חברת דירוג האשראי מודי'ס פרסמה בסוף השבוע האחרון את התחזית שלה לגבי ישראל, ושינתה את הצפי לעליית דירוג האשראי של ישראל, לכזו שנכון לעכשיו מעמידה בספק את עליית הדירוג. בהודעת החברה נאמר כי "שינוי התחזית ל'יציבה' מ'חיובית' משקף הרעה של הממשל בישראל, כפי שממחישים האירועים האחרונים סביב הצעת הממשלה לשינוי מערכת המשפט במדינה.
"כתוצאה מכך, כעת הסיכונים בדירוג האשראי מאוזנים, מה שמוביל לתחזית "יציבה". בצד השלילי, בזמן שהדיונים לגבי האופן המדויק של הרפורמה המשפטית נמשכים, הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים. המשמעות היא שהסיכון לעימותים נוספים ולמתחים חברתיים בתוך המדינה נותר בעינו. בצד החיובי, אם יושג פתרון מבלי להעמיק את המתחים הללו, המגמות הכלכליות והפיסקאליות החיוביות שמודי'ס זיהתה בעבר יישארו".
למרות התחזית המטרידה, בהודעת מודי'ס היה גם פן חיובי בדמות השארת דירוג האשראי הנוכחי של ישראל באותו המצב. "האישור מחדש של דירוג האשראי ברמה של A1 משקף את הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל ואת השיפור בחוסן הפיסקאלי, אשר מודי'ס צופה שימשיכו בתרחיש הבסיס שלה. הכלכלה הוכיחה איתנות בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים רבים בעשורים האחרונים וצמחה בקצב מהיר, בסיוע יכולת התחרות הגלובלית של תעשיית ההיי-טק הישראלית.
תחזיות הבסיס של מודי'ס מניחות המשך צמיחה איתנה בטווח הבינוני. בנוסף, המדדים הפיסקאליים של הממשלה השתפרו במהירות לאחר הזעזוע הזמני שנגרם ממגפת הקורונה, כאשר יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-10 נקודות אחוז בתוך שנתיים ל-60.7% ב-2022. מודי'ס צופה ירידה נוספת לכיוון 55% עד סוף השנה הבאה".
מודי'ס התייחסה בהודעתה לרציונל העומד מאחורי שינוי התחזית ל"יציבה" מ"חיובית". "רבים בישראל תומכים בשינוי מסוים במערכת המשפט – עסקים מתלוננים על משך ההליכים בבתי המשפט, וקיימת הכרה שתפקיד בית המשפט העליון ניתן להגדרה בצורה טובה יותר והרכבו מגוון יותר. יחד עם זאת, ההצעות הראשוניות של הממשלה לא נותנות מענה יעיל לחששות אלו. במקום זאת, האופי רחב ההיקף של השינויים שהוצעו במקור והמהירות בה ניסתה הממשלה לקדמם בכנסת, מבלי לנסות ולהגיע לקונצנזוס רחב, מצביעים על היחלשות המוסדות. כמו כן, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית. השינויים המוצעים עוררו מחאות המוניות, קריאה לשביתה כללית במשק על ידי ההסתדרות הכללית ב-27 במרץ, וסירובם של חיילים וקצינים להגיע לאימוני מילואים.
מודיס כתבה בהודעתה גם על תגובת הנגד לניסיון החקיקה של הרפורמה המשפטית, בדמות הפגנות, קריאות לשביתה כללית במשק וסירוב כוחות המילואים להגיע לאימונים. וקבעה בהתייחס לעצירת החקיקה ולדיונים שמתקיימים בבית הנשיא כי "השהיית החקיקה תואמת את הערכת מודי'ס שלמרות היחלשות מסוימת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נותרו חזקות בסטנדרטים גלובליים. לפיכך, האירועים האחרונים קיזזו את ההתפתחויות החיוביות שהובילו את מודי'ס להעניק תחזית 'חיובית' באפריל 2022, על רקע ביצועים כלכליים ופיסקאליים חזקים ויישום רפורמות מבניות".
בנימוקיה להשארת דירוג האשראי ברמה של A1, נכתב כי "הכלכלה הישראלית צמחה בקצב מהיר באופן מתמשך בשנים האחרונות, בממוצע של 4.1% במהלך העשור עד 2022, ונסמכה במידה ניכרת על יכולת התחרות הגלובלית וגיוון הולך וגדל של תעשיות ההיי-טק. בנק ישראל מעריך את פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה על קרוב ל- 4%, טוב מזה של רוב מדינות ה- OECD.
עוד בטרם התפרצות המשבר הנוכחי, הצמיחה צפויה הייתה להאט, בהינתן הסביבה הגלובלית המתונה יותר וההידוק המוניטרי המשמעותי של הבנק המרכזי; הריבית עומדת כעת על 4.5% בהשוואה ל- 0.1% במרץ 2022. בתרחיש הבסיס שלה, מודי'ס צופה שהצמיחה הריאלית של התוצר תאט ל- 2.6% השנה, לפני שתאיץ שוב לסביבות 3.5% ב- 2024. בעוד שהתמשכות האירועים הנוכחיים מציבה סיכונים משמעותיים לתחזית של כלכלת ישראל, אין כרגע אינדיקציה ליציאת הון משמעותית או לבחינה מחדש של השקעות מחו"ל בחברות היי-טק ישראליות.
ישראל נהנית ממספר גורמים אשר מבססים את פוטנציאל הצמיחה החיובי, כגון גידול אוכלוסין מהיר, יכולות ייצוא חזקות מאוד של סקטור ההיי-טק, ביקוש חזק לייצוא הביטחוני וכן פוטנציאל להתרחבות נוספת וייצוא מצד מקורות הגז הטבעי. בנוסף, הממשלה הקודמת הציגה סדרה של רפורמות מבניות תומכות-דירוג שאנו צופים כי יישמרו, אשר הינן תומכות בצמיחה בטווח הארוך".
בסוף התחזית נאמר כי נכון לעכשיו קיים סיכוי מוגבל להעלאת הדירוג בעתיד הקרוב. עם זאת, התחזית תוכל לחזור ולהיות חיובית במידה ו"העימות הנוכחי ייפתר באופן כזה שלא יעמיק את המתחים החברתיים בין הקבוצות הדמוגרפיות השונות ויבטיח את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל", וכן יתקיימו "המשך מגמות פיסקאליות חיוביות ושיפור במדדי החוב הן תנאי מקדים למתן תחזית "חיובית" ובסופו של דבר לדירוג גבוה יותר".
התחזית גם מדברת על האפשרות להורדת דירוג האשראי של ישראל כתוצאה מהעמקת המשברים הפוליטיים והחברתיים, שלדעת חברת האשראי יוכלו להשפיע בצורה שלילית על הכלכלה בדמות "כניסת הון חיצוני נמוכה משמעותית לסקטור ההיי-טק החשוב וכן מעבר של חברות ישראליות לחו"ל". בנוסף ציינו גם את המצב הביטחוני ואמרו "הסלמה משמעותית של המתחים עם הפלסטינים עלולה להוביל לפגיעה ביחסים המשתפרים של ישראל עם חלק משכנותיה ועלולה להוביל להגברת הבידוד הבינלאומי, עם השלכות שליליות על הכלכלה מוטת היצוא ועל חוסנה הכלכלי של ישראל".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פרסמו תגובה לאחר פרסום התחזית ואמרו כי "האנליסטים של סוכנות הדירוג מודי'ס מזהים נכון את חוזקתה של הכלכלה הישראלית בכל המדדים ואת המנהיגות הכלכלית הנכונה והאחראית שאנו מובילים בניהול נבון של ההוצאה הציבורית ובקידום רפורמות מעודדות צמיחה".
"החשש שמעלים האנליסטים של מודיס מהמחלוקת הציבורית והשפעתה על היציבות הפוליטית והכלכלית של ישראל הוא טבעי למי שאינו מכיר את חוסנה של החברה הישראלית. כמי שמאמינים בעוצמתה של החברה הישראלית, באחדותה וביכולתה לצלוח מחלוקות ומשברים, כפי שעשינו פעמים רבות בעבר, אנו משוכנעים שכך יהיה בעזרת השם גם הפעם.
"מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה ומתוך כך אזרחי ישראל מקיימים שיח ער על נושאים המהווים סלע מחלוקת בתוך החברה הישראלית ואלו סממנים לחוזקתה של הדמוקרטיה הישראלית. מטבען, מחלוקות פוליטיות עזות מובילות למחאה ויכולות לייצר חוסר ודאות זמני, אלו סיכונים שנלקחים בחשבון ומגודרים בתוך ההערכות הכלכליות של מדינת ישראל. לא תהיה שום פגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובכלכלה הישראלית. ואנו נמשיך להוביל מדיניות כלכלית, ביטחונית וחברתית אחראית ולעשות הכל למען כלכלה ישראלית יציבה, צומחת ומשגשגת".
