שמונה שנים עברו מאז השיק משרד החינוך את התוכנית לצמצום פערים בין תלמידים במערכת החינוך, לפי מודל תקצוב דיפרנציאלי חדש לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים של שעות הוראה, אך מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג'), לאחר הבדיקה שנערכה בשנה שעברה, עולה כי המטרה טרם הושגה.
התוכנית שאמורה הייתה לשפר את מצבם של בתי הספר החלשים מבחינה חברתית וכלכלית, ולצמצם את הפערים בין תלמידים ממגזרי אוכלוסייה שונים ומרקע חברתי-כלכלי שונה, כללה שעות טיפוח – תוספת של שעות הוראה על השעות הקיימות לפי התקן ושקיימות בכל בית ספר באופן שווה, במטרה לגשר על הפער הנוצר בעקבות השקעת משאבים נמוכה של הרשויות המקומיות והמשפחות של התלמידים.
המבקר אנגלמן בדק ומצא שהתוכנית שהופעלה בספטמבר 2014 עדיין לא השיגה את יעדיה, וכי על אף ההקצאה הדיפרנציאלית של התקציבים לא נסגרו הפערים האמורים. הפער בתקציב הממוצע לתלמיד בכל שלבי החינוך, בין רשויות מקומיות באשכולות החברתיים-הכלכליים הגבוהים 10-9, לבין אשכולות נמוכים 2-1, מגיע ל-3,400 שקל.
בנוסף, התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך נותן יתרון תקציבי לתלמידים באשכולות נמוכים כדי לצמצם את פערי ההישגים במערכת החינוך, אולם התקציבים שמעבירות הרשויות המקומיות מצמצם את הדיפרנציאליות התקציבית ופוגע ביכולתה לצמצם את הפערים הללו, מאחר ורשויות חזקות יותר יעבירו יותר תקציבים למוסדות החינוך שברשותם מאשר הרשויות החלשות.
כמו כן, בכל הנוגע להוצאה של משקי הבית על חינוך, ההוצאה הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי באשכולות הגבוהים גדולה ב-7,392 שקלים – פי 2.2 מההוצאה באשכולות הנמוכים. תמונת מצב דומה נמצאת גם בגילי חטיבות הביניים. ספק רב אם תוספת המשאבים הדיפרנציאלית שנתן משרד החינוך לבתי הספר הצליחה לצמצם פערים אלו במידה ניכרת.
ממצאי הדו"ח מעמידים בספק גדול את תפיסת משרד החינוך, הנסמכת בעיקרה על חלוקת תקציבים דיפרנציאלית לבתי הספר על פי המצב החברתי-כלכלי של התלמידים בהם.
גם תוכנית "מרום" שנועדה לחזק את בתי הספר החלשים ולהיות מהלך משלים למודל התקצוב הדיפרנציאלי, לא נתנה את המענה הנדרש לרוב בתי הספר החלשים ביותר, שהיו אוכלוסיית היעד העיקרית של המודל. בביקורת עלה כי 423 מתוך 711 מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בחמישון הטיפוח החלש, 59 אחוזים, כלל לא השתתפו בתוכנית, שעלותה בשנים 2016 עד 2022 הייתה כ-140 מיליון שקל.
עוד נמצא כי פערי התקציב הממוצעים בחינוך היסודי בין תלמיד יהודי בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ובין תלמיד בחינוך החרדי הגיעו לכ-15% ולכ-30% בהתאמה. בחמישון הטיפוח החלש, ישנם פערי תקציב בין תלמיד יהודי לתלמיד ערבי של 16% בחינוך היסודי ו-19% בחטיבות הביניים.
עניין נוסף אליו מתייחס מבקר המדינה הוא הישגי התלמידים במבחני פיז"ה – התכנית הבינלאומית להערכת תלמידים. בין השניםש 2015 ל-2018 חלה ירידה בהישגי כל התלמידים דוברי העברית במבחני פיז"ה. הירידה גדולה יותר בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, ונעה בין 5 נקודות באוריינות קריאה ל-10 נקודות באוריינות מדעים. עוד עולה בדו"ח כי הפערים בציונים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך צומצמו בשיעור נמוך מאוד באוריינות קריאה – 3.4%
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד החינוך יגבש בשיתוף נציגי הרשויות המקומיות, רשתות החינוך והבעלויות במגזרים השונים תוכנית רב-שנתית למתן מענה מקיף לבתי הספר החלשים. מומלץ שהקצאת המשאבים הדיפרנציאלית לבתי הספר שלומדים בהם תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך תביא בחשבון את הכנסותיהם של בתי הספר ממקורות אחרים, ובכלל זה את המשאבים שמעבירות הרשויות המקומיות ממקורותיהן העצמיים ואת ההכנסות ממשקי הבית.
