לממשלתו של בנימין נתניהו יש אומנם עוד זמן מה להעביר את התקציב לשנה הנוכחית – עד 29 במאי – אך כבר השבוע יונח התקציב על שולחן הכנסת.
הסיבה למועד המוקדם היא המתיחות הקואליציונית, המעוררת חשש מתרחיש – גם אם לא סביר – של פיזור הכנסת במקרה שיתגלו קשיים מול חלק מהמפלגות בהעברת התקציב.
מדובר בשבע הצעות חוק: שני חוקי תקציב המדינה, שני חוקי הסדרים ועוד שלושה חוקים נלווים. הדיון יחל ביום שני בשעה 10:00, ויימשך עד למחרת, יום שלישי בשעה 20:30. לאחר מכן יחלו ההצבעות למשך עוד יממה, ובסך הכול מדובר בכשבעים שעות.
לקראת מרתון הדיונים וההצבעות, אישרה ועדת הכנסת סדרי דיון מיוחדים להצעות חוקי התקציב, בהתאם לסעיף 98 לתקנון הכנסת. סעיף זה מאפשר לאופוזיציה לעכב את ההצבעה על ידי נאומים ארוכים במליאה, תוך מסגרת זמנים מתוחמת. עם זאת, אם הקואליציה לא תצליח להעביר את התקציב כולו עוד השבוע – בין אם בשל עימותים פנימיים, או בשל גילוי טעות בהצבעה – אישר יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה לקבוע ישיבה נוספת של הכנסת ביום ראשון שלאחר מכן, כדי להעביר כדי להעביר את התקציב עד התאריך הקבוע בחוק. אחרת, הכנסת תפוזר וישראל תצא שוב למערכת בחירות.
הקואליציה נהנית מרוב של שמונה חברי כנסת, אך אם אחת המפלגות תחליט כי היא נמנעת בהצבעות – הדבר עלול לעלות לקואליציה באחת מן ההצבעות. החשש מבעיות בהעברת התקציב נובע מחברי כנסת שעלולים לנצל את המצב הרגיש כדי לגרוף הישגים אישיים ולהרוויח נקודות לעצמם בהצבת אולטימטומים.
על השולחן כמה דרישות כספיות של השותפות הקואליציוניות. השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית דורש להשוות את סכום הכספים הקואליציוניים שקיבל משרד הנגב, הגליל והמיזמים הלאומיים שבראשותו, העומד כעת על 450 מיליון שקלים, לזה של המשרד למשימות לאומיות של השרה אורית סטרוק, הנאמד ב־1.3 מיליארדי שקלים. "רק בשביל תושבי הנגב, הגליל והאזרחים הוותיקים לא נותר תקציב מתאים", כתב וסרלאוף לשר האוצר בשבוע שעבר. הוא התריע כי "היעדר התקציב הקואליציוני יחייב ביטול של תוכניות רבות ומגוונות, וכן קיצוץ משמעותי של מיזמים קיימים ומצליחים לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז".
אך הפערים בסוגיית התקציב והבעיות בקואליציה הם לא רק עניינה של סיעת עוצמה יהודית: גם סיעת אגודת ישראל מאיימת להימנע בהצבעות על התקציב. במפלגה דורשים לקיים את ההתחייבות בהסכמים הקואליציוניים לתקציבי ילדי תלמודי התורה, בחורי הישיבות ואברכי הכוללים, כדי שיחולו עוד מתחילת שנת 2023. "מאז ומעולם, ובהוראת גדולי ישראל, נושא זה היה הראשון בהסכם הקואליציוני – ודרישתנו היחידה היא יישום ההסכם במלואו. נאמנות ומחויבות קואליציונית חייבת להיות דו־צדדית".
בליכוד מסרבים לקבל את האולטימטום של עוצמה יהודית שלפיו לא תצביע על התקציב עד שלא יוגדל הסכום המועבר למשרד הנגב והגליל. חברי הכנסת בליכוד תדרכו אתמול נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר, וציינו רשימה של סעיפי תקציב שמתייחסים לנגב והגליל, לכאורה בניגוד לטענת עוצמה יהודית.
בהודעה על התקציב החדש נאמר כי תקציב משרד הנגב והגליל הוגדל מ־530 מיליון שקלים בשנה ל־980 מיליון שקלים. כמו כן צוין כי נמצא תקציב נוסף ליישובי עוטף עזה, בסך 1.7 מיליארדי שקלים, וכן הוזכר קידום העברת קריית המודיעין לנגב, אשר הוגדר כ"מיזם של מיליארדים".
בהודעה נכתב גם כי בקואליציה "עובדים על הקמת רשת רכבות מקריית־שמונה ועד אילת, והתחלנו ביצוע רכבת בין כרמיאל וקריית־שמונה", וצוינו סעיפי תקציב אחרים מסוג זה, כגון "600 מיליון שקלים במיגון מבנים בצפון ו־6 מיליארדי שקלים להארכת כביש 6 לצפון. כמו כן, הגדלת תקציב החטיבה להתיישבות מ־70 מיליון ל־230 מיליון, כאשר הסכום מחולק שווה בשווה בין הנגב והגליל ליהודה ושומרון. בנוסף, 2 מיליארדי שקלים לעידוד השקעות הון וחדשנות בחקלאות, ו־700 מיליון שקלים בשנה לתמיכה ישירה בחקלאים".
