שופטת בית משפט השלום בפתח־תקווה ניצה מימון־שעשוע דחתה בשבוע שעבר באופן חלקי תביעה שהגיש מנתח פלסטי נגד חברת גוגל, בעקבות ביקורת אנונימית שפורסמה עליו בעמוד העסקי שלו. אומנם ההערות נמחקו בהוראת בית המשפט מהרשת, אך השופטת לא נענתה לבקשת התובע לחשוף את זהות הגולש שכתב אותן.
מנוע החיפוש הפופולרי מאפשר גם כתיבת ביקורות על עסקים. ב־19 באפריל 2021 פרסמה גולשת אנונימית ביקורת כזו בעמוד העסקי של המנתח, ובה תקפה אותו ואת יכולותיו המקצועיות, ואף השמיעה נגדו האשמות חמורות מאוד. בין השאר כינתה הגולשת אותו "קצב", וטענה כי "הוא הורס פנים וגוף של אנשים באופן סדרתי. אני אחת מהם".
הגולשת אף הוסיפה שהתוודעה לתלונות הרבות נגד המנתח כאשר הגיעה לביקורת במרפאתו, ושם מצאה "לא מעט נשים שהתלוננו על ניתוח כושל". על המרפאה כתבה הגולשת בהמשך שמדובר ב"בית מטבחיים עם רישיון", ובנוגע לניתוח שלה עצמה הוסיפה שגילתה באיחור שנותחה בידי מתמחה.
המנתח זעם על הביקורת החריפה, ופנה לגוגל בדרישה להסיר אותה. אולם גוגל סירבה, בטענה שאיננה יכולה לדעת אם יש דברים בגו או שמא אכן מדובר בהשמצה פרועה ונטולת כל בסיס. בעקבות כך הגיש המנתח תביעה לבית משפט השלום הדורשת להורות לגוגל להסיר את הביקורת וכן לחשוף בפניו את זהות הגולשת כדי שיוכל לתבוע אותה.
בכתב ההגנה טענה גוגל כי בינה לבין המנתח הפלסטי אין כל סכסוך, משום שגם לטענתו היא איננה מעורבת כלל בפרסום הביקורת. היא אומנם בעלת הפלטפורמה שבה נכתבו הדברים, אולם אין לה כל קשר לתוכן. עורכי הדין של החברה אף הוסיפו שהסירוב למחוק את הביקורת היה מוצדק, משום שלחברה אין כאמור כל אפשרות לוודא אם מדובר בהכפשות או בביקורת נכונה. למרות זאת, גוגל הוסיפה שאם בית המשפט יורה על הסרת הביקורת – היא תעשה זאת מיד.
בנוגע לדרישה למסור את פרטי מפרסמת הביקורת, בגוגל טענו שיש בידם פרטים על הכותבת, אולם הם מנועים מלחשוף אותם בשם ההגנה על פרטיות. לשם כך גייסו בגוגל פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2010 בשאלה דומה, שבו נקבע בדעת רוב כי ספקית אינטרנט אינה חייבת לחשוף פרטים של גולש אנונימי כדי שניתן יהיה להגיש נגדו תביעה. על פי פסק הדין ההוא, הזכות לחופש ביטוי באופן אנונימי היא חלק מהזכות לחופש ביטוי.
פרקליטו של המנתח טען מצידו שאין להקיש מהחובה המוטלת על ספקית אינטרנט לחובה המוטלת על בעלת פלטפורמה אינטרנטית שבה פורסמו הדברים. לטענתו, בפסק הדין המדובר פורסמו הביקורות בפורום אינטרנטי שלספקית האינטרנט לא הייתה כל זיקה ממשית אליו. לגוגל, לעומת זאת, ישנה זיקה ממשית להפעלת הדפים העסקיים בפלטפורמה שהיא מציעה, וממנה היא אף מפיקה רווחים כלכליים. בנוסף טען בא כוחו של המנתח כי מכיוון שב־13 השנים שחלפו לא הסדירה הכנסת את הנושא בחקיקה, הגיעה העת שבתי המשפט יתערבו וישנו את האיזון בין ההגנה על חופש הביטוי האנונימי ובין ההגנה על השם הטוב של מי שנפגעו מהכפשות.
הצדדים בתיק הגיעו להסכמה שלפיה יותירו את שאלת מחיקת הביקורת להחלטתה של השופטת, וזו אכן הורתה על המחיקה במהלך הדיון שנערך בתביעה בספטמבר 2022. אולם בכל הנוגע להחלטה לא לחייב את גוגל למסור למנתח את פרטי המפרסמת, אימצה השופטת את עמדת החברה.
עם זאת, השופטת ציינה שהפסיקה שגוגל מסתמכת עליה אכן עוררה ביקורת רבה בקרב אנשי משפט. "נגד הלכה זו נמתחו כמה ביקורות, שהמרכזית שבהן היא הפיכת האינטרנט ל'עיר מקלט' בשביל גולשים אנונימיים מפני הגשת תביעות בגין עוולות. ואכן, מאז נעשו ניסיונות רבים לשנות את המצב המשפטי. כך לדוגמה במישור החקיקה, הוגש מספר רב של הצעות חוק, ממשלתיות ופרטיות כאחד, שתכליתן הקניית סמכות לבית המשפט בדבר חשיפת פרטי מעוול ברשת".
אולם השופטת ציינה שהשינוי שהמחוקק הוביל נגע רק לזכויות יוצרים. בכל הנוגע לעוולות מסוגים אחרים, ההלכה שקבע בית המשפט העליון נותרה בעינה, ולכן לא ניתן להורות לגוגל לחשוף את פרטי הגולשת. "לא מצאתי כי יש בנסיבות המקרה דנן הצדקה לסטות מההלכה, שכן הגולשת הביעה את רצונה באנונימיות", כתבה השופטת.
