בבוקר יום העצמאות, יום לפני ההפגנה הגדולה של תומכי הרפורמה המשפטית, התעורר ברל'ה קרומבי עם כאב ראש עז. גם שני כדורים לשיכוך כאבים לא עזרו.
היועץ האסטרטגי ופעיל הימין שהיה מהוגי ההפגנה בירושלים, חשש מהלוגיסטיקה. משידור חוזר של התמונות שנראו במירון במהלך השנים, או בעלייה לחומש בשנה שעברה – קריסה של מערך ההסעות, ואלפי אנשים שמחפשים בתום האירוע דרך לחזור הביתה, ללא הצלחה. "הייתי בהיסטריה שזה מה שיקרה. אנשים לא מבינים כמה היערכות יש מאחורי הפגנה כזו. עם המשטרה, עם חברות האוטובוסים, איפה מחנים כמות כזו של כלי רכב, איך עושים טרמינל פיזור, איפה מציבים שירותים ניידים, איפה רמקולים. בסופו של דבר המפיק יהודה שורש עשה עבודה מדהימה. למחרת ההפגנה אמרו לי מהמשטרה שהעובדה שב־23:30, שעה ומשהו אחרי תום ההפגנה, הכבישים כבר נפתחו – זה הישג מרשים".
ומעבר ללוגיסטיקה, דאגת שאולי לא תעמדו בציפיות המספריות?
"לצערי היה חשש כזה בהתחלה. היינו קטני אמונה. בגלל זה מיקמנו את הבמה למטה ליד הכנסת, כדי שאם יגיעו רק 150 אלף איש, לפחות נמלא את קפלן. בסוף אנשים עמדו במרחק של מאות מטרים מהבמה, רובם בכלל לא ראו אותה. מאות אלפים הפרידו בינם לבינה. שועלים ותיקים של ארגון הפגנות ימין אמרו לי שהם לא זוכרים הפגנת ימין עם אחוז כזה של מפגינים שאינם חובשי כיפה, וזה משמח".
כשהוא נשאל על הנתון של 600 אלף איש, שבו נקב למחרת האירוע, הוא משיב שהוויכוח על המספרים הוא חסר טעם. "מהסיבה הפשוטה שגם מי שמנסים להקטין, מודים שמאות אלפים ודאי היו שם. שזו בוודאות הייתה ההפגנה הגדולה בתולדות ישראל. אני יודע, לא מאמין, יודע – שחצינו את החצי מיליון. בכמה? לא יודע. אני חושב ש־600 אלף זה לא מספר מופרך. הרכבות תוגברו בצורה משמעותית ולא עמדו בעומס. קווי האוטובוסים תוגברו מאוד ולא עמדו בעומס. היינו בקשר עם משרד התחבורה וקיבלנו נתונים".
כשנתתם מראש את השם "הפגנת המיליון", הייתה ציפייה אמיתית שזה יהיה המספר?
"הייתה ציפייה, אני לא אומר שלא. היא נסמכה על זה שאולי החרדים יצטרפו. אם החרדים היו מצטרפים ומביאים עוד 400 אלף איש, היינו במיליון. וגם, לא אנחנו המצאנו את הטקטיקה הזו. ב־2011 הייתה 'הפגנת המיליון' של דפני ליף. אני זוכר את הכותרת באחד מאתרי החדשות המרכזיים, '350 אלף איש בהפגנת המיליון', והיו שם אולי 200 אלף. זה לשיים, לתת כותרת. ואני חושב שזה גם גרם להרבה אנשים לצאת מהבית כי הם רצו להיות חלק מהדבר הזה, מהמספר הגדול הזה. אז מקצועית זה הוכח כנכון. שאפנו להגיע למיליון משתתפים. לא הגענו לכמות כזו, אבל הבאנו הישג היסטורי מדהים. הפגנה שלא הייתה כמוה".
היעדרות החרדים התבטאה גם במאמר מערכת תוקפני בעיתון הליטאי יתד נאמן, תחת הכותרת "מה לכהן בבית הקברות". קרומבי אומר שבעיקר הופתע מרדידות השיח. "אם אתם רוצים לקרוא לנו בית קברות, קחו בחשבון שאתם פוגעים בציבור שלכם. הרי עשרות אלפים כן באו. לא ציפינו להביא אנשים מחסידות גור ובעלז, אבל כן את הצעירים שיותר לאומיים. שלחו לי סרטונים של חרדים צעירים עומדים בהפגנה עם דגלי ישראל ושרים התקווה. הם יתגייסו בסוף. ואם לא הם, אז הבנים שלהם. יש פה תהליך של ישראליזציה".
"אנחנו אוחזים בשני כובעים. יש לממשלה מנדט מלא מאיתנו להביא את הרפורמה, וגם מנדט מלא להידברות. לא רוצים שתעשו דברים בפזיזות. אבל כן, אנחנו עם יד על הדופק לוודא שהבטחת הבחירות מתממשת"
חיבור כזה בעצרת המונים יביא לגיוס?
"לא אירוע אחד, אבל אחד ועוד אחד ועוד. חשוב לי שהם יהיו חלק מאיתנו".
ומה אתה אומר על חוסר ההתייצבות של ש"ס?
"מאכזב מאוד. בכלל, הרי בסופו של דבר 90 אחוז מהסיפור של הפגנות השמאל, זה הפחד מהחרדים. אני חושב שהחרדים חייבים להבין שאנחנו אלו שמשלמים את המחיר בשבילם, ולא ההפך. רוב הקואליציה הרי בעד גיוס מלא. סמוטריץ' והציונות הדתית לא בעד פטור מלא משירות צבאי לחרדים, והמצביעים שלהם בטח לא. משלמים מחיר עבור הברית איתם, ומאכזב שהם נותנים לנו להילחם לבד".
תוך כדי תנועה
פעילות התמיכה של קרומבי ברפורמה המשפטית החלה בשלט אחד שהוא ניסה לתלות בינואר, מול מגדלי עזריאלי. הוא פתח אז קבוצה בפייבוקס ואסף באמצעותה עשרות אלפי שקלים. זה המשיך למודעות ברחבי הארץ ולחוברות הסבר שצורפו לעיתונים. "אחרי זה התגלגלתי לתוך האירוע הזה. לא התכוונתי עכשיו להוביל מאבק ולהיות בראש מיזם. זה הוקם תוך כדי תנועה, כי הבנו שאין אף אחד אחר שירים את האירוע הזה. גם לא עמותות ימין שדיברו שנים נגד אקטיביזם משפטי". תשלום על הפעילות הוא לא מקבל מאף אחד. "נוגס בחסכונות", לדבריו.
הרעיון לעצרת הענק של השבוע שעבר החל להתגלגל לאחר הפגנת התמיכה הקודמת ברפורמה בירושלים, זו שהגיעה לאחר הודעת העצירה של נתניהו. קרומבי דיבר על זה עם אביחי בוארון, פעיל ימין ותיק וח"כ טרי מטעם הליכוד, שנכנס לכנסת בעקבות החוק הנורווגי. "הוא נכנס לפעילות והרים אותי כשהייתי ברגע של ייאוש. אחרי ההפגנה הקודמת מישהו זרק את התאריך של יום אחרי יום העצמאות. להמשיך את החגיגות באירוע שיביא אותנו לעצמאות האמיתית שאנחנו מייחלים לה. היה פה צוות מדהים שהרים הכול. אביחי ואני עזרנו בעיקר בכסף ובקריאייטיב".
מאיפה הכסף?
"בגיוס המונים ייעודי להפגנה הזו גייסנו מיליון שקלים וחצי. תנועת אם תרצו היו שותפים מלאים למהלך, וגייסו בערך חצי מיליון שקל". מלבד זאת, גם שתיים ממפלגות הקואליציה סייעו במימון – הליכוד בכ־470 אלף שקלים, והציונות הדתית ב־150 אלף. "היו עוד כמה עמותות ימין שעזרו לנו, ובסופו של דבר היו עוד הרבה תרומות שלא עברו דרכנו. עשרות אוטובוסים הגיעו בזכות אנשים שפשוט פתחו קבוצות פייבוקס ומימנו. עוד כשני מיליון שקלים גויסו כך. לא היה לנו אתר מסודר כמו בהפגנות השמאל, עם כל הרשימה המממנת", הוא עוקץ.
כשהוא נשאל אם הייתה ציפייה שראש הממשלה נתניהו יגיע, אומר קרומבי שבשלב מסוים כן, אם כי ביום האירוע כבר היה ידוע שלא. "להביא את ראש הממשלה לאירוע כזה זה לאמלל את הציבור. המשמעות היא שצריך להרחיק את הבמה מהקהל, לקיים בידוק עם מגנומטרים לכל האנשים שנכנסים למתחם. איך בכלל עושים את זה למאות אלפים? אז האמת היא שהייתה קצת אנחת רווחה. אבל ברוחו הוא היה איתנו".
מראיונות שהוא נותן לכלי תקשורת בינלאומיים משתמע שהוא בעד עצירה של הרפורמה.
"אני לא דובר של ראש הממשלה, אבל אומר בוודאות שהוא מאוד רוצה את הרפורמה, ושההפגנה הזו מאוד חיזקה אותו. אני חושב שההפגנה הזו הייתה חשובה לכל הקואליציה. היא חיזקה אותה".
יש לו היום רוב בליכוד להעברת השינויים המשפטיים?
"אני חושב שאחרי ההפגנה כן".
נמאס מ"באהבה ננצח"
קרומבי (36) מתגורר בירושלים, נשוי לליבא, מנהלת בית ספר ביישוב כוכב־יעקב, ואב לשישה. הוא גדל במשפחה בת שבעה אחים, להורים שחזרו בתשובה. אביו, מומחה להתמכרויות התנהגותיות, מנהל מוסדות של עמותת החסד "כולל חב"ד". קרומבי מעיד על עצמו שגם כשהיה רשום ב"ישיבה קטנה" של חב"ד, בילה חלק ניכר מזמנו במאחזי יו"ש. בהמשך ייסד בית חב"ד בדרום הודו, ולאחר נישואיו הקים את ארגון "שמיא", בית חב"ד אלטרנטיבי שהיה מיועד לרווקי הציונות הדתית ופעל בנחלאות. ב־2018 ניהל את קמפיין הבחירות של מפלגת הבית היהודי בבחירות המקומיות בירושלים, ובבחירות לכנסת ה־23 ניהל את הקמפיין של מפלגת עוצמה יהודית. בשנים האחרונות הפך לאורח של קבע בפאנלים טלוויזיוניים, שידר ברדיו גלי ישראל, וניהל שורה של קמפיינים למימון המונים.
כמו רבים מאנשי הימין, בקורות חייו של קרומבי רשומות כמה הפגנות תמיכה בנתניהו, וגם כמה נגדו. "ב־96' הייתי ילד בן עשר, גרנו אז בצפת. אחי ואני נסענו באופניים ביום הבחירות כדי לחלק פלאיירים שנתנו לנו ממטה הליכוד. במוצאי הבחירות הלכנו לישון עם מפח הנפש הגדול שפרס נבחר, ואני זוכר איך אימא העירה אותנו בבוקר ואמרה בהתרגשות שביבי ניצח. הרומן שלי עם נתניהו התחיל שם. ואז אחרי הבחירות, אני זוכר את עצמי הולך עם אבא שלי להפגנות נגד נתניהו. הוא הגיע לצפת לאירוע ועמדנו שם מאות אנשים עם משרוקיות, צעקנו עליו שלא ייסע לדיונים עם ערפאת בוואי פלנטיישן. כשהיה שר אוצר בממשלת שרון הפגנתי נגדו בירושלים לא מעט".
אבל לדבריו, "נתניהו מ־2015 זה נתניהו אחר. נתניהו שלגמרי מקדם מדיניות של ימין מלא־מלא, ומאשר יחידות ביו"ש מתוך תפיסה אסטרטגית, נתניהו שקבר את הסיפור הפלסטיני, ונתניהו שלגמרי מוביל את הרפורמה המשפטית. כמובן, צריך לעשות את זה בחוכמה. לא היה נכון ללכת מיד על חמישה חוקים. יש לכם ארבע שנים, אז תקדמו את זה לאט־לאט. קודם תשנו את הוועדה למינוי שופטים, אחרי זה תכניסו אנשים למערכת. פסקת ההתגברות יכולה לחכות. זכות העמידה, בסדר. עילת הסבירות – מה נגיד, נכון שצריך לבטל אבל אפשר לחכות קצת. ומעבר לזה, אני חושב שאף אחד לא צפה את עוצמת ההתנגדות ואת עוצמת הכסף שמושקע בהפגנות השמאל".
למחרת ההפגנה נשמעה ביקורת תקשורתית קשה בעקבות תמונות שהציגו לכאורה דריכה של המפגינים על שלט שנשא את דיוקנה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. "זו פשוט עלילת דם", אומר קרומבי. "לא קרה. 'שלט נשיאה' זה גימיק של הפגנות שהשמאל עושה בקפלן, שלטים ענקיים בגודל 50־60 מטר שמרימים מעל ההמונים ומצלמים אותם מלמעלה עם רחפן. אנחנו כל כך בוסריים, שלא ידענו שצריך להאיר את זה עם פרוז'קטורים מלמטה, אחרת לא רואים כלום. לשמאל יש מתחת רשת של פרוז'קטורים, הם יודעים לביים מיצגים. אצלנו ראו כתם שחור.
"זה לא היה יעיל, אז הורידו את השלט. כשהתארגנו להרים אותו וגם בשלב מסוים כשהורידו אותו, עברו עליו נערים כי היה צפוף והוא תפס המון מקום. לא בהתרסה, לא 'להכעיס', לא כדי שיצלמו את זה. אולי היה צריך לקפל אותו יפה־יפה ולתת נשיקה כמו לספר קודש", הוא אומר בציניות. "הטענות לדריכה מכוונת על השלט הן פייק, והתקשורת ביודעין הדהדה את השקר הזה. זו עלילת דם ברמה של תמונת רבין במדי אס־אס. שלושים שנה הימין מנסה להסביר שאי אפשר היה לראות מהבמה את ארבע התמונות ההן שהודפסו על דפי מדפסת".
השבוע, כשהוא לובש בגד מרוקאי מסורתי וחובש תרבוש, קרא קרומבי בטוויטר להצטרף למחאה מול ביתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שאמר בריאיון כי במהלך השנים הוא וחבריו "חיפשו ולא מצאו" שופטים מתאימים ממוצא מרוקאי. בשיחה שמתקיימת לפני ההפגנה המתוכננת הזו, אומר קרומבי כי "זה אירוע שאנחנו שותפים בו יחד עם ארגונים נוספים. לא כל אירוע מעניין הוא אירוע אלים. אנחנו נבהלים מאיזה מיצג עם גימיק מעניין וקצת מקורי כי אוי אוי אוי. ככה לא בונים קמפיין".
התמונה שלך עוררה ביקורת גם מתוך המחנה, נטען שזה זלזול בעדה המרוקאית.
"תראי מה מדהים. הוצאנו מאות אלפי שקלים על קמפיין – צרצרים. והנה פתאום באבחת גימיק כולם מדברים על זה ואומרים בארשת פנים רצינית 'ברור שחייבים שופטים מזרחים, אבל לא ככה'. אז סבבה, אני מוכן להיות השעיר לעזאזל כדי שכולם ידברו על זה שצריכים שינוי בבית המשפט העליון".
מה מועילות ההפגנות מול ביתו של ברק?
"בסופו של דבר הצד השני חייב להתחיל לשלם מחיר. אהרן ברק ואהוד ברק הם המוח, הם מניעים את האנרכיזם הזה. אהרן ברק אמר בריאיון שהוא מוכן לעמוד בפני כיתת יורים כדי להפסיק את הרפורמה. אני מזכיר שכשהרב דרוקמן היה חתום על מכתב שצריך 'לעשות הכול' כדי שהממשלה הקודמת לא תקום, מיד התחילו עם הזעזוע של 'מה זה אומר הכול' ושזו 'הסתה'. לעומתו, ברק באמת אומר לקהל מעריציו, שלא לומר חסידיו, שיעשו הכול, והוא מתכוון הכול. ביקשת הפגנות? בואו נראה אם אתה כל כך גיבור. וזה ימשיך כי נמאס לנו להיראות יפים ולומר באהבה ננצח. את יודעת כמה אירועי קצה נטרלנו ביום חמישי?"
איך מנטרלים ארגונים כמו לה־פמיליה?
"היו הרבה הידברויות עם כל מיני קבוצות. הושקע בזה הרבה זמן, וגם בכך שתהיה הפגנה מכובדת. הייתה צעדה של מאות פרופסורים ודוקטורים, היה זוכה פרס נובל שנאם על הבמה. צעדה של 500 מילואימניקים, קצינים ולוחמים, כולל אותו אחד שנשפט".
השלב הבא: הרתעה משפטית
לדברי קרומבי, "המהלך ברחוב רק התחיל", לצד הסברה משמעותית שהם מתעתדים לקיים. "אנשים חזרו מההפגנה הזו עם קומה זקופה, עם הבנה שהם לא 'המשוגע היחיד' שתומך ברפורמה. מישהו אמר לי 'ראיתי ברכבת גם את זה מהחדר כושר וההוא עם הילד בגן, לא חשבתי שהם תומכים'. אני מאמין שככל שתהיה יותר לגיטימציה ציבורית, אנשים שיאמרו בגלוי שהם תומכים, יהיו יותר ח"כים מהצד השני שתומכים בשינויים שיעזו להגיע, כמו מתן כהנא למשל".
אתה באמת חושב שהוא יבוא?
"אני חושב שאפשר להגיע לפשרה שכולם יכולים לחיות איתה. אם זה היה נקי מפוזיציה, הם היו באים".
מהלך מתוכנן נוסף הוא יצירת הרתעה באמצעים משפטיים. "להרתיע את הקוראים לסרבנות, לחרם, להשבתת המשק, לאלימות. בפאנל עם יאיר גולן ביקשתי ממנו שיגנה את השחתת השלטים שתליתי, והוא השיב ש'העם אמר את דברו'. זו תמיכה באלימות. נגייס עורכי דין מהשורה הראשונה ונגיש תביעות אישיות נגד משחיתי השלטים. תביעות של חולים שהיו צריכים לקבל טיפול כנגד הפרופסורים ובתי הרפואה ששבתו. תביעות של בעלי מניות נגד הראל ויזל, הבעלים של פוקס". הוא מודה שהקריאה מעל הבמה בהפגנה להחרים את חנויות רשת פוקס גרמה לו לנוע באי־נוחות, "אבל יש פה שיקול אסטרטגי. הפורום שלו השבית את המדינה והכניע את הכנסת".
וגם ההפגנות יימשכו. "יהיו אירועים קטנים ויהיו גדולים. עובדים כבר גם על האירוע ההמוני הבא. אנחנו אוחזים בשני כובעים, שזה טריקי אבל הם לא סותרים. בנאום שלי בהפגנה אמרתי שיש לממשלה מנדט מלא מאיתנו לרפורמה, וגם מנדט מלא להידברות. לא רוצים שתעשו דברים בפזיזות. נותנים מנדט להסכמה רחבה, לנסות להגיע לברית מתונים. אולי עם בני גנץ וחילי טרופר, למרות שלצערי הרב בינתיים הם לא פרטנר. אבל כן, אנחנו עם יד על הדופק לוודא שהבטחת הבחירות מתממשת. ניצחו אותנו בקרב הראשון. קיבלנו צ'אנס שני לעשות את זה שקול, עם תמיכה ציבורית ועם הסברה. אני מקווה שלא נאבד את ההזדמנות".
