כנס בכירים של מערכת הבריאות התקיים היום (ה') ובו הוצג דו"ח שפרסם ארגון ה-OECD העוסק בתכנון כח האדם בישראל. בנוסף משרד הבריאות הציג את עבודתו בתחום תכנון כח האדם, ואת המדיניות המתוכננת בשנה הקרובה בנושא.
שלוש המלצות עיקריות שפורטו בדו"ח ה-OECD:
הראשונה היא ההמלצה להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה המוכשרים בישראל במטרה להתאים את גודל מערך הרפואה והשירותים הרפואיים בישראל לגידול הטבעי של האוכלוסייה. ההמלצה השנייה היא לבחון סיוע כספי ותמיכה לסטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל, במטרה לעודד את חזרתם לארץ. ההמלצה המרכזית השלישית היא לעבור ממודל של שוק חופשי למודל של התמחויות מתוכננות באופן מרכזי, כדי לשפר את פיזור הרופאים בין מקצועות שונים.
משרד הבריאות אימץ את המלצות הדו"ח והציג את האופן בו הוא מתכנן ליישם אותן דרך הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, שעל הקמתה הכריז שר הבריאות משה ארבל אתמול.
עבודת הוועדה תתחלק לשלוש ועדות משנה: ועדת משנה בנושא קביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית של שדות קליניים לסטודנטים בראשותו של פרופ' רוני גמזו, מנהל המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי; ועדת משנה בנושא פתיחה והרחבה של השדות הקליניים להתמחות בקהילה בראשות ד"ר אורלי וויינשטיין, סמנכ"לית ראש חטיבת בתי חולים, שירותי בריאות כללית וכן ד"ר דניאל לנדסברגר, רופא ראשי קופת חולים מכבי; ועדת משנה בנושא הגדרת מנגנוני העבודה של הגוף לתכנון כח אדם רפואי בישראל בראשותו של ד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר: "אנחנו גאים ביכולת שלנו לתת טיפול רפואי מצוין, במיוחד במצבי חירום שאנחנו חווים באופן שגרתי לצערנו. מערכת הבריאות נמצאת במצוקת כוח האדם הטיפולי הקשה ביותר שבו הייתה בעשורים האחרונים. משבר זה צפוי להחריף אם לא נתערב ונפעל לתיקון המצב. אתמול עשינו צעד ראשון חשוב והקמנו ועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי. אנחנו מחויבים לשלושה נושאים: קביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית של שדות קליניים לסטודנטים, פתיחה והרחבה של השדות הקליניים להתמחות בקהילה והגדרת מנגנוני העבודה של הגוף לתכנון כח אדם רפואי בישראל. אנחנו חייבים ומחויבים לבצע צעדים אמיצים כדי להבטיח שהציבור ימשיך לקבל את הטיפול המיטבי. צעדים אלו נעשים וייעשו בשיתוף ושותפות עם כלל השחקנים במערכת הבריאות ובכללם ההסתדרות הרפואית, המועצה המדעית ומנהלי הקופות ובתי החולים".
פרנצ'סקה קולומבו, ראש אגף בריאות ב-OECD אמרה: "יש מספר נושאים שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתם, אך זוהי בעיה של כל מדינות ה-OECD. הפער בכוח האדם הרפואי הוא נושא לא חדש ואנחנו מדברים עליו כבר עשור. הקורונה הביאה אתגרים רבים וישראל התנהלה באופן מדהים גם בחיסון האוכלוסייה וגם בהתמודדות המערכת כולה. כי בישראל יש את האוכלוסייה הצעירה ביותר במדינות ה-OECD. מספר הרופאים בישראל נמוך ב-10% מהממוצע ב-OECD, מספר הרופאים מעל גיל 55 הוא השני הכי גבוה ב- OECD מה שיביא לכך שבעשור הקרוב תהיה פרישה של רופאים רבים. גם מספר הישראלים הלומדים בחו"ל גבוה מאוד. המסר העיקרי הוא הדחיפות הדרושה, לוודא שיש מספיק רופאים לאורך זמן כי הכשרה של רופא לוקחת זמן רב. הדבר חיוני כדי לטפל בפער אבל גם באירועי חירום כמו מגפה או מלחמה. פער נוספים הוא הפיזור הגאוגרפי – היכן הרופאים נמצאים, בפריפריה או במרכז והכשרת מספיק רופאים לפי התחומים הנצרכים".
ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר: "אנחנו מדברים על המחסור ברופאים אבל הפערים נמצאים בכלל הצוותים הרפואיים- סיעוד, פרמדיקים ואף בצוות האדמיניסטרטיבי. תנאי הקבלה לבתי הספר לרפואה בישראל הם קשים מאוד, ומשרד הבריאות עושה שינוי רב במערכת. גם במערכות בריאות אחרות בעולם מדברים על אותם הפערים ולכן חשוב שנלמד האחד מהשני ונשתף פעולה על מנת למצוא פתרונות יישימים".
ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא ויו״ר ארגון רופאי המדינה אמר בכנס ה-OECD כי "אנחנו נמצאים כבר בעיצומה של שריפת יער שמאיימת לכלות את הבסיס המרכזי של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל ולצערי הקמת עוד ועדה היא בגדר מעט מידי ומאוחר מידי. גם הדו"ח עצמו מדבר על כך ש'נדרשים צעדים דחופים' לפתרון המשבר העצום הזה. אני סבור שצריך לקום צוות חירום לאומי שאנחנו הרופאות והרופאים, האיגודים המקצועיים והמועצה המדעית הם חלק הכרחי ממנו לצד משרדי הבריאות והאוצר ונציגי המעסיקים. אין דרך אחרת לעצור את שריפת היער הזו שהמרכיבים שלה מעבר לתכנון הלקוי ותת התקצוב, הם נטישה של רופאים ורופאות את מערכת הבריאות הציבורית שרק הולכת וגוברת. צר לי להיות זה שהורס את המסיבה – אבל אני רואה את הבית שלי מזה כמעט 40 שנים עולה בלהבות, אחרי שאני מתריע על כך במשך שנים והפתרון אינו עוד ועדה חד צדדית תוך הדרה מוחלטת שלנו הרופאים והרופאות. אינני יכול לעמוד מנגד. דרוש כאן צוות חירום לאומי שמשתף את הרופאים והרופאות , את האיגודים המקצועיים ואת המועצה המדעית, עם לוחות זמנים מיידיים ונקיטת צעדי חירום לכיבוי שריפת הענק לפני שהיא מכלה לאזרחי ישראל את מערכת הבריאות הציבורית".
הצעת החוק שתסייע במצב החירום
אמש אושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת הצעת החוק של חבר הכנסת דן אילוז, במסגרתה הוא מבקש להקל על הליך הקליטה של עולים תוך מתן אפשרות לעבוד בתחום הרפואי באופן אוטומטי בהתאם לתקנות האיחוד האירופי. קרי, אם האיחוד האירופאי מכיר בלימודי הרפואה באוניברסיטה מסוימת, הרי שגם מערכת הבריאות בישראל תכיר בה.
"עלייה למדינת ישראל היא ערך ציוני ראשון במעלה, ועל מדינת ישראל לדאוג לקליטה נוחה ורכה לכל יהודי שבוחר לעלות לארץ אבותיו", אמר חבר הכנסת אילוז, "אחד מחסמי העלייה והקליטה המרכזיים הוא הליך ההכרה ברישיונות מקצועיים של עולים ותושבים חוזרים. רבים מן העולים שמגיעים לישראל אינם מצליחים להיקלט בה וחוזרים למדינות המקור לאחר שהתייאשו מלקבל הכרה ברישיונותיהם, חלקם אף בעלי מקצוע ותיקים במדינות מוצאם. זאת בנוסף ליהודים רבים הבוחרים מראש שלא לעלות לישראל מחשש שלא יוכרו רישיונותיהם. בפעולה זו אנחנו שמים סוף לסיפורים על רופאים עולים, בוגרי האוניברסיטאות הטובות בעולם, שנאלצים לעבוד כעובדי ניקיון כתוצאה מרגולציה עודפת. מה שנכון לאירופה נכון גם כן לישראל, מדובר בצעד חשוב בקליטת עולים ובמאבק ברגולציית יתר. בתור עולה אני רואה חשיבות עמוקה בהסדרת עניין זה וכולי תקווה כי שינוי זה יקל על עולים בהליך קליטתם בישראל".
