הממשלה אישרה הבוקר את החוק להסדרת הפיקוח על מסגרות לגיל הרך ותקצובו והוא יעלה לקריאה ראשונה כבר בשבוע הבא. שר הרווחה חיים כץ ושר האוצר משה כחלון יזמו את החוק, לאחר שהאחרון סרב לתמוך בנוסח נרחב יותר של כץ לפני מספר שבועות. צוותים של השניים נועדו בתקופה האחרונה בניסיון למצוא נוסח מוסכם להסדרה של מסגרות בגילאי לידה עד שלוש, אך החוק עליו הסכימו השניים רחוק מלהיות מספק. בפועל, החוק מרחיב את הפיקוח רק במעט מהמעונות המפוקחים כבר היום ומותיר מאות אלפי פעוטות, הרוב המכריע, מחוץ לחיוב בפיקוח.
ההצעה הממשלתית תחייב הוצאת רישיון מטעם הממונה על מעונות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים על מנת להפעיל מעונות יום. תוקפו של רישיון הפעלה יהיה לשנה ולממונה תהיה הסמכות לחדשו לתקופות נוספות של שנתיים ולאחר מכן לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת. בנוסף, על מנת להבטיח את הציות להוראות החוק, נקבע כי לצד סמכויות אכיפה והרתעה פליליות, לממונה על מעונות היום יינתנו כלי אכיפה מנהליים, בהם סמכות למתן צו הפסקה מנהלי לשם סגירת מעון, הטלת עיצומים כספיים על הפרות ספציפיות שנקבעו בחוק וכן התראות מנהליות. עוד נקבע כי הפעלת מעון יום ללא רישיון הפעלה או בניגוד לתנאי הרישיון יהיו בגדר עבירות פליליות.
אולם, תחת חוק זה והחובה להחזקת רישיון נכנסים מעונות ומסגרות בהם 28 פעוטות לפחות. מחוץ לחוק נופלים כמעט הרוב המכריע של המסגרות לפעוטות בהם יש חמישה, עשרה או 15 ילדים בסך הכול וכרגע הם ימשיכו לעבוד ללא הפיקוח הנדרש. ישנם ליקויים גם ברמה התקציבית: עלות יישום החוק צפויה לעמוד על 280 מיליון שקלים בפריסה לשבע שנים. לצורך השוואה, חוק דומה שניסו לקדם בממשלות קודמות תוקצב בלא פחות ממיליארד שקלים. החלת החוק על מעונות בהם שוהים שבעה ילדים לפחות תכנס לתוקף רק שש שנים לאחר העברתו. משמעות הדבר היא שבפועל, גם לאחר העברת החוק מעונות היום והמשפחתונים ברובם המכריע ימשיכו לפעול ללא פיקוח. השינויים לא יורגשו ברוב הפעוטונים בשש השנים הקרובות, וגם לאחר מכן יוחרגו מהחוק המשפחתונים הקטנים בהם יש לכל היותר חמישה ילדים .
במועצה לשלום הילד תקפו בצהריים את ניסוחו הדל של החוק וטענו כי מדובר ב"זריית חול בעיני הציבור". מהמועצה נמסר כי "אנו דורשים מחברי הוועדה לזכויות הילד ומיוזמי הצעת החוק הפרטית ח"כ שאשא ביטון, ח"כ אלהרר וח"כ מרגי לפעול להחלת החוק גם על מסגרות שבהם שוהים חמישה ילדים ומעלה כבר עתה. מטרתו של חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות היא להבטיח הגנה מרבית על כלל הילדים בגילאי לידה עד שלוש. משמעות המתווה שאושר היא כי הפעוטות שיזכו להגנה תחילה הם אלה שממילא זוכים לה כיום, במעט המעונות המפוקחים."
בהמשך נאמר כי "המועצה לשלום הילד אמנם מברכת על התחייבות משרדי הממשלה לקדם את הצעת החוק הקריטית ומחויבת המציאות, אולם המתווה המדורג ישאיר מאות אלפי פעוטות ללא מענה. הצעת החוק חייבת לכלול אמות מידה מחייבות, חובת רישוי, פיקוח והכשרות וזאת לכלל המסגרות בהן שוהים פעוטות, כבר עתה. ולא בעוד 6 או 7 שנים כפי שנכתב".
בשיחה עם מקור ראשון אמרה יערה שילה, נציגת ועדת ההיגוי של 'חינוך מלידה': "חוק הפיקוח במתכונתו הנוכחית, שסוכם בין שר הרווחה לבין שר האוצר, הוא לא החוק אליו ייחלנו. לא יתכן שבמהלך שש השנים הבאות החוק ייתן מענה למסגרות בהן 28 ילדים ומעלה בלבד. מדובר ביותר מפי שניים ממספר הילדים עליהם הומלץ שהחוק יחול בתזכיר הממשלתי. זה מהלך שיוביל להפקרת רבבות פעוטות המצויים במשפחתונים ובפעוטונים".
גם ליאת גלנץ, רכזת ״חינוך מלידה״ יצאה נגד המתווה המצומצם ואמרה כי "בכוונתנו לרתום את הציבור למחות ולדרוש את הסדרתן של כלל המסגרות ויישומן של נורמות ניהול תקינה ופיקוח החל משנת הלימודים הבאה. אנו תקווה כי המשך הדיונים והתאמת התקנות יידונו בוועדה לזכויות הילד בהובלתה של חה״כ ד״ר יפעת שאשא ביטון".
לדברי אבי קמינסקי, יו״ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ונציג ועדת ההיגוי של הקואליציה לחינוך מלידה: ״חוק זה חוטא לאמת. האמת היא שצריך להעביר את כלל מסגרות לידה עד 3 על התקציבים של משרד החינוך. כל מה שנעשה כעת זה פלסטר״.
