שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, עודד שחם, מתח אתמול (ה') בדיון שהתקיים בפניו ביקורת על אוזלת ידן של הרשויות בטיפול בפגיעה בממצאים ארכיאולוגיים במחצבה הלא חוקית בבית פג'אר.
המחצבה, הממוקמת דרומית לקיבוץ מגדל עוז שבגוש עציון, פועלת במקום מספר שנים באין מפריעה, זאת על אף שלא ניתן לפעילות האכיפה במקום כל היתר. בתנועת רגבים פועלים באפיקים משפטיים להפסקת פעילות המחצבה מזה מספר שנים. העתירה הנוכחית, שלישית במספר באותו נושא, הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בחודש אוגוסט האחרון.
עורכי הדין של רגבים, אבי סגל ויעל סינמון, טענו בעתירה כי המדינה אינה אוכפת את החוק ואינה פועלת נגד פעולות החציבה המתקיימות במקום, למרות התחייבות שניתנה מטעמה לבית המשפט בשנת 2020. ההתחייבות אף קיבלה מעמד של פסק דין, אך למרות זאת פעולות החציבה והכרייה במקום נמשכות. עוד נטען בעתירה כי בחסות חוסר המעש של הרשויות הרחיבו העבריינים לאורך השנה האחרונה את פעילותם הבלתי חוקית במחצבה, השתלטו על אדמות מדינה נוספות, וגרמו להרס מוחלט של ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת ימי בית שני. בין היתר החריבו מפעילי המחצבה את מנהרת "אמת הערוב" אשר היתה חלק ממערכת אמות משוכללת שהזרימה את מי המעיינות השופעים בהרי בית לחם וחברון מדרום לירושלים ומבריכות שלמה לירושלים.
פרקליטות המדינה טענה בתשובה לעתירה כי בניגוד לטענות רגבים, נושא הכרייה הלא חוקית במחצבה מטופל בשני מישורים. המנהל האזרחי פועל, מחד, לאפשר כרייה מסוימת במקום באופן חוקי, באמצעות אישור תכנית מתאר שתלבין את העבריינות במקום. עם זאת, קידום התכנית להכשרת המחצבה הופסק בעקבות החלטת ועדת חוץ וביטחון בנושא מחודש פברואר 2022, ובקרוב אמור הדרג המדיני להידרש לנושא פעם נוספת.
מאידך טענה הפרקליטות כי נעשו במקום פעולות אכיפה נגד הכרייה הבלתי חוקית פעמיים במהלך שנת 2022. בחודש פברואר, אז הושבתו במקום ארבעה כלים כבדים, ובחודש ספטמבר, אז הושבת כלי כבד אחד ונתפס מסור שיש. בתשובת המדינה נטען כי במהלך שנת 2022 תוכננו פעולות אכיפה נוספות במחצבה, אולם הן לא יצאו לפועל בגלל הצורך להקצות את כוחות האבטחה שיועדו למשימה לצרכים מבצעיים אחרים, דחופים יותר. בתשובת המדינה אף צוין בנוגע לטענות לפגיעה בארכיאולוגיה, כי מדובר בפגיעה שהתרחשה בשנת 2005 ומאז לא הורחבה.
ברגבים לא קיבלו את תשובת המדינה ובתגובה שהגישו לבית המשפט המחוזי טענו כי האכיפה במקום היתה עלובה לעומת האפשרויות. "החרמה אקראית של שישה כלי עבודה לאורך שנתיים אינה יכולה להיחשב כפעולת אכיפה כאשר מדובר במחצבה כה גדולה, שעברייני הבנייה, המפעילים אותה, גורפים לכיסם מאות מיליוני שקלים מידי שנה", נכתב בתגובתם. ברגבים אף הוסיפו כי גם התכנית שקידומה הופסק לא צפויה להכשיר את מרבית פעילות החציבה הלא חוקית במקום. בנוגע לפגיעה בארכיאולוגיה טענו ברגבים כי בניגוד למה שנאמר בתגובת המדינה, הפגיעה במנהרת הערוב השניה נמשכת ממש בימים אלו.
בדיון בבית המשפט המחוזי ביקש השופט שחם מנציג הפרקליטות לקבל נתונים ברורים אודות המצב במחצבה נכון להיום, אך נתונים שכאלו מטעם המדינה לא הוצגו. בתגובה מתח השופט שחם ביקורת על הרשויות ותהה "האם בדקתם את המצב בשטח? האם אי פעם מישהו היה בשטח?" השופט הוסיף ודרש מהמדינה להציג לו בתוך 30 יום מידע מעודכן על המתרחש בשטח. לדבריו, "הוצגו תמונות המתעדות את המצב בשטח בדגש על עבודות חציבה שבוצעו בסמוך לאמת המים, נדרשות השלמות, בדיקות בשטח, תצלומי אוויר, תצהיר קמ"ט ארכאולוגיה או גורם רלוונטי אחר". בסיום הדיון הודיע השופט כי לאחר שהמדינה תגיש את הודעת העדכון תינתן לרגבים הזדמנות להגיב לה, ואז יוחלט על המשך הטיפול בעתירה.
