במהלך טקס יום הזיכרון באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מספר סטודנטים חשו באי נוחות בזמן נאומו של רקטור האוניברסיטה, חיים המס, אשר ניצל את הבמה לצורך העברת מסר פוליטי. הרקטור חיים המס הקדיש את נאומו לנופלי מלחמת יום כיפור, בדברים שנשא הזכיר את את אלפי חללי המלחמה, הפצועים והנופלים בשבי ואף התייחס לסיפורו של של אילן אשל, קצין ששירת במלחמה.
בסיום דבריו העביר המס מסר פוליטי, שכאמור צרם באוזני חלק מהסטודנטים, כאשר אמר "מחלוקות צריכות להתקיים, כי זהו חלק בלתי נפרד מהאתוס של הלימוד היהודי, אך לא פחות מכך, היא דרך חיים התקינה בחברה דמוקרטית מודרנית. שם המשחק הוא איזונים ובלמים. הן בחברה, הן בשיטת הממשל, והן בהתנהגות של נבחרי הציבור ושל מי שעומד בשלטון. הדרך שלנו להיות ראויים להקרבה של חללי מלחמת יום הכיפורים בפרט, וחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בכלל היא בלעמוד על המשמר מפני עריצות ויוהרה", לסיום העביר המס מסר של אחדות כאשר הזכיר את משפחת די שאיבדה בפיגוע בחג הפסח האחרון את האם לוסי והבנות רינה ומאיה.
"כסטודנט באוניברסיטה", אמר דולב ישי "צרם לי מאוד לשמוע בטקס יום הזיכרון את נשיא האוניברסיטה והרקטור קוראים קריאות פוליטיות המרחיבות את הקרע בעם, במקום לאחד, ביום שבו אנו אמורים להתאחד כעם אחד לזכר הנופלים. כואב לי שהאנשים האלה מייצגים את האוניברסיטה שבה אני לומד".
"בכל פעם נחצה קו אדום חדש", אמר סטודנט נוסף "כל אדם עם ראש על הכתפיים מבין שצריך לשים את המחלוקות בצד ביום הזיכרון, ולתת את מלוא הכבוד לזכר הנופלים והנרצחים בפעולות האיבה. הנשיא והרקטור לא מסתירים את זה שהם תומכים נלהבים של ההתנגדות לממשלה ולפעולותיה במחאות ואף מנצלים את משאבי האוניברסיטה שוב ושוב על מנת לקדם את האג׳נדה שלהם ואת תפיסת עולמם תחת המסווה של שליחות להצלת המדינה. הם דורסים באופן גורף סטודנטים שחושבים אחרת ולא מייחסים חשיבות לביקורת שנשמעת לא פעם נגד הפוליטיזציה האגרסיבית שהם מכניסים לאקדמיה במקום לייצר איזון ושיח הגון בין הצדדים. אני כבר לא מופתע מכלום אבל כואב פי כמה שאפילו היום הבמה נוצלה בזלזול נוראי שכזה".
"הוא דיבר במשך דקות ארוכות על נושא שלא קשור בשום צורה לנושא הכי רגיש וקדוש", הוסיפה סטודנטית אחרת. "אנשים איבדו את יקיריהם, לא מעט מהסטודנטים היו חיילים שאיבדו חברים או אנשים קרובים ולעשות ערבוב ביום כזה, זה מביך, מגעיל ומרתיח".
