תוחלת החיים המתארכת – שהגורם לה היא המערכת הרפואית המשתפרת – מביאה יותר ויותר אנשים לגילאים מתקדמים שלא נראו בהיסטוריה המודרנית, אך לצידה צצים אתגרים חדשים. בירושלים תתקיים בעוד עשרה ימים ועידה שתציב לראשונה בקדמת הבמה נושאים הקשורים לגיל השלישי ולמחלות זקנה.
הוועידה היא פרי שיתוף פעולה בין מקור ראשון למיזם "עד מאה ועשרים", שהוקם לפני כשנה וחצי תחת ארגון רבני צהר, וכבר מעניק מענה לפונים רבים. המיזם, בהובלתו של הרב אוריאל גנזל, פועל במסגרת המרכז לאתיקה של הארגון, "צהר לאתיקה", בראשותו של הרב יובל שרלו.
בשיחה עם הרב שרלו, שישתתף בוועידה, אני שואל אותו בתחילה מה הקשר בין אתיקה לעולם הרבני, העוסק בדרך כלל בהוראת הלכה. "תעודת הזהות של אברהם אבינו לפי ספר בראשית היא לעשות צדקה ומשפט", אומר הרב שרלו. "התורה והנביאים ממשיכים בקו הזה. רבי יהודה הלוי כתב שזו התשתית הבסיסית לקיומנו ולזהות היהודית שלנו, זו המשימה שלנו בחיים. את המרכז לאתיקה הקמנו כדי להטמיע בנו ובציבור הולך וגדל את ההתמודדות עם שאלות אתיות שבדרך כלל אין להן תשובה הלכתית חדה וברורה. המצב מחייב עיסוק בהיבטים אתיים רבים – כלכליים, תקשורתיים, צבאיים, אישיים וכמובן רפואיים".
זה לא משחק לידי החרדים, שטוענים שרבנים צריכים ויכולים להתערב בכל שדרות החיים, ולא רק בענייני הלכה נטו?
"לא מדובר בעצות עסקיות או בשאלה אם לנתח או לא במקרה מסוים. אני חושב שעלינו להמשיך ולהתמיד בהתנגדות שלנו לכך שרבנים יתערבו בעניינים כאלה. הנושאים האתיים הם תורניים לגמרי, ומגיעים לעולם התורני לא דרך הלכות ישירות אלא למשל דרך מאמרי חז"ל, כמו 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'. זה לא כתוב בשום ספר הלכה, אבל זהו בהחלט אחד העקרונות האתיים הגדולים ביהדות, אם לא הגדול שבהם. עקרונות כאלה מגיעים דרך משמעויות של פסיקת הלכה כמו 'שלך קודם לשל כל אדם' וכדומה. התפקיד הראשוני של העולם הרבני הוא לקדם את ההתנהגות המוסרית האתית, ולחתור לחנך ולפסוק. בעיניי זו אחת המשימות היסודיות של העולם הרבני".
בעולם ההלכה תמיד יש מחלוקות, אבל כאן הן תלויות בדעות האישיות של הרב המשיב, באופיו ובדרך מחשבתו. איך מגיעים להחלטה במצב כזה?
"המחלוקת היא נשמת תלמודה של תורה, וזה נכון בכל תחום והקשר. אנחנו מציעים לא רק את העמדה האתית, אלא את מקורותיה ונימוקיה. סביר שתוצג גם דעה אחרת, ומי שדבריו ישכנעו יותר – דעתו תתקבל. הרב אברהם יצחק הכהן קוק כתב שההלכה בנויה על קבלת האומה – ובסופו של דבר זה מה שייווצר. יש תחומים מסוימים שאנחנו היחידים שעוסקים בהם, ויש תחומים שיש בהם מחלוקת. למשל, ברגע שמשהו עלה לאינטרנט, ההלכה לא מכירה בזכויות היוצרים מתוקף הביטוי 'זוטו של ים'. אנחנו מחמירים הרבה יותר בנושא הזה, ובסופו של דבר הציבור יכריע. אני מאמין שדרכו של עולם היא שיש מחלוקות קוטביות, ומתוכן לאט־לאט מתקרבים להסכמה".
איך נוצר הרעיון להקים מרכז לאתיקה בצהר?
"בשלב הראשון הוא הוקם כחלק מתופעת השו"ת באינטרנט, שכללה שאלות שרבות מהן עסקו באתיקה. ענינו עליהן והתברר שצריך מענה רציני יותר בדמות אתר גדול שיוקדש לאתיקה, שיכלול ניירות עמדה, מאמרים, פסיקות וכדומה. למשל, כשאדם מחפש בגוגל מידע על מעסיק שפוגע בזכויות והדרך להתחשבן איתו, התוצאה הראשונה תצוף באתר הזה.
"זהו גם ניסיון לקדם נושאים חשובים במאמרים, כמו מאמר שפרסמנו על השאלה אם תביעות בנוגע לרשלנות רפואית מקדמות את הנושא המוסרי או שמא גורמות לרפואה מתגוננת, ואיך אפשר לפעול באופן מוסרי וצודק יותר. סביב המאמר הזה כבר התארגנו כמה כנסים שהוזמנו אליהם. מרכז צהר לאתיקה הוקם לפני כארבע שנים, ולפני שנה וחצי הוקם בו המיזם 'עד מאה ועשרים', המלווה משפחות עם הכרעות לקראת סוף החיים ודמנציה".
הזכרת מעסיק שפוגע בזכויות ומה מותר לעשות נגדו. זאת סוגיה הלכתית שדורשת שאלת רב. מה הופך את זה לשאלה מוסרית?
"הניסיון להפריד בין אתיקה להלכה הוא מלאכותי. לא תרצח ולא תגנוב הן מצוות הלכתיות שכולן אתיקה. האתיקה מופיעה בעולם היהודי בפסקים חד־משמעיים, אך יש גם תחומים שלא נוסחו במפורש, כמו לדוגמה עיתונות והלכות הלבנת פנים בתקשורת, או הכללים לפרסום תחקיר.
"הדיון במקומה של התקשורת, החשיבות שלה, העובדה שיש בכלל רשות שקוראים לה תקשורת – יש כאן צורך יותר מאשר פסק הלכה, כי אין כזה פסק. יש כאן דיון רחב אופקים, שחלקו התקיים לפני כמה שנים על דפי מקור ראשון בשאלה אם יכול להיות איש תקשורת דתי".
אתה מרגיש שיש הדים לפעילות של המרכז לאתיקה ומיזם עד מאה ועשרים? אתם מביאים להשפעה אמיתית על הציבור?
"יש לנו שני מדדים לבחון זאת. שניהם חלקיים, כי אנחנו לא חברה מסחרית. האחד הוא מספר הכנסים העוסקים בנושאים אתיים ואתיים־רפואיים, ובפרט אלה שאנחנו מוזמנים אליהם. כאלה יש רבים מאוד. אם הייתי עוזב את הישיבה, הייתי מדלג מכנס לכנס כל היום. גם מספר הצוותים הבינלאומיים שאנחנו שותפים להם הולך ורב.
"המדד השני הוא מספר השאלות בנושאים אתיים והפניות למיזם עד מאה ועשרים, וכאלה אנחנו מקבלים באופן יומיומי. עוד ועוד אנשים מבקשים את הפרסומים שלנו. אנחנו עובדים עכשיו על מסמך בנושא האתיקה בשידוכים, ואני מעריך שכשהוא יצא לאור יהיה לו ביקוש, וההתנהגות לאורו תהיה בעלת השפעה רבה".
יש שאלות שדחיתם את העיסוק בהן בטענה שהן לא התחום שלכם?
"אתיקה בפוליטיקה – זה למשל תחום שאנחנו לא נכנסים אליו כרגע. זה היה צריך להיות תחום עיסוק מרכזי, אבל כבר שנים רבות כל דבר נצבע בפוזיציה. אנחנו מרגישים שאין לנושא הזה קשב אמיתי בציבור – ולא כי אין לו חשיבות. למשל, יש חשיבות עליונה לנושא קיום הבטחות, וכאן חסרה ההתייחסות שלנו, לפחות בינתיים, עד שיהיה אפשר לחזור ולעסוק בנושא".
רבנים יכולים להרשות לעצמם לא להיכנס לתחום שהציבור שואל עליו?
"זה לא נובע מפחד, שהרי כתוב 'לא תגורו מפני איש', אלא מפני שאלה דברים שאינם נשמעים כיום. אין טעם לעורר דברים שאינם נשמעים. ביום שנפסיק את החלפת המהלומות החברתית שקיימת כיום, נחזור לעסוק באתיקה בפוליטיקה.
"יש גם שאלות שגדולות עלינו, למשל תחום 'האתיקה בג'ונגל' – כלומר, לא השאלה מה ראוי לעשות לכתחילה, אלא במצבים שבהם כולם עושים משהו, והשאלה היא אם אני צריך להיות מוסרי גם אם כולם עושים אחרת; או לחלופין, האם להיות 'פראייר' שהופך את הדתיות שלי במקרים קיצוניים לחוסר יכולת לתפקד בעולם. בסוגיות כאלה אנחנו לפעמים חשים שהשאלה גדולה עלינו ומחייבת הכרעה רחבה יותר".
אילו שאלות אתיות מאפיינות את הגיל השלישי ומחלות זקנה?
"את הגיל השלישי מאפיינות שאלות משלושה סוגים. יש שאלות שעוסקות בטיפול פליאטיבי – כלומר מתי ובאילו תנאים מותר לאדם לומר שהוא רוצה להפסיק טיפול המכוון להארכת חיים, ולהתיר רק טיפול לשימור החיים. אלה השאלות הכי שכיחות, ויש לנו קו חם בנושא. שאלה אופיינית מאוד בתחום הזה היא הזנה במקרי מחלה קשים וסופניים. זאת השאלה הקשה ביותר מבחינה הלכתית ומבחינה אתית. היא נתונה במחלוקת הלכתית ומקצועית גדולה.
"התחום השני הוא התנהלות מול חובות אחרים שיש לאדם, כמו חובה כלפי בני זוג, ילדים וכדומה. אנחנו תמיד מדגישים את מצוות כיבוד אב ואם, אבל יש עוד נושאים והקשרים שאדם לעיתים מחויב להם ולעתים מותר לו להביא אותם בחשבון. אלה שאלות שכיחות מאוד.
"התחום השלישי הוא 'מה שמסביב', כמו למשל אמירת אמת לחולה דמנציה, או קיום מצוות כמו הנחת תפילין, ישיבה בסוכה, נסיעה לליל הסדר עם נהג גוי וכדומה".
כלומר, זו חלוקה בין סוגיות שעוסקות במחלות זקנה וסוגיות של התנהלות בגיל השלישי באופן כללי.
"נכון, והסוגיות הללו הולכות וצפות ככל שתוחלת החיים עולה, קודם כול בגלל הצלחת הרפואה. היא יכולה להאריך חיים, אבל המצבים האלה מביאים ליותר ויותר בגידה הדדית – הגוף לעיתים בוגד בנפש, ולפעמים הגוף בסדר גמור אבל הנפש נמחקת. הבעיות האלה מתעצמות ככל שהרפואה מתקדמת, והן מציבות בפנינו אתגרים אדירים.
"חלק מהרופאים מגדירים את הדמנציה בתור המגפה של המאה ה־21. אני לא חושב שיש מישהו מקוראי העיתון שאין לו קרוב משפחה עם דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות. מכאן מגיעה החשיבות הרבה של ועידת 'אל תשליכני', שאשתתף בה גם אני. היא מצטרפת לתנועה שאומרת שצריך לדבר על זה, להתמודד עם השאלות, לתת הוראות מקדימות בשלבי חיים שונים, לדעת מה מותר ומה אסור.
"יש הרבה נושאים שמשנים את ההתייחסות שלנו לתופעה הזו, ושיתוף הפעולה בין מיזם עד מאה ועשרים לעיתון מקור ראשון, שבא לידי ביטוי בוועידה הזו, הוא שירות חשוב מאוד לציבור".
