סדרת מחקרים חדשים ומדאיגים של אוניברסיטת תל אביב חושפת מגמה קטלנית שגורמת לתמותה המונית של קיפודי הים השחורים בים התיכון ובמפרץ אילת. בעקבות המחקר, הוגש דו"ח בהול לרשות הטבע והגנים הסוקר את תמונת המצב העדכנית, ובימים אלה נשקלים צעדי החירום שיש לנקוט כדי להציל את שונית האלמוגים. קיפודי הים בכלל, ובפרט קיפודי הים השחורים נחשבים למיני מפתח שחיוניים לתפקוד בריא של שונית האלמוגים. על פי המחקרים, תוך פרק זמן קצר נמחקה כליל אוכלוסיית קיפודי הים השחורים מאילת.
אלפי קיפודי הים שחיו באתר הממוקם בחוף הצפוני של מפרץ אילת, מתו תוך חודשים ספורים והמגמה כל-כך חמורה, עד כדי כך שהיום אין באתר קיפוד חי אחד – רק שלדים, וכך גם באתרים אחרים במפרץ אילת. המשך המחקר מראה שתמותה נרחבת מתרחשת גם במדינות אחרות באזור, בהן ירדן, מצרים, סעודיה, יוון וטורקיה. המחקר נערך על ידי צוות בהובלת ד"ר עמרי ברונשטיין ובהשתתפות תלמידות הדוקטורט רותם צירלר, ליסה מריה-שמידט, לחן רוט, וגל אביתר. הצוות אומר כי "תמותה המונית של קיפודי ים בים התיכון התפשטה למפרץ אילת ומאיימת למוטט את שונית האלמוגים – בתוך יומיים קיפוד בריא הופך לשלד חסר רקמה".
ד"ר ברונשטיין מדגיש כי "בשל עוצמת התמותה חשבנו תחילה שמדובר בזיהום, שפך כימי מקומי, או בהרעלה מהתעשייה ובתי המלון בצפון המפרץ, אבל לאחר שבדקנו אתרים נוספים באילת, בירדן ובסיני הבנו שלא מדובר באירוע מקומי. כל הסימנים מצביעים על מגפה שמתפשטת מהר. דיווחים דומים מגיעים גם מקולגות בסעודיה. אפילו קיפודים שגידלנו באקווריומים לצורכי מחקר במכון הבין-אוניברסיטאי, וקיפודי הים שבמצפה התת-ימי באילת, נדבקו ומתו, ככל הנראה כיון שהפתוגן הצליח להיכנס דרך מערכות השאיבה. זה מוות מהיר ואלים: בתוך יומיים קיפוד בריא הופך לשלד חסר רקמה. בזמן שחלק מהגוויות נשטפות לחוף, מרבית הקיפודים נטרפים בעודם גוססים וחסרי יכולת להתגונן, מה שיכול להאיץ את ההדבקות על ידי הדגים שטורפים אותם".
החוקרים מדגישים כי קיפודי הים בכלל, ובפרט הנִזְרִית אֲרֻכַּת-קוֹצִים, נחשבים למיני מפתח שחיוניים לתפקוד בריא של שונית האלמוגים. "צריך להבין שרמת האיומים על שוניות האלמוגים גם ככה נמצאת בשיא של כל הזמנים, ועכשיו התווסף משתנה חדש שאנחנו לא מכירים. לא היה מצב כזה בהיסטוריה המתועדת של מפרץ אילת". הם מעריכים כי מקור המגפה הקטלנית הוא טפיל פתוגני חד תאי ממשפחת הריסניות שעבר מהים התיכון לים האדום.
הדיווחים הראשונים על מקרי תמותה המונית הגיעו לד"ר ברונשטיין לפני כמה חודשים מעמיתיו ביוון ובטורקיה, לשם פלשו הקיפודים – כנראה דרך תעלת סואץ. החוקרים: "תמותה המונית של קיפודי ים בים התיכון התפשטה למפרץ אילת ומאיימת למוטט את שונית האלמוגים – בתוך יומיים קיפוד בריא הופך לשלד חסר רקמה". מקור המגפה הוא כנראה טפיל פתוגני ממשפחת הריסניות שקטל בשנות השמונים את אוכלוסיית קיפודי הים בקריביים ופגע באופן בלתי הפיך בשונית האלמוגים שם. המגפה התגלתה תחילה בים התיכון, אך עברה במהירות לים האדום שם היא מתפשטת בקצב חסר תקדים.
ד"ר ברונשטיין: "הקבוצה שלי חוקרת בשנים האחרונות את נושא הפלישות הימיות, ובין היתר אנחנו מתמקדים במין של קיפודי ים בשם Diadema setosum, ובעברית נזרית ארוכת קוצים. עד לא מזמן זה היה אחד המינים הנפוצים ביותר בשונית האלמוגים אילת – אלה הקיפודים השחורים עם הקוצים הארוכים שכולנו מכירים. קיפודי הים בכלל, ובפרט הנזרית ארוכת הקוצים, נחשבים למיני מפתח שחיוניים לתפקוד בריא של שונית האלמוגים. הקיפודים הם ה'גננים' של השונית – הם ניזונים מהאצות ומונעים מהן להשתלט ולחנוק את האלמוגים שמתחרים איתן על אור השמש. לצערי הקיפודים האלה כבר לא קיימים במפרץ אילת, ודרומה משם בחלקים הולכים ומתרחבים של הים האדום.״
"ב-2006 נמצא בדרום טורקיה הקיפוד הראשון מהמין הזה בים התיכון. זו תופעה שאנחנו מכירים כפלישה ביולוגית, עם השלכות אקולוגיות נרחבות, שנפוצה מאוד במזרח הים התיכון ובמיוחד לאורך קו החוף של ישראל. במשך למעלה מעשור מאז הגילוי הראשון בטורקיה, האוכלוסיות בים התיכון נותרו קטנות ולרוב נסתרות, אך החל מ-2018 הגיעו הקיפודים בים התיכון למצב של גידול אקספוננציאלי או פיצוץ אוכלוסין. לכאורה אין רע בהכחדת מין פולש בים התיכון, אבל צריך לזכור שתי נקודות חשובות: ראשית, אנחנו לא יודעים עדיין איך התמותה והגורמים לה ישפיעו על מינים מקומיים בים התיכון. שנית, וחמור מכך, הקרבה הגיאוגרפית בין מזרח הים התיכון לים האדום עלולה לאפשר מעבר מהיר של הפתוגן לאוכלוסייה הטבעית בים האדום – מה שאכן קרה לצערי".
ברונשטיין צופה לעתיד, אך על פי דבריו, עדיין קשה לדעת מה יקרה. "כמו עם הקורונה, אף אחד לא יודע בשלב הזה מה יהיה – האם המגפה הזאת תחלוף מעצמה או שהיא תישאר כאן לעוד שנים רבות ותוביל לשינוי דרמטי בשונית האלמוגים. רק שבניגוד לקורונה, אין לנו את האפשרות לחסן את הקיפודים או לטפל בהם, ולכן עלינו להשקיע את כל המאמצים במניעה. זו משימה מורכבת, שכן הפתוגן נישא במים ויהיה עלינו לבסס מערכת גידול שמנותקת לגמרי מהים, אך מדובר בצעד הכרחי אם ברצוננו להבטיח את שרידותו של המין הייחודי והקריטי הזה לעתידה של שונית האלמוגים".
