עיתונאית אזרבייג'נית צעירה, שהגיעה לסקר את אירוע ההוקרה לציון 75 שנים להקמת מדינת ישראל במרכז התרבות היידר אלייב בבאקו ביום שלישי, ביקשה להבין מה אנחנו חושבים עליהם. בתמורה שאלתי מה הם חושבים עלינו. "אתם בונים כטב"מים מצוינים. אתם טובים בכול", אמרה העיתונאית, ורמזה לעסקאות הביטחוניות בין המדינות ששימשו את אזרבייג'ן במלחמתה נגד ארמניה. ומה לגבי איראן, שאלתי. היא תיארה את האיבה בין המדינות, שהתעצמה מאז פיגוע הירי בשגרירות אזרבייג'ן בטהרן בינואר, שבו רצח איראני את קב"ט השגרירות. אתם חוששים מהם? שאלתי. עיניה נפערו בתגובה: "למה שנפחד מאיראן? אנחנו הרבה יותר חזקים מהם".
ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג השבוע באזרבייג'ן עמד בסימן שכנתה מדרום – לפחות מבחינת ישראל. הרצוג הזכיר בנאומיו את המדינה הבעייתית שמעבר לגבול, שגורמת לחוסר יציבות באזור. מנגד, הנשיא אילהם אלייב נמנע מלנקוב מפורשות בשמה של איראן בנאומיו, אך בדיונים שהתקיימו בחדר פנימה האיום האיראני בהחלט ניצב על השולחן. אזרבייג'ן היא המדינה היחידה בעולם שחולקת גבול הן עם רוסיה והן עם איראן, ומהווה בכך צומת גיאופוליטי משמעותי.
המתיחות בין באקו לטהרן נשענת על אדנים רבים, ובהם החשש האיראני מגילויי לאומיות בקרב המיעוט האזרי הגדול, כ־30 מיליון איש, שחי בשטחה. הפיגוע בינואר הביא לפינוי הדיפלומטים האזרבייג'נים מטהרן. עד למגפת הקורונה היו הגבולות בין שתי המדינות פתוחים, ומאז שנסגרו בצל המגפה הם נפתחו מחדש בעיקר למעבר סחורות – אך הוגבלו מעבר לכך. עם זאת, אחד הרבנים המקומיים מתאר שנסיעה לאיראן כדי לספק לחברי הקהילה היהודית שם חפצים דתיים עדיין אפשרית, ואף לא מורכבת במיוחד.
בכמה מקרים בשנה החולפת דווח על סוכנים איראנים שנתפסו בתוך אזרבייג'ן. לפי פרסומים זרים, הקרבה הגיאוגרפית כבר שימשה את ישראל בעבר כבסיס פעולה. השבוע, הקרבה הזו למשטר המאיים להשמיד את ישראל הביאה עמה סידורי אבטחה קפדניים במיוחד מבחינת המשלחת הישראלית הנשיאותית. בין היתר, כללו סידורים אלה הוראה לא להשתמש כלל ברשתות האינטרנט האלחוטי המקומיות.
ביום שלישי, מיד לאחר נחיתתם במדינה, התקבלו הרצוג ורעייתו מיכל בארמון הנשיאות השוכן על גדות הים הכספי. נברשות קריסטל עצומות, פאר של שיש לבן ועיטורי זהב שמפגינים הדר שלא גולש להצטעצעות הפעימו את המבקרים. "רצפת בהט ושש, ודר וסחרת", אפילו ציטט העיתונאי שלום ירושלמי.
המפגש בין שני המנהיגים היה חם וידידותי באופן מופגן. ביקור הרצוג מגיע בעקבות שורה של צעדי התקרבות, ובהם פתיחתה של שגרירות אזרבייג'ן בארץ כשלושים שנה לאחר שישראל פתחה שגרירות בבאקו. בכך הפכה אזרבייג'ן למדינה המוסלמית־שיעית – אם כי החילונית – הראשונה ששולחת שגריר לישראל.
שר החוץ של אזרבייג'ן, ג'ייהון ביירמוב, הגיע אז ארצה כדי לחנוך את השגרירות. הוא נפגש עם שר החוץ אלי כהן, שחודש לאחר מכן הגיע בעצמו לביקור בבאקו. ההתחממות הפומבית הזו ביחסים מגיעה בין היתר על רקע הפשרת היחסים בין ישראל לטורקיה, ידידתה הגדולה של אזרבייג'ן, שחלק מתושביה רואים בעצמם עות'מנים וששפתם מזכירה את הטורקית. אזרבייג'ן אף הציעה לתווך בין ישראל לטורקיה בשיאו של המשבר בין המדינות.
בתום הפגישה בין הרצוג ואלייב אמר הנשיא הישראלי כי "לבקר באזרבייג'ן זו בשבילי הגשמת חלום. הביקור הזה מאוד חשוב לישראלים וליחסים המשותפים בין העם האזרבייג׳ני לעם הישראלי".
במהלך הביקור הוא חזר על המסר של הידידות היהודית־מוסלמית. "זהו לא סוד שמדינתכם היא מוסלמית עם רוב שיעי, ועדיין האהבה והחיבה שיש בין מדינותינו מהוות דוגמה לאופן שבו אנו יכולים לשנות את העולם ולהתקדם קדימה", אמר הרצוג, "אני רואה את אזרבייג'ן עושה שינוי גדול בעולם, במרחב אסיה וכמובן במזרח התיכון, וזה משפיע גם עלינו. אנחנו מסתכלים על המבנה האזורי־ביטחוני, שמאוים על ידי איראן – נושא שדנו עליו לעומק בפגישתנו. אנו מצפים לפיתוח שיתופי הפעולה בינינו בתחומים רבים, כמו באקדמיה ובחקלאות".
גורמים המעורים בתוכני הפגישה בין השניים אומרים שהרצוג ציין בפני אלייב כי ישראל הייתה שמחה לראות גם יותר הצבעה פרו־ישראלית של אזרבייג'ן בפורומים בינלאומיים כמו מליאת האו"ם.
אחד הנושאים שבו דנו השניים הוא האפשרות שחברות ישראליות יקימו מתקני התפלה באזרבייג'ן, כחלק מהמאמץ המקומי להיאבק במצוקת המים הגוברת. לאחר הפגישות הבילטרליות, שר הבריאות והפנים הישראלי משה ארבל, שהצטרף לביקור, חתם על הסכם שיתוף פעולה עם מקבילו האזרבייג'ני, בין השאר בתחום החינוך לרפואה. האזרבייג'נים הביעו עניין בידע רפואי ישראלי, כולל אפשרות להקמת מרכז רפואי מקומי שיתבסס על ידע ישראלי.
הנשיא אלייב הוסיף בדבריו לצידו של הרצוג כי אחד התחומים הבולטים שבהם ישמחו להרחיב את שיתוף הפעולה הוא הביטחון בסייבר: "זה לא סוד שביטחון בסייבר הוא משמעותי באזור, והיכולות של החברות הישראליות בתחום בהחלט יועילו לנו כדי להגן על מדינתנו, ערכינו והשטח שלנו".
לשני המנהיגים חשוב היה להדגיש כי בין שתי המדינות יש יותר מאשר יחסי מסחר בתחום האנרגיה – כלומר, הנפט שרוכשת ישראל מאזרבייג'ן – ומאמצעי הביטחון שרוכשת אזרבייג'ן מישראל.
בשיחה עם כתבים ציין הרצוג כי אלייב הביע רצון להשתלבות בתעשיית הגז הישראלית כדי לספק גז לאירופה, שמשוועת למקורות אנרגיה בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה. כמו כן אמר שהוא מעוניין בהגדלת התיירות הישראלית לבאקו. "הוא רוצה להתחרות בתיירות של ישראל לגיאורגיה. הם רואים את הביקור של ישראלים כאן כביקור שורשים, בשל הקהילה היהודית הגדולה. הם רוצים מאוד לעודד את התיירות ולהעלות את כמות הטיסות".
הקהילה היהודית הגדולה במדינה מורכבת משלוש קבוצות מרכזיות: "קהילת 'יהודים הרריים' שגורשו עוד בחורבן הבית ושמרו על זהותם. לאחר מכן הגיעו יהודים גיאורגים מהמדינה השכנה, ואחר כך הגיעה יהדות אשכנז", פירט הרצוג, שקיים פגישה משותפת עם מנהיגי כל הקהילות. בפגישה עצמה תיארו המנהיגים המקומיים כי חלק מילדיהם ונכדיהם עלו ארצה ומתגוררים בישראל.
אם לומר מילה על תיירות אפשרית במדינה, הרי שבאקו מצליחה להפתיע ביופי שדרותיה הרחבות, המבהיקות מניקיון. יש בה שילוב יוצא דופן של מזרח אסייתי ומערב אירופי, ישן וחדש; בין העיר העתיקה וארמון שירוואנשה, שהוכרז בעבר כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו, לבין מיזמי האדריכלות המודרנית המרשימים, המתחרים בגרנדיוזיות שלהם כמעט באלו של מדינות המפרץ.
