הדיילי מייל הבריטי דיווח אתמול כי המלך צ'רלס שואף לבקר בישראל. על פי הדיווח, המלך מבריטניה הוזמן על ידי הנשיא הרצוג, ויש סיכוי שביקור כזה אכן יתממש בקרוב לרגל ציון 75 שנה להיווסדה של ישראל. במהלך הביקור, אם יקרה, יגיע צ'רלס גם אל הרשות הפלסטינית.
המלך הטרי צ'רלס, נחשב מקורב לקהילה היהודית בבריטניה. הוא היה אורח הכבוד באירוע של הקהילה היהודית בלונדון לרגל 70 שנה למדינת ישראל, ובתקופה בה ג'רמי קורבין האנטישמי היה מנהיג מפלגת הלייבור, קיים צ'רלס בארמון אירוע הוקרה לקהילה היהודית הבריטית על תרומתה לכלכלת בריטניה, לחברה ולתרבות הבריטית.
העובדה כי אמו המלכה מעולם לא הגיעה לישראל, הייתה תמיד נושא לספקולציות. החברים הבכירים במשפחת המלוכה לא נוסעים לשום מקום בעולם ללא אישור ממשרד החוץ הבריטי. הסבר מקובל להיעדרותה של המלכה ממדינת ישראל, היה חשש מפגיעה באינטרסים עסקיים או ביטחוניים של בריטניה במדינות ערב, או לפחות בסוג נוסף של החמצת פנים בריטית, שמדיניות החוץ שלה במשך שנים הייתה ביקורתית מאוד כלפי ישראל.
אביו של צ'רלס, הנסיך פיליפ, הגיע מספר פעמים לקבר אמו – הנסיכה אליס, שקבורה בירושלים. אליס הוכרה כחסידת אומות העולם, לאחר שהחביאה בביתה באתונה משפחה יהודית בימי הכיבוש הנאצי.
צ'רלס עצמו כבר הגיע ארצה שלוש פעמים. לשתי לוויות, של יצחק רבין ב-95', ושל שמעון פרס ב-2016, וכן בינואר 2020, ממש לפני פרוץ מגפת הקורונה. יחד עם רבים ממנהיגי העולם, בא אז צ'רלס לאירוע מיוחד שהתקיים בירושלים לרגל ציון 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. למרות זאת, שלושת הביקורים הללו אינם נחשבים רשמיים באופן מלא, וובעת שקרו, הוא עדיין לא היה המלך.
הביקור הראשון ששבר באופן רשמי את החרם של משפחת המלוכה על ישראל, היה זה של הנסיך וויליאם, בנו של צ'רלס, בקיץ 2018. הטענה שהושמעה אז כעילה לסיום הפניית העורף ארוכת השנים של משרד החוץ הבריטי, נגעה בעיקר לאינטרס הכלכלי המעמיק של אנגליה בישראל – לאור הברקזיט שסיבך את ענייניה מול האיחוד האירופי; כמו גם, חיזוק לו הייתה זקוקה ביחסים המורכבים שלה עם נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ שדווקא חיבב את ישראל. שנת ה-70 למדינה שימשה כתירוץ, והנסיך נשלח כמעין מנחת פיוס.
גם אז, הביקור כלל גם יום וחצי ב"שטחים הפלסטינים הכבושים", כפי שהוגדר בהודעה הרשמית שיצאה מארמון קנזינגטון. בתדרוך כתבים שנערך בבית השגריר הבריטי ימים ספורים לפני הגעתו של וויליאם, נכלל גם עיתונאי יהודי-אנגלי שסירב להיסחף בהתלהבות. "אי אפשר לומר שהעניין לא פוליטי, כאשר מדינת ישראל הייתה צריכה להמתין 70 שנה לביקור, בעוד הפלסטינים שאין להם כלל מדינה, כבר מקבלים ביקור", אמר.
