משרד המשפטים מפרסם הבוקר (ב') את הסדר הקבע שגיבש בנוגע לגישה לנחל האסי העובר בתחומו של קיבוץ 'ניר דוד', בהתאם להוראת בית המשפט שהטיל על המדינה לגבש הסדר כולל ביחס לגישה לנחל.
בעקבות ההוראה הוקם צוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), כרמית יוליס. ההסדר אותו מציע הצוות נועד לדברי מנסחיו להבטיח את קיומה של זכות הגישה של הציבור אל הנחל תוך שמירה על שגרת חיים נאותה לתושבי קיבוץ ניר דוד.
עקרון היסוד שקובע ההסדר הוא כי לציבור ישנה זכות קניינית במקרקעי הנחל ובגדותיו, מכח היותם 'מקרקעי ייעוד' בהתאם לחוק המקרקעין, ומשכך אין לקיבוץ סמכות למנוע באופן גורף את הגישה של הציבור למשאב טבע זה. בד בבד מבקש ההסדר להתחשב ככל הניתן בתושבי המקום ולמזער את הפגיעה באיכות חייהם, לרבות בדרך של קביעת הסדר מבוקר של כניסת מבקרים לקיבוץ, השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והסדרים נוספים.
לדברי עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי): "ההסדר המוצע מהווה הסדר ראוי המאזן נכונה את מכלול האינטרסים והזכויות של הצדדים הנוגעים בדבר, והוא גובש לאחר שיח ממושך ושמיעת כלל העמדות בעניין. ההסדר נועד להבטיח גישה חופשית לציבור אל נחל האסי , מכח היותם מקרקעי יעוד, וזאת לצד שמירה על איכות החיים של תושבי קיבוץ ניר דוד. מדובר בנושא מורכב , גם לאור ההיבטים החברתיים והציבוריים הכרוכים בו, בנוסף על ההיבטים המשפטיים ואנו מאמינים כי ההסדר מביא פתרון נכון לאיזון האינטרסים במקרה זה".
ההסדר שגובש נשען על שני אדנים עיקריים: מתן גישה של הציבור אל הערוץ הזורם בתוככי הקיבוץ, לצד הרחבה וטיוב שטח מקטע הנחל בחוף הירוק לטובת הגדלת יכולת קליטת המבקרים בו.
במסגרת הדו"ח סקר הצוות את הדינים הרלוונטיים לעניין, ומצא כי אין עיגון בחקיקה ובפסיקה להגבלה גורפת של זכות הגישה של הציבור לנחלים. בצד האמור, הצוות היה ער לכך שזכות הגישה, ככל הזכויות, אינה מוחלטת, וכי בכל עת נדרש לאזנה למול אינטרסים לגיטימיים הניצבים מולה. בענייננו, עמד הצוות על כך שפתיחה לא מבוקרת של שערי הקיבוץ לכל המעוניין עלולה לגרום בין היתר לפגיעה קשה במרקם חייהם של תושבי הקיבוץ, ובחיי הקהילה הייחודיים שנוצרו שם.
ההסדר נשען על הרחבת ההסדר במקטע הנחל בחוף הירוק מחד, ועל פתיחה מבוקרת של מקטע הנחל שנמצא בתוככי הקיבוץ לציבור הרחב מאידך.
עיקרי ההסדר להסדרת גישת הציבור לנחל האסי:
מקטע הנחל בחוף הירוק: יבוצעו עבודות שדרוג שיביאו להרחבת החוף כך שישתרע גם על הגדה הדרומית של הנחל, באופן שיאפשר הגדלת כמות האנשים שיכולה להיכנס אליו. למעשה שטחו של החוף הירוק יוגדל פי 2 מגודלו הנוכחי. כניסה לחוף לא תותנה בתשלום. בתוך כך, יוקם גשר המחבר בין הגדות, תוסר הצמחייה שבצד המערבי של הגדה הדרומית, תוקם הצללה בגדה הדרומית ויוצבו מתקני שירותים ופחים. הצוות ציין כי ניתן יהיה לממן את עבודות הפיתוח והשדרוג באמצעות הגשת בקשה לתקצוב לקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמו מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. במסגרת מימון עבודות הפיתוח, ניתן יהיה לבחון גם הקצאת סכומים עבור תפעול שוטף שמטרתם לכסות את העלויות הכרוכות בניהול החניה המצויה של שטחי המשבצת של הקיבוץ. לאחר עבודות הפיתוח האמורות, אשר יבוצעו לאחר עונת הרחצה 2023 ולפני עונת הרחצה 2024, ניתן יהיה לקלוט בחוף עד 520 איש בכל רגע נתון.
מדובר על הגדלה משמעותית של קיבולת הקהל לעומת המצב הקיים כיום. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי החוף הירוק יהיה פתוח בימים א-ו בין השעות 17:00-9:00. החוף יהיה סגור בשבתות, חגים (לא כולל חול המועד) יום הזיכרון לחללי צהל, ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.
גישה לנחל וגדותיו שבתוך שטחי המגורים של קיבוץ ניר דוד: תותר גישה לציבור אל הנחל וגדותיו שבתוך הקיבוץ, וזאת דרך הגדה הדרומית של הנחל, לרבות גישה למי הנחל, למעט באזורים אשר קיימת סכנה בטיחותית בהם (דוגמת סביבת הסכר שנמצא בקצהו המזרחי של הנחל). מתן הגישה בדרך זו יאפשר המשך שגרת חיים תקינה של תושבי הקיבוץ. הכניסה תתאפשר דרך שער שיוקם בגבולה המזרחי של הגדה הדרומית שתפותח בחוף הירוק. אולם, עד להקמת הגשר המאפשר את המעבר לגדה הדרומית, הכניסה תיערך באופן זמני בכל דרך סבירה אחרת . המתווה קובע כי בשטח זה של הנחל מספר המבקרים בו זמנית במקום לא יעלה על 50 איש. בתוך כך, ניתן יהיה לנהל מנגנון לוויסות קהל המבקרים, למשל באמצעות רישום מוקדם והפקת תעודות מזהות בכניסה. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי שעות הפעילות בחלק זה של הנחל יהיו בימים א-ה בין השעות 15:00-9:00. וביום שישי בין 09:00-13:00.
משמעות הדבר היא כי בשטח יוכלו להיות בסך הכל קרוב ל-600 איש, כשהחוף הירוק משתרע על כ-5 דונם בלבד. לשם השוואה גן לאומי גן השלושה ("הסחנה") ששטחו 136 דונם קולט בימי הביקוש בין 3,000-2,000 מבקרים. בנוסף קובע המתווה מגבלות על פעילות מסחרית בנחל, על ידי הקיבוץ, למעט אורחי הצימרים והלינה הכפרית המצויה בסמיכות למים (שלא ימנו במסגרת מגבלת הקהל).
באשר לנושא האכיפה, במסגרת הדו"ח הביע הצוות את עמדתו כי היה ראוי שהמועצה האזורית עמק המעיינות, אשר בתחומה עובר הנחל, ושהיא בעלת הסמכות לאכוף, תדאג לניהול ההסדר. במסגרת גיבוש ההסדר, קיים הצוות שיח עם נציגי המועצה האזורית, מתוך מטרה לרתום אותה לגיבוש ואכיפת הסדר קבע במקום. חרף הניסיונות, המועצה, שלא כפרה בסמכויותיה החוקיות לייצר הסדרים מאוזנים בשטחי ניר דוד ולאוכפם, ביקשה שלא להיות מעורבת בעניין נחל האסי.
במסגרת הדו"ח מצא הצוות לציין כי הגם שיישום ההסדר על ידי המועצה יהיה מיטבי, ולצד הציפייה שהמועצה תפעיל את סמכויותיה, ניתן יהיה ליישם את ההסדר גם באמצעות הקיבוץ. ללא אכיפה כזו, סבר הצוות כי אין כל עוגן חוקי אשר יצדיק את מניעת פתיחת כל תוואי הנחל ללא כל הוראה מגבילה, וכי ככל שהמתווה לא ייושם הרי שיש לפתוח את הנחל באופן גורף לציבור.
מקיבוץ ניר דוד נמסר בתגובה להחלטת הפרקליטות בנושא נחל האסי:" אנו נלמד את ההחלטה ומשמעויותיה ונתייחס בהמשך".
מלבדה של יוליס היו חברים בצוות אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), ניב יערי, תמר גנוניאן-פרקל ומיה ציפין, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), טל גטרר וצילה חמיאס-גפניאל מרשות מקרקעי ישראל. סייעו לעבודת הצוות ינקי קווינט, ראש רשות מקרקעי ישראל, יהודה זמרת היועץ המשפטי של משרד הפנים, פרקליט מחוז צפון (אזרחי), איתן לדרר וחנין סמעאן-מויס, המשנה לפרקליט מחוז צפון (אזרחי). את עבודת הצוות ריכזו ירדן כרמלי ורועי דרומר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי).
