הקשב של חברי הכנסת היה חצוי שלשום בערב: על מסך אחד נראה לוח ההצבעות על מאות הסעיפים וההסתייגויות שבחוקי תקציב המדינה, על המסך השני שודר משחק גביע המדינה בין בית"ר ירושלים למכבי נתניה. כשהובקע גול, חברי כנסת משני צידי המתרס הפגינו התלהבות. "יש לי בקשה, אולי לא ריאלית, אבל יש עכשיו גביע המדינה – בואו נסיים עם זה מהר ונלך לראות אותו כמו שצריך", האיץ ראש הממשלה בפתח הערב.
לאחר מרתון הצבעות שנמשך לאורך הלילה, אושר תקציב המדינה לשנים 2023־2024. יחד עמו אושר גם חוק ההסדרים, הכולל סדרת רפורמות בנושאי תשתיות, תכנון ובנייה, הפחתת רגולציה ועידוד תחרות. כצפוי, 64 חברי הקואליציה תמכו בתקציב, 56 התנגדו.
תקציב המדינה ל־2023 עומד על 484 מיליארד שקלים, והתקציב ל־2024 מגיע ל־514 מיליארד – תוספת של 17.7 מיליארד שקל השנה ועוד 25.9 מיליארד בשנה הבאה. שלושת המשרדים עתירי התקציב הם משרד החינוך (77 מיליארד שקלים השנה ו־82 מיליארד שקלים ב־2024), משרד הביטחון (63 ו־64 מיליארד) ומשרד הבריאות (44 ו־50 מיליארד).
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שהתקציב "מצוין, מוטה צמיחה, תשתיות, עידוד השקעות בהייטק ובחקלאות, במערכת הבריאות שהוזנחה, במשילות ובמערכת הביטחון, בהשכלה הגבוהה ובמערכת החינוך על כל רבדיה. בתקופה של סערה עולמית בכלכלה אנחנו מעניקים יציבות וודאות למשק, עם תקציב אחראי ומקצועי שמאפשר לנו להיאבק באינפלציה וביוקר המחיה ולחולל רפורמות שישראל זקוקה להן". ראש הממשלה אף החמיא לסמוטריץ' ש"עשה עבודה נהדרת".
בחשבון הטוויטר שלו חגג נתניהו: "️ניצחנו בבחירות, העברנו תקציב, ממשיכים לארבע שנים טובות". גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הביע שביעות רצון: "העברנו תקציב טוב ואחראי לטובת אזרחי ישראל. כעת המשימה שלנו היא להוריד את יוקר המחיה ולטפל במחירי הדיור לטובת האזרחים כולם, ובעזרת השם כך נעשה".
בדרך ליעד הנכסף נרשמו גם עימותים פנימיים. השר דודי אמסלם תקף את יועמ"ש משרד האוצר אסי מסינג בעקבות החלטתו לא לאשר את התקציב לאברכי הכוללים וכינה אותו "חבלן מקצועי". שר האוצר חטף את המיקרופון מידיו והגן על בכיר משרדו: "הוא לא יכול להשיב, אל תתקוף אותו". בהמשך נרשמה מהומה כשח"כ מיכל שיר התפרצה בצעקות לעבר ראש הממשלה. יו"ר הכנסת הורה להוציאה מהמליאה, ונתניהו הפטיר בציניות: "מאיזו מפלגה היא?"
הדיו טרם יבשה על התקציב החדש, וכבר הממשלה נדרשת להתמודד עם סדרת אתגרים שיעיבו על היכולת לממשו. הכלכלנית הראשית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנתיים הקרובות, ובעקבות זאת גם הכנסות המדינה צפויות לרדת. אחד העקרונות ששר האוצר התעקש עליהם מול המערכת הפוליטית היה שמירה על יעד גירעון נמוך מאוד (פחות מאחוז), כדי להתמודד עם אפשרות הנמכת ההכנסות, ותקציב 2024 כולל רזרבה למקרה שיידרשו התאמות. בעקבות הדרישות הקואליציוניות כבר הוסכם על קיצוץ רוחבי כללי בשיעור 3 אחוזים ב־2023, עוד 3 אחוזים ב־2024, ועוד 1.5 אחוזים ב־2025.
תקציב המדינה הוא הכלי העיקרי לביטוי סדר העדיפויות הממשלתי. הפעם התוספות הגדולות ביותר ניתנו למשרד לביטחון לאומי, בעקבות דרישת השר איתמר בן־גביר, ותוספות ניכרות אחרות ניתנו לחינוך, לבריאות, לביטחון, לפיתוח תשתיות ולחינוך החרדי, דרך מה שמכונה "הכספים הקואליציוניים".
במערכת הכלכלית והפוליטית נמתחה ביקורת רבה על התקציבים הללו. במסמך חריף שפרסם אגף התקציבים נטען כי הרחבת התמיכה במוסדות תורניים וחלוקת תלושי המזון יגדילו את התמריץ לאי השתתפות בתעסוקה, בשל "הרחבת פערי המיומנויות ופגיעה בהשתתפות בשוק התעסוקה ובכושר השתכרות".
להערכת אגף התקציבים, אובדן התוצר המצטבר עד 2060 בעקבות הצעדים הללו צפוי להגיע ל־6,708 מיליארד שקלים; בעקבות זאת תידרש העלאה של המיסים הישירים ב־16 אחוזים, כדי לשמור על רמת השירותים שהמדינה מספקת.
לצד התקציב אושר כאמור גם חוק ההסדרים לשנתיים הקרובות. הוא כולל רפורמות בולטות, ובהן חוק התשתיות הלאומיות, שנועד להאיץ מיזמי כבישים, חשמל ואנרגיה; הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור ("קרן הארנונה"), שחוללה סערה פוליטית ועוררה התנגדות נמרצת מצד השלטון המקומי; צמצום תופעת כפל ביטוחי הבריאות; הקלה על עצמאים קטנים באמצעות רפורמת "עוסק זעיר"; הקלות על יבוא בשר, עוף ודגים וצמצום רגולציה על יבוא פירות וירקות; הרחבת הטבות ותמריצים למיזמי התחדשות עירונית; רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, ועוד.
כפי שקורה בכל ממשלה חדשה, במיוחד אם גם שר האוצר חדש בתפקיד, הרפורמות הכלולות בחוק ההסדרים הוכנו מזמן באגף התקציבים, ופשוט יצאו כעת מהמגירות. חוק ההסדרים הנוכחי דווקא ספג ביקורת על מיעוט הרפורמות המשמעותיות בו, בוודאי בהשוואה לחוק ההסדרים שהעבירה הממשלה הקודמת. אולם ממשלת בנט־לפיד העבירה תקציב שלוש שנים לאחר אישורו של התקציב הקודם, וכך עמדו לרשותה תוכניות מגירה רבות שהמתינו זמן רב, ובהן רפורמת היבוא והרפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים. זו אחת הסיבות להתעקשותה של הממשלה הנוכחית על קרן הארנונה, שנותרה רפורמה משמעותית יחידה כמעט.
ובכל זאת, גם הרפורמות ה"קטנות" בחוק ההסדרים שעבר השבוע הן בעלות חשיבות רבה. למשל אפשר לציין את התיקונים בתחום יבוא הבשר וצמצום הוראות הגנת הצומח. אלה שני שינויים שהיו צריכים להתרחש מזמן, ושאמורים להגדיל את היקף יבוא התוצרת החקלאית ולהביא להורדת מחירים.
יש גם תוכניות וצעדים מתוכננים שנותרו מחוץ לחוק ההסדרים, ובהם פטור ממע"מ על תיירות, חלק מסעיפי המאבק בהון השחור, עידוד לימודים אקדמיים של חיילים משוחררים, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, מס נסועה על רכבים חשמליים ויבוא ביצים באריזות קמעונאיות. משרד האוצר החליט גם לבחון מחדש את הכוונה למנוע מיבואנים גדולים לייבא בבלעדיות יותר ממותג גדול אחד.
העברת התקציב מעניקה לממשלה ולקואליציה מרווח נשימה וחופש פעולה; את התקציב הבא היא תצטרך להעביר רק בעוד כשנתיים. אך אתגרי הממשלה לא תמו. בקרוב היא תידרש להכריע בעניין עתידה של הרפורמה המשפטית – האם היא ממתינה להסכמות שאולי מתגבשות בבית הנשיא, או מתקדמת במעמד צד אחד. "הרפורמה תחזור", אמר אתמול נתניהו במענה לשאלת כתב ערוץ 14. "מנסים להגיע להבנות ואני מקווה שנצליח בזה".
שר המשפטים יריב לוין הבהיר שהוא מצפה להתקדמות בחוקי הרפורמה כבר בכנס הנוכחי. עוד תידרש הכרעה בסוגיות חוקי הגיוס והגיור, ואחריהם מתקרבות משוכות קואליציוניות נוספות ובהן מימוש מתווה אביתר, תיקון סעיף הנכד בחוק השבות ועוד.
אחת ההצעות בעניין הרפורמה היא הסכמת הקואליציה לדחיית שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בתמורה לביטול עילת הסבירות ותיקון חוק היועמ"שים עוד בכנס הקיץ, תוך התחייבות שלא לחוקק כל חוק נוסף הקשור לרפורמה המשפטית. יו"ר כחול לבן בני גנץ וראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיעו שהם מתנגדים לפשרה המוצעת.
"אני מבין שנתניהו שוב שיכור כוח", תקף גנץ אתמול, "אחרי שהעביר תקציב שיתפוצץ לכולנו בפנים. אם ההפיכה המשטרית תחזור לשולחן, נרעיד את המדינה ונעצור אותה".
