אחרי שורת פיגועי הירי האחרונים ביהודה ושמרון, ועדת המשנה לענייני איו"ש, בראשות ח"כ משה סולומון ("הציונות הדתית") התכנסה לדיון דחוף על חיזוק הביטחון והאכיפה המשטרתית בכבישים. מהנתונים עולה כי התרחשו כ-600 מקרי פיגוע חבלני עוין (פח"ע) מתחילת השנה.
נציג פיקוד מרכז, קצין ההגנה המרחבית של אוגדת יהודה ושומרון, סא"ל אליצור טרבלסי, הודה כי יש "המון זריקות אבנים ופח"ע, עלייה ניכרת". לצד זאת הוסיף טרבלסי כי יש "תגבור סד"כ בכ-40% מהמצב הקודם ושיתופי פעולה טובים עם המנהל האזרחי ומשטרת ישראל".
לפי פירוט פיגועים באיו"ש מ'הצלה ללא גבולות', עולה כי מאז תחילת שנת 2023 התרחשו 352 מקרים של יידויי אבנים, 20 פיגועי ירי שגבו את חייהם של שישה בני אדם ועוד מספר פצועים. בנוסף נרשמו פיגוע דקירה עם פצוע בינוני ועוד ארבעה ניסיונות לפיגועי דקירה שהסתיימו ללא פצועים. נוסף על כך התרחשו 94 יידויי בקבוקי תבערה, הצתה של 79 צמב"רים ו-25 מקרים של סנוור נהגים בלייזר. כמו כן, נרשמו 7 יידויי בקבוקי צבע לעבר רכבים ו-9 מקרים של שיגור זיקוקים לעבר רכבים וכוחות הביטחון.
יו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן התריע מהחמרה במצב. "ברגע שראינו לפני שנתיים עלייה מתמדת בזריקות האבנים בכל הגזרות, כבר אז התרענו על עלייה בפיגועי ירי, והתעוררנו לעוד לוויות ועוד לוויות. אנחנו חיים פה הרבה שנים, אנחנו לא מתחלפים כל שנתיים כמו המח"טים".
נאמן תקף את נהלי הפתיחה באש שלא מאפשרים לירות על זורקי אבנים. "הרבה מהתושבים שלנו נושאים נשק להגנה עצמית, ההנחיה היום – חטפת אבן אתה ממשיך לנסוע כי האבן כבר נזרקה, כבר אין סכנה. למה זה גורם? נגיד שמדווחים וצה"ל מגיע אחרי דקה וחצי, אבל עשרה רכבים כבר ניזוקים, זה ניסיון לרצח כפול עשר. ברור שאם יש קבוצה שזורקת אבנים והיא לא רואה צבא באזור היא ממשיכה. אבסורד שאזרח לא יכול להפעיל את הנשק שלו כי לפי החוק היבש זה כבר לא הגנה עצמית. צה"ל פועל מצוין כשמדובר בפח"ע ואנחנו סומכים עליו, אבל טרור עממי זו לא משימה שגדוד יכול לטפל בה".
בשלב הזה התפתח עימות בין נאמן שטען כי צריך ענישה קולקטיבית למתפרעי הכפר המסויים לבין ח"כ גלעד קריב מהעבודה. "הכפר צריך להיענש כי אין דרך אחרת, ואם חבר הכנסת יאיר את עיני לדרך אחרת אני אשמח", אמר נאמן. קריב תהה: "מה ההצעה האופרטיבית?" נאמן: "לשלול רישיונות עבודה לכל אנשי הכפר". קריב השיב: "בטח, זה יעזור… לא צריך ענישה קולקטיבית ולא שינוי נהלי פתיחה באש, צריך להגביר את הנוכחות הצבאית בצירים".
שירה ליבמן, מנכ״לית מועצת יש״ע הוסיפה: ״אי אפשר לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. אירועי האלימות הערבית במגמת עלייה מתמדת. תושבי יהודה ושומרון הם שווי זכויות בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינת ישראל ולא יתכן שתושבינו יפחדו לנסוע בכבישים. אנחנו דורשים מכם, מכל הנציגים שנמצאים כאן: תבינו את גודל האחריות שנמצאת על הכתפיים שלכם ותפעלו בכל הכוח, עד שהביטחון יוחזר לאזור".
החלק השני של הדיון עסק בתאונות הדרכים ביהודה ושמרון. לפי ראש אגף התנועה במחוז ש"י, אין מספיק שוטרים וניידות באזור. "נמצאות 18 ניידות ו-53 שוטרים באגף התנועה על 1600 ק"מ". עוד אמר כי ניתנו 62 אלף דוחות לאזרחים ישראלים ופלסטינים. מתחילת השנה נהרגו בכבישי יו"ש 21 אנשים ובשנה שעברה נהרגו 57, ללא חלוקה בין ישראלים ופלסטינים.
ממרכז המחקר והידע של הכנסת הועברו נתונים על תאונות דרכים של פלסטינים וישראלים או ישראלים בלבד, אך ללא תאונות של פלסטינים בלבד. לפיהם, שיעור התאונות הקטלניות בארץ הוא 3%, בעוד רק ביהודה ושמרון מספר התאונות של ישראלים בלבד עומד על 5% ואצל פלסטינים 14%.
באשר לחלוקת דו"חות תנועה, עלה קושי משמעותי באשר לתשלום של הפלסטינים. "הם מקבלים את הדוחות שלהם רק במסירה ידנית בעוד ליהודים אפשר לשלוח בדואר, ולכן אין ביהודה ושמרון אכיפה על ידי מצלמות, כדי למנוע אכיפה בררנית", אמרה נציגת מרכז המחקר והמידע. "למרכז לגביית קנסות אין סמכות לפעול כלפי נהגים פלסטינים שלא משלמים את הדו"ח, אפשר להפעיל עליהם לחץ מסוים אם הם מגיעים לקבל שירות במנהל האזרחי, אבל לא כולם מגיעים. השורה התחתונה היא ש-3/4 מהקנסות של נהגים פלסטינים לא משולמים, 400 אלף דוחות שלא שולמו עד סוף 2021, סכום של כ-275 מיליון שקלים".
בסיום הדיון הודה יו"ר הוועדה חה"כ משה סולומון למשתתפים ולגורמי המקצוע והצהיר כי זהו תחילתו של תהליך שבעבודה נכונה ועקבית יישא פירות.
