מצעד החיים יציין השנה 35 שנים להיווסדו ו-80 שנה למרד גטו ורשה, בסימן "הגבורה היהודית בשואה ורוח האדם". במצעד היום (ג') ישתתפו שני ישראלים, נכדים לניצולי שואה, עם סיפור גבורה מיוחדים.
"סבי יצחק אנטק צוקרמן וסבתי צביה לובטקין היו ממנהיגי מרד גטו ורשה", מספרת איל צוקרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת GrowthSpace. "הם היו מספר 2 ו-3 בארגון אי"ל – ארגון יהודי לוחם. עוד לפני פרוץ המרד סבי היה בצד הארי ועסק בהשגת נשקים לצורך הלחימה, ועם פרוץ הלחימה הוא היה עסוק בדרכים להוציא את הילדים מהגטו.
Video: איל צוקרמן מספרת על סבה וסבתא במרד גטו ורשה
"סבתא שלי הובילה את הלחימה ונמצאה גם במילא 18 באותו היום שבו הנאצים הרסו את הבונקר. לאחר מכן, יחד עם עוד 80 לוחמים, היא נמלטה מתוך הגטו דרך תעלות הביוב והתאחדה עם מי שלימים יהיה סבי והם ניסו לברוח ליערות. הם חזרו לורשה ולחמו גם במרד הפולני בעיר וזה סיפור הגבורה שלהם; שלמרות שהצליחו להימלט ללבוב, הם בחרו במודע לחזור לורשה ולסייע לכוח הלוחם.
"הבחירה לסכן את עצמם היא דבר מאוד לא רגיל, צריכה להיות רמה מסוימת של ערכיות ומנהיגות כדי לסכן את נפשם על מנת להציל אחרים. האמונה שלהם הייתה שבמקום בו הגוף רעב, מזון לנפש יעזור לצרכי הגוף. מעשיהם היו התוצאות של האנשים שהם היו. הם לא הרגישו את עצמם גיבורים. הם גם לא התכוונו לשרוד. הם רצו לעמוד על דעתו של העם היהודי".
יצחק צוקרמן – אנטק – היה סגן מפקד אי"ל. כמו כן, צביה ואנטק הקימו את מוזיאון לוחמי הגטאות, מוזיאון השואה הראשון בעולם. כשאיל הייתה בת 5, סבה וסבתה נפטרו ואמה הייתה מדריכה ומנהיגה בתנועות "דרור" ו"החלוץ", ולימים ממקימות קיבוץ לוחמי הגטאות. בביתה לא היה נהוג לדבר, לא על השואה ובטח שלא על הגבורה. לפני 41 שנים נפטרה סבתה צביה, וכשנה אחריה נפטר אנטק סבה מהתקף לב, כשהיה בדרכו לטקס חניכת בית ספר על שמה של צביה. לצביה ואנטק נולדו שני ילדים – שמעון ויעל.
"רק לפני כ-15 שנה, בציון שנת ה-30 לפטירתו של סבא", אמרה איל, "גיליתי עולם שלם שלא הכרתי ולא ידעתי על סבא וסבתא. החלום שלהם היה להגיע לארץ ולהקים המשכיות. העובדה שאני באה לפה בשמם והבן שלי משיא משואה בטקס בקיבוץ לוחמי הגטאות, היא ניצחון".
עוד מעשה גבורה היה של בלה חזן יערי, שבזמן השואה הייתה קשרית בתנועת ה"חלוץ-דרור" וחברת הארגון היהודי הלוחם בשטחי הכיבוש הגרמני בפולין ובליטא. לאחר נפילתה בידי הנאצים, הייתה אסירה וחברת מחתרת במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. חזן יערי שרדה ועלתה לארץ ישראל, אך רוב בני משפחתה נספו בשואה. בשנת 2018, לאחר מותה, הוענק לה "אות המציל היהודי".
ניר יערי, נכדה של בלה, הגיע למצעד החיים כנציג המשפחה. אביו, יואל יערי, הוא חוקר שואה במשרה מלאה וכתב ספר על סיפור הגבורה של אמו. ניר מלווה משלחות תגלית מגרמניה ומספר על בעיית זהות קשה שיש ליהודים הגרמנים. "התכונה הכי חזקה שלדעתי לקחתי מסבתי היא 'תעשה הכל כדי להילחם'. סבתא השתתפה בהצלת 150 יהודים ושאינם יהודים במחנה טאוכה".
בלה, אם לשניים וסבתא לחמישה נכדים ונכדות, נפטרה בירושלים בינואר 2004, כשהיה בן 4. "במרבית תקופת השואה סבתי הסתובבה עם מסמכים מזויפים שהגדירו אותה כפולנית", הוא אמר. "במקום להסתגר בבית עד שהמלחמה תעבור, היא השתמשה באזרחות הזאת כדי להציל יהודים. באחד התפקידים שלה היא הייתה אחות בבית החולים באושוויץ. היא ואחיות נוספות היו חופרות בלילות תעלה דרכן היו מבריחות ילדים וילדות בסלקציה במחנה".
