הדובדבן האמריקני ידוע בסין בזכות מתיקותו יוצאת הדופן ומרקמו המיוחד. הוא מועדף בהרבה על פני הדובדבנים המקומיים. אך על פי ז'או שיאיו, מוכר פירות בבייג'ינג, אפילו עם היתרונות הללו סביר להניח שהדובדבנים האמריקניים כבר לא ימצאו הרבה קונים במדינה, לאחר שסין תטיל מס מיוחד של 25 אחוזים על מאות מוצרים בייבוא אמריקני.
המתיחות בנושא הסחר בין שתי המדינות צפויה להתפרץ ולהפוך למלחמת סחר אמיתית היום, כשהממשל בוושינגטון יטיל מכס על מוצרים סיניים בשווי 34 מיליארד דולרים. ממשלת סין התחייבה להשיב אש על כל דולר ודולר, ומתכננת להטיל מכס על ייבוא דובדבנים, פולי סויה, כלי רכב, ויסקי ובשר חזיר – מהלך שייתן יתרון למדינות המתחרות בארה"ב.
רשימת המכסים של וושינגטון מכילה בעיקר מוצרים טכנולוגיים, בכוונה להסיט את שרשרת האספקה למדינות אחרות. "יהיה מהיר יחסית להסיט את ייצורם של מוצרים פשוטים יותר, אך התהליך יהיה קשה בהרבה במוצרים מורכבים", אומר דניס דפו מחברת הייעוץ "רולנד ברגר".
לדבריו גם ליצרנים הזריזים ביותר יידרש תהליך התאמה שעשוי להימשך שנה. "גם הם לא יעשו שינויים עד שידעו שמלחמת הסחר תישאר לאורך זמן", אומר דפו. לעומת זאת, לטענתו סביר שיהיה קל בהרבה למצוא תחליף לתוצרת חקלאית, אך הדבר תלוי בכמויות הזמינות במקומות אחרים, ועשוי לדרוש עונת שתילה או שתיים.
האמרה הסינית "יש יום ללא בשר, אך אין יום ללא פולי סויה" אומרת הרבה על החשיבות של הקטנית הזו בכלכלה השנייה בגודלה בעולם. 1.4 מיליארדי סינים מסתמכים על פולי סויה מיובאים, שמשמשים בין השאר כחלבון קריטי במזון לחיות ובייצור שמן. רוב פולי הסויה המיובאים מגיעים מברזיל או מארה"ב, שייצאה לסין תוצרת בשווי 14 מיליארד דולרים בשנה שעברה. לפי סוחרי פולי הסויה, אין מדינה אחרת בעולם שתוכל לספק את דרישתה של סין, שמייבאת כ־95 מיליון טונות מדי שנה. הסינים יתקשו להפסיק להסתמך על הפולים שמייצאת ארה"ב.
"ברגע שיוחלו המכסים, מחיר פולי הסויה ישתנה בהתאם", אומר קוי, סוחר פולי סויה ב"סנטס הולדינגס בייג'ינג", שרכש פולי סויה בשווי עשרות מיליונים מארה"ב. "כשפולי הסויה יגיעו לשולחנות של הציבור, בין שזה דרך בשר או שמן, המחירים יושפעו".
כדי למתן את הפגיעה העצמית בכלכלתה, סין מבקשת תחליפים. "יש פוטנציאל בפולי סויה מדרום אמריקה, מדינות ה'סטאן' במרכז אסיה, אפילו מזרח אירופה", אומר סי ווי, מרצה באוניברסיטה החקלאית בסין. "עדיין צריך לבדוק כמה בדיוק נוכל להחליף". הוא מוסיף שייתכן שפולי הסויה המשמשים כחלבון במזון לחיות יוחלפו בלפתית שתיובא מקנדה ואוסטרליה.
סין גם מגבירה את ייצור פולי הסויה במחוזותיה הצפוניים. הממשלה תעניק סובסידיות לחקלאים ותפתח בקמפיין פרסום אגרסיבי כדי להוביל להרחבת ייצור פולי הסויה. "זו משימתנו הפוליטית המרכזית", קבעה ועדת החקלאות בעיר צ'אנגצ'ון שבמחוז מנצ'וריה.
עוד מוצר שארה"ב מייבאת לסין בכמויות ענק הוא הדורה (או סורגום) – דגן המשמש לייצור מזון לחיות וכן להכנת ליקרים. בשנה שעברה ייבאה סין 4.8 מיליוני טונות מארה"ב. הדורה האמריקנית הזולה ניצחה את הדורה מאוסטרליה, המקור העיקרי לייבוא דורה לסין עד 2013. לכן מומחים צופים שאוסטרליה תרוויח מהמכסים החדשים. מוקדם יותר השנה, המדינות קיבלו "טעימה" של מלחמת הסחר הקרבה ובאה: כשסין הטילה מכס חדש על מוצרי דגן מארה"ב, כמה ספינות עמוסות דורה שינו כיוון באמצע דרכן לסין.
סוחרים וחקלאים אמריקנים מודאגים ממלחמת הסחר. הסנאטור האמריקני רון וידן תקף את שר הכלכלה הפדרלי וילבר רוס בחודש שעבר, וסיפר שחקלאים שבידיהם 1.5 מיליוני ארגזים של דובדבנים שהיו מוכנים לייצוא לסין פנו אליו בבהלה. "הם מודאגים שהדובדבנים יישארו תקועים בנמל או ירקיבו במחסנים בעקבות צעדי הנגד של סין", אמר וידן.
ז'או, שמייבא דובדבנים בעצמו, סבור שהחוזים הקיימים על הדובדבנים של השנה ימנעו בלימה מוחלטת של רכישת דובדבנים מארה"ב. "אין לנו מה לעשות אם נפסיד כסף מהחוזים של השנה", אומר ז'או. "אבל אם מלחמת הסחר תימשך גם בשנה הבאה, נפנה ישר לטורקיה ואוזבקיסטן".
