקר (א') את הצעת החוק לרישוי שירותי שמירה אשר מטרתו להיאבק בתופעת ה'פרוטקשן'. כיום החוק אינו מאפשר לעבריין להיות בעל חברת שמירה. לכן מצאו העבריינים המשתמשים בחברות שמירה לשם גביית דמי חסות דרכים שונות לעקוף את החוק. העבריינים פועלים כ"מארגני שמירה" (מתווכים) בין העסקים המאוימים לבין חברות השמירה. גם התנהלות כזו, שבו חברת השמירה מעסיקה מארגן שמירה ללא רישיון, היא למעשה אסורה על פי סעיפים 18 ו-19(ב) לחוק לרישוי שירותי שמירה. לפי הצעת החוק החדשה, הענישה על עבירה זאת תוחמר לעד עשר שנות מאסר.
עבריינים שפועלים באמצעות גביית דמי חסות מתפקדים לרוב כ"מארגני שמירה". הם פונים לעסקים ומציעים שירותי שמירה, או שבעלי עסקים פונים אליהם. הם מתווכים בין בעלי העסקים לחברת השמירה, גובים מהם את הכספים, מבקרים באתרים ומנפיקים חשבוניות. אולם מעמדו של העבריין כמארגן שמירה דורש כי הוא יחזיק ברישיון לפי חוק.
יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, חה"כ מירב בן ארי, שהגישה את הצעת החוק, אמרה: "אני מודה לחברי ועדת שרים שתמכו בהצעת החוק שלי, תופעת דמי החסות הורסת את המדינה מבפנים. אנשים שנאלצים לשלם פרוטקשן, מצד אחד נפגעים כלכלית בצורה חמורה ומצד שני חיים בחוסר ביטחון מתמיד. העבריינים מכירים את חוקי המדינה ופועלים ככל שהם יכולים כדי לעקוף אותם. הצעת החוק שלי היא כלי אחד שיש על מנת לטפל ולעצור את תופעת הפרוטקשן והרמת הראש של משפחות הפשע".
נזכיר כי לפני כחודשיים הצעת החוק למלחמה בפרוטקשן שהגיש יו״ר סיעת עוצמה יהודית, יצחק קרויזר, אושרה בכנסת בקריאה טרומית. ההצעה מחמירה את העונש על עבירות פרוטקשן וקובעת ענישה מינימלית של לפחות 3 שנים על עבירת פרוטקשן וגם מגדילה את העונש המקסימלי על עבירה זו.
בנוסף, ההצעה מבקשת לתקן את החוק, כך שיובהר כי איום או הטלת אימה כפי שקבועים בחוק, עשויים להתבצע לא רק באיום או התנהגות מפורשים כלפי קורבן פרטני אלא גם בדרך של יצירת מצג ובאמצעות מסרים שהועברו לאנשים אחרים המצויים בנסיבות דומות ובאותו מצב של הקורבן.
ההצעה מעבירה את האחראיות על מי שקיבל דמי חסות גם ללא שאיים מפורשות על הנסחט. בנוזף ההצעה דורשת מהחשוד בסחיטה, שלא סיפק שירות אמיתי, להסביר מדוע ועבור מה קיבל את הכסף. במקרים של פרוטקשן, לא יצליח הנאשם לספק הסבר לכסף ויואשם בעבירה זו.
